עין ירוקה מחייכת
פוסטים אחרונים
- חכמת העננים 3/11/14
- ימי המתנה 16/6/14
- שלכם, החורף 7/5/14
- חלום ליל קיץ 13/2/14
- רועה יקר 2/1/14
- איחולים 31/12/13
ארכיון
הגמד והציפורים
במסגרת קורס הדרכה (מתיש למדי אך מרתק) שאני עובר בשבועות אלו במרכז הזאולוגי ר"ג-ת"א (הספארי), נתבקשנו היום, כחלק מפעילות של מתודיקת הדרכה, לחבר התחלה של סיפור בפרק זמן של כמה דקות. במהלך הפעילות ניצלו הרבה משאר המשתתפים את אותן דקות כדי לשוחח ולהתבדח. אני העדפתי להתרכז בדף המחברת. זה מה שיצא לי- בגן אחד, לא רחוק מכאן יושב לו גמד, חייכן וקטן. יושב כל היום, חושב מחשבות מספר סיפורים ושומר על סודות. וכל הציפורים אליו מגיעות מכל קצות הארץ, מכל הפינות וכל אחת מספרת לו סוד, פותחת את ליבה וחוזרת לנדוד... לאחר מכן ביקשה המדריכה ממי שרוצה להקריא. כשסיימתי לקרוא, הפך השיר-סיפור הזה למרכז אותה פעילות, מה שהיה די מביך עבורי. היו משתתפים ