כותרות TheMarker >
    ';

    יומן סיפורים

    תמיד אהבתי לכתוב, זה החל במכתבים והמשיך בסיפורים, זיכרונות, הדי פנטזיות מדליקות. הסיפורים נולדים מאוחר בלילות או מוקדם בבקרים, תמונה, תסריט או רעיון. ציור מילים על מסך מחשב, מפיח בהם חיים אחרים, לפעמים מפתיעים, גם אותי.

    הנץ דואה © כל הזכויות שמורות

    0

    מאהב (בתשלום) - חוטיני בחדר המיון

    27 תגובות   יום שלישי, 22/9/09, 16:14

     

    אומרים שהנקמה מתוקה כשהיא מוגשת קרה, אז אומרים.  מיכאלה נקמה בכעס עצום, בתשוקה, חום ולהט.  מיכאלה נקמה ונהנתה מכל שנייה.  כמעט ויכול אני לראות אותה עכשיו מולי, נאנקת במיטה, רוכבת עליי וברגע מסוים נזכרת, ומיד ראיתי את צווארה סומק עוד יותר, נשימתה מתקצרת, היא מגלגלת עיניה מעלה וממריאה לעולם בו היא שווה, נערצת וצודקת.

     

    כבר בפגישה הראשונה הרגשתי שהיא לא באה לפגוש אותי כי היא מחפשת בילויי תמים לשעת שעמום, פעילות גופנית מסוימת מפאת חוסר מצטבר, או אפילו רצון לגוון את הקיים.  לרגע קיוויתי כי הברק בעיניה נובע מנוכחותי ומהדמיון העשיר שלה, אך די מהר הבנתי כי אני רק מכשיר, כלי לביצוע משהו שהוא ענק עבורה.  השיחה קלחה ואני ניסיתי להבין מה מסתתר מאחורי הלהט שלה.  מיכאלה היא אישה מבריקה והשיחה קלחה כשהיא מובילה אותה במומחיות לכיוונים הרצויים לה.  מצאתי את עצמי נסחף כולי ושכחתי את אותה הרגשה מנקרת שחשתי בתחילה.  רק חצי שעה לאחר שנפרדנו הבנתי שהיא תמרנה אותי ונמנעה מלדבר על נושא אחד מיוחד והוא בעלה והיחסים עימו. 

     

    בדרך כלל, אישה נשואה מנסה להצדיק לעצמה את לכתה בדרך המובילה אלי, היא תספר לי על היחסים שיש לה או אין לה עם בעלה, תצייר את הבעיות בצורה שיסבירו במידה זו או אחרת את הרצון לבגוד את הצורך לקיים מערכת יחסים נוספת.  במפגש הראשון שלנו, לקראת סופו, כשהיינו שרועים ערומים ונינוחים על המיטה שלה, הערתי משהו בנושא היחסים שלה עם בעלה.  מיד ראיתי בה שינויי.  ראיתי התקשחות מסוימת, ראיתי שנגעתי בנושא כאוב עבורה.  הבנתי שלהיות איתי סיפק צורך בה, אולם סיפוק רגעי וחלקי שלא הביא מזור לרגשות החזקים, לכאב שגרם לה בעלה.  עם הזמן מיכאלה סיפרה לי כי בעלה בוגד בה, הוא בוגד במשך כל השנים בהן הם ביחד.  יותר משבגד בה הוא האמין בזכותו לעשות זאת למרות הכאב שלה.  אולי לא הבין או העריך את עוצמת הפגיעה שחשה, אולי לקח כמובנה מאליה את עוצמת האהבה שאהבה אותו כי בכל זאת, כל פעם היא בחרה להישאר איתו ולא להתגרש.

     

     

    -----------------------------

    אני לא זוכר מדוע בדיוק הגענו לבית החולים, אשתי לא הרגישה כל כך טוב ולא רצינו לקחת סיכון עם השפעת המטורפת.  לאחר שעות בהן חיכינו לרופאים ולבדיקות, כמקובל, מצאנו את עצמנו, ליד מיטת בית חולים, מביטים איש ברעותו בחיוך של הקלה.  יצאתי לסדר עוד תור אחד לשיקוף ריאות וכשחזרתי, מיכאלה ישבה על המיטה ליד ערימת ניירות מסודרת, הטלפון הסלולארי שלה בכף ידה ומבט חולמני בעיניה.  אחות הכניסה עוד תוצאות של חלק מהבדיקות והצמידה אותן ללוח המעקב.  בחנתי אותן ולא ראיתי שם שום דבר מעורר חשד. 

     

    נשארנו שנינו ביחד, ממתינים לרופא ולניירות השחרור.  ישבתי על כיסא בצד המיטה, עייף מההתרוצצות של הימים האחרונים ומהמריבות שהיו לנו סביב כל מיני נושאים אישיים.  החלפנו כמה מילים על החששות שלה שהתבדו.  חשבתי מה עוד יש עלי לעשות הערב או שמא להשתחרר ולא לעשות מאום.  שתקנו בשלווה של רפיון חושים, או כך לפחות הרגשתי אני.

     

    הרופא נכנס אלינו, רופא שלא ראיתי קודם, לבוש חלוק חדש ומעומלן כאילו יצא עכשיו מהחנות או מהכביסה.  הוא שאל כמה שאלות ,הסתכל בלוח המעקב, חייך ואמר לאשתי שהוא מבין את המצב.  היה משהו מוזר ברופא.  תמיר, עיניו בורקות, הוא לא נראה עייף או משועמם כמו יתר הרופאים שמסתובבים תדיר בחדר המיון.  גבר נאה, שערו כהה, שזור מעט אפור ומתולתל. 

     

    הוא הניח יד על כתפי ופנה אלינו.  מבלי להסיר את עיניו מאשתי, הוא הסביר את התהליכים לשחרור ומה אנחנו צריכים להביא ולקחת מקופת החולים.  תוך כדי דיבור, הוא התקרב לאשתי, קולו נמוך ואינטימי.  הוא המשיך לתאר את התהליך בבית החולים והחל מחכך את שערו בצווארה בתנועות חתוליות.  אשתי קפאה במקומה מביטה בי בעיניים פקוחות לרווחה, אולם משום מה היא לא נראתה מופתעת במיוחד.  חשבתי 'איך הוא מעז'.

     

    דבריו של הרופא נשמעו כמלמול נמוך ופסקו משהחל לנשק את צווארה של אשתי.  לא זזנו, רק התנועות הרכות של הרופא, מנשק ונושם נשימות רכות על עורפה.  לפתע אשתי זעה תנועה קלה, כמעט בלתי מורגשת כלפי שפתיו של הרופא.  תנועה קטנה כל כך אבל עיניה אמרו לי דבר אחר לחלוטין.

     

    חשבתי מה כבר הם יכולים לעשות בנסיבות האלו ואז נזכרתי במה שהיא ואני עשינו בחדר מלא אנשים ישנים וידעתי שאין שום גבול אפשרי במיוחד שיש וילונות שאפשר לסגור סביב המיטה.

     

    אשתי נשכבה לאיטה על המיטה והרופא המשיך להתחכך בה בעדינות ולנשק את פניה, לאט עושה את דרכו אל שפתיה.  הוא רפרף על שפתיה בנשימות חמות ואשתי לא זזה רק עצמה את עיניה.  בקצה לשון הוא צייר עיגולים ארוטיים של תאווה על עפעפיה הסגורים ואשתי נאנחה אנחה קלה, שפתיה נפתחו והוא נישק אותה.  הנשיקה הייתה עדינה, חיכוך של שפתיים וקצה לשון חוקרת ואז אשתי הרימה את ידה והצמידה את ראשו אליה לנשיקה מלאה תשוקה.  החלוק הלבן שלו היה פתוח והסתיר לי את מה שקרה אבל ראיתי תנועות גליות של הבד, חשבתי 'אני לא מאמין.. הוא פותח את מכנסיו'.

     

    המום לחלוטין. יחד עם זאת הרגשתי את חלציי גואים, פני סמקו וליבי הלם בחוזקה.  זזתי רק הבטתי בעיניים פקוחות לרווחה, בקושי נשמתי.  לא הבנתי מה קורה ולא רציתי לנפץ את הבועה או שמא היו הדברים חזקים ממני וממנה גם יחד.

     

    לרגע הרופא ניתק ממנה, מביט בה בעיניים עזות ממרחק נשימה.  מביט  בה כאילו הוא מכיר אותה, מביט ורואה את ההסכמה, את הכניעה המוחלטת של מנצחת בזירה.  הוא הזדקף ובתנועה זורמת אחת סגר סביבנו את הפרגוד.  אי של סערה בלב חדר המיון.  אשתי התיישבה, חלצה נעליה, הניעה את רגליה קדימה ואחורה כחוככת בדעתה אם כי אני כבר ידעתי.  כבר ראיתי את סומק התשוקה מנץ לחייה, הלמות ליבה פועמת רקה עדינה. אני ידעתי אנה היא הולכת ולאן הוא בא.  היא סכלה רגליה על המיטה ובתנועה חלקה סובבה את גופה, פנתה ופניה כלפי מרשות המיטה. מבטנת את גבה, זקורת ישבן.  יד אחת אוחזת במראשות המיטה וביד השנייה היא הרימה את החצאית הפרחונית, חושפת את רגליה השזופות וישבנה מודגש בחוטיני לבן פשוט.

     

    הרופא נעמד מאחוריה, כנפי חלוקו נפתחו והסתירו את מה שקורה שם אם כי ידעתי מה הוא עושה.  פניה של אשתי פנו מעלה, קימור צווארה מקסים.  ידעתי כי היא רוצה שיאחז בה בחוזקה.  הרופא, כאילו וניחש את מחשבותיי, כאילו וידע את רצונה, שלח כף יד חמה ועטף את פיה של אשתי, מושך אותה, מצמיד אותה אליו, עושה משהו שם ושניהם דממו, ללא תנועה או תזוזה.  רק לבבות הולמים הרעימו את השקט סביב המיטה.  אשתי נאנחה ונלחצה אליו, מניעה את אגנה בתנועות הקטנות שאני מכיר כה טוב.  הסומק טיפס מטה במורד צווארה, נשקף דרך הכפתור הפתוח בחולצתה.  הרופא המהם לעצמו.  אשתי הפנתה מעט את עיניה והביטה בי בעיניים בוהקות.

     

    מזמן לא ידעתי עוצמת רגשות וריגוש כזו.  תהיתי אם זו היא נקמה או חוויה מתקנת או עונש על מה שאני, או מה שהיא, או אולי לידה מחדש..

     

     

    ----------------------------- 

    יצאתי החוצה, מניח את החלוק בתיבה של בגדים לכביסה והלכתי לאט לכיוון מגרש החניה.  ליבי עוד הלם במקצב מטורף, עוד רעדתי ממה שמיכאלה ביקשה ממני לעשות, כך בצהרי יום ולפני בעלה.

     

     

    הנץ דואה ©  כל הזכויות שמורות.

    דרג את התוכן:

      תגובות (27)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/11/13 22:20:

      צטט: n a n a 2013-11-21 10:14:14

      לענ"ד הנקמה היא פרט שולי בכתיבתך המסעירה את כל החושים...מדהים!!! שאפו יקירי ♥

       

      --------------

      תודה ננה, שמחתי שנהנית..

        21/11/13 10:14:
      לענ"ד הנקמה היא פרט שולי בכתיבתך המסעירה את כל החושים...מדהים!!! שאפו יקירי ♥
        2/10/09 23:47:

      צטט: קצת אחרת.. 2009-10-02 10:14:12

      משובח ברמות של סופר משופשף.

      כתוב בצורה ספרותית לכל דין ועניין.

      לאמיתו של דבר נטייתי הראשונית עם סופרים בדה מרקר זה לשים דגש על הכתיבה עצמה

      שכן חובבת מושבעת של ספרים אנוכי.

      מלבד זאת כמובן, סיפור מצוין שיכול היה להיות לקוח לגמרי מהחיים ולבטח קייים.

      מקווה שהיה לו מספיק שכל להישאר אחרי עלילותיו הזהות.

      בהצלחה ואמתין בשמחה להמשך.

      חג שמח.

       

      תודה רבה לך, התענגתי על התגובה שלך.. פרס אמיתי לי ככותב.

      ולגבי אמיתות הסיפור, כמובן שהוא אמיתי לחלוטין.

       

       

        2/10/09 10:14:

      משובח ברמות של סופר משופשף.

      כתוב בצורה ספרותית לכל דין ועניין.

      לאמיתו של דבר נטייתי הראשונית עם סופרים בדה מרקר זה לשים דגש על הכתיבה עצמה

      שכן חובבת מושבעת של ספרים אנוכי.

      מלבד זאת כמובן, סיפור מצוין שיכול היה להיות לקוח לגמרי מהחיים ולבטח קייים.

      מקווה שהיה לו מספיק שכל להישאר אחרי עלילותיו הזהות.

      בהצלחה ואמתין בשמחה להמשך.

      חג שמח.

        28/9/09 09:10:

      צטט: חצי עולם 2009-09-28 08:44:43

      עכשיו בכלל התבלבלתי

      תמימות?!?

       

      האם את רואה שפוסט מחולק לשלושה חלקים?

      אולי בעצם תתחילי מהפוסט הראשון, זה יתן לך רקע ועשוי להבהיר כמה דברים..

        28/9/09 08:44:

      עכשיו בכלל התבלבלתי

      תמימות?!?

        28/9/09 08:19:

      צטט: חצי עולם 2009-09-27 22:59:55

      וואי

      הלכתי לאיבוד כאן

      לא הבנתי את חוט המחשבה...

       

      ברור לי שכנראה רק לי לא ברור....

       

      את החלק הראשון אני מספר (המאהב של מיכאלה)

      את החלק המרכזי מספר הבעל (למעשה אני כותב בשמו, אבל אל תגלי לאף אחד..) כאשר 'הרופא' זה אני, מיכאלה הזמינה אותי בטלפון שלה משהתברר לה שכהכל בסדר אצלה..

      את הסיכום, בו מתבהרים העניינים, שוב כתבתי אני.

        27/9/09 22:59:

      וואי

      הלכתי לאיבוד כאן

      לא הבנתי את חוט המחשבה...

       

      ברור לי שכנראה רק לי לא ברור....

        27/9/09 19:06:

      צטט: Leather & Lace 2009-09-25 11:17:53


      לא יודעת אם זו נקמה, כי זה נראה יותר כמו משחק של בני הזוג, אבל מה שבטוח - זה משחק מדליק.

           

       

            

       

      אני לא בטוח שהיה שם משחק כי נראה שהבעל הופתע לחלוטין.  אלא מאי, לא הייתה לו זכות לפתוח את הפה לאחר מעלליו הוא.  יכול להיות שהמשך היחסים, אם אכן המשיכו, היה בכיוון יותר יצירתי מכפי שהיו עד אותו אירוע.. מי יודע.

       

        25/9/09 11:17:


      לא יודעת אם זו נקמה, כי זה נראה יותר כמו משחק של בני הזוג, אבל מה שבטוח - זה משחק מדליק.

           

      <Lace>

            

        23/9/09 18:21:

      צטט: חיה לי מיום ליום 2009-09-23 16:28:32


      חזק מאד!!!

       

      בין אם זו נקמה מתוקה מדבש או הגשמת פנטזיה........

       

      נקודת מבט מרעננת, תודה.


      חזק מאד!!!

       

      בין אם זו נקמה מתוקה מדבש או הגשמת פנטזיה........

        23/9/09 15:10:

      צטט: לולה lola 2009-09-23 13:16:42

      צטט: הנץ דואה 2009-09-23 10:25:20

      צטט: לולה lola 2009-09-23 01:18:50

      כתיבה  נ פ ל א ה !!!

      הנקמה מעט הזויה...

      קשה לי להגדיר אותה כ"נקמה" על פי ההגדרה המקובלת. נקמה שבאה ממקום מאוד עמוק של רצון לגרום כאב. כאילו רצתה יותר לזעזע אותו מאשר להכאיב לו.

       

      מעניין מה קרה ביניהם אחר כך... אולי הפכו ל"סווינגרס"

       

      תודה לך לולה,

       

      סביר להניח שהיה בזה רצון לזעזע, להמחיש לו את מה שמיכאלה הרגישה.  נשאלת השאלה אם אחרי זה, שוקמו היחסים במתכונת חדשה או שהטיפש, בקנאה חסרת שחר, ניתק איתה את היחסים והתגרש לדרכו..

       

      לא הרגשתי קנאה מצידו בסיפור.

      יותר כאילו התבונן בה כאל שווה, נערצת וצודקת...

      בדיוק כמו שרצתה מיכאלה.

      לא התרשמתי שיבקש להתגרש ממנה.

       

       

      אני מניח שהדרך בה את רואה את הדברים יכולה בהחלט להיות הדרך, בה גם הוא ראה אותה. רק אל תשכחי שהמניע שלה בפירוש היה קנאה, או אולי בעצם הרגשת חוסר איזון קיצונית, אם תרצי.  על כל פנים, כל עוד היא אינה מתקשרת אלי.. אני מניח שהפתרון שמצאו, משביע את רצונה.

        23/9/09 13:16:

      צטט: הנץ דואה 2009-09-23 10:25:20

      צטט: לולה lola 2009-09-23 01:18:50

      כתיבה  נ פ ל א ה !!!

      הנקמה מעט הזויה...

      קשה לי להגדיר אותה כ"נקמה" על פי ההגדרה המקובלת. נקמה שבאה ממקום מאוד עמוק של רצון לגרום כאב. כאילו רצתה יותר לזעזע אותו מאשר להכאיב לו.

       

      מעניין מה קרה ביניהם אחר כך... אולי הפכו ל"סווינגרס"

       

      תודה לך לולה,

       

      סביר להניח שהיה בזה רצון לזעזע, להמחיש לו את מה שמיכאלה הרגישה.  נשאלת השאלה אם אחרי זה, שוקמו היחסים במתכונת חדשה או שהטיפש, בקנאה חסרת שחר, ניתק איתה את היחסים והתגרש לדרכו..

       

      לא הרגשתי קנאה מצידו בסיפור.

      יותר כאילו התבונן בה כאל שווה, נערצת וצודקת...

      בדיוק כמו שרצתה מיכאלה.

      לא התרשמתי שיבקש להתגרש ממנה.

       

        23/9/09 10:25:

      צטט: לולה lola 2009-09-23 01:18:50

      כתיבה  נ פ ל א ה !!!

      הנקמה מעט הזויה...

      קשה לי להגדיר אותה כ"נקמה" על פי ההגדרה המקובלת. נקמה שבאה ממקום מאוד עמוק של רצון לגרום כאב. כאילו רצתה יותר לזעזע אותו מאשר להכאיב לו.

       

      מעניין מה קרה ביניהם אחר כך... אולי הפכו ל"סווינגרס"

       

      תודה לך לולה,

       

      סביר להניח שהיה בזה רצון לזעזע, להמחיש לו את מה שמיכאלה הרגישה.  נשאלת השאלה אם אחרי זה, שוקמו היחסים במתקונת חדשה או שהטיפש, בקנאה חסרת שחר, ניתק איתה את היחסים והתגרש לדרכו..

       

        23/9/09 01:18:

      כתיבה  נ פ ל א ה !!!

      הנקמה מעט הזויה...

      קשה לי להגדיר אותה כ"נקמה" על פי ההגדרה המקובלת. נקמה שבאה ממקום מאוד עמוק של רצון לגרום כאב. כאילו רצתה יותר לזעזע אותו מאשר להכאיב לו.

       

      מעניין מה קרה ביניהם אחר כך... אולי הפכו ל"סווינגרס"

        22/9/09 23:03:

      צטט: רעש 2009-09-22 22:37:27


      אוהבת אני את משחקי הטוויסט בכתיבתך...

       

       

      מממ.. תודה.  כך גם החיים, מלאים בטוויסטים.

       

        22/9/09 22:37:

      אוהבת אני את משחקי הטוויסט בכתיבתך...
        22/9/09 21:37:

      צטט: הנץ דואה 2009-09-22 20:43:40

      צטט: loco women 2009-09-22 20:36:19

      חת חת על התעוזה!

       

      התעוזה של מי?  שלי או שלה?

       

      שלה יותר

       

        22/9/09 21:31:

      צטט: א- נ 2009-09-22 21:02:24

      צטט: הנץ דואה 2009-09-22 20:48:18

      צטט: א- נ 2009-09-22 20:45:41

      מכיר אותה.....

       

      בוודאי, אני המאהב שלה (בתשלום).

       

       

      אנסה שוב ויותר לאט....

       

      א נ י  מ כ י ר  א ו ת ה . . . . .  

       

      ואיך זה משפיע על הנאתך מהפרק הזה?

        22/9/09 21:29:

      צטט: רות_פלמון 2009-09-22 21:05:58

      נקמה?

      איכשהו נדמה לי שהבעל דווקא די נהנה...

       

      אני לא בטוח, הוא נראה לי בסערת חושים אמיתית, מעניין מה ירגיש כשהאופוריה והריגוש שככו.  מצד שני, את מכירה את הבוגדים שמעולם לא עומתו עם מעשיהם, אלא שאומרים שהם שוויוניים, שלא איכפת להם, שלא...

        22/9/09 21:05:

      נקמה?

      איכשהו נדמה לי שהבעל דווקא די נהנה...

        22/9/09 21:02:

      צטט: הנץ דואה 2009-09-22 20:48:18

      צטט: א- נ 2009-09-22 20:45:41

      מכיר אותה.....

       

      בוודאי, אני המאהב שלה (בתשלום).

       

       

      אנסה שוב ויותר לאט....

       

      א נ י  מ כ י ר  א ו ת ה . . . . .  

        22/9/09 20:48:

      צטט: א- נ 2009-09-22 20:45:41

      מכיר אותה.....

       

      בוודאי, אני המאהב שלה (בתשלום).
        22/9/09 20:45:
      מכיר אותה.....
        22/9/09 20:43:

      צטט: loco women 2009-09-22 20:36:19

      חת חת על התעוזה!

       

      התעוזה של מי?  שלי או שלה?

       

        22/9/09 20:36:
      חת חת על התעוזה!

      ארכיון

      פרופיל

      הנץ דואה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין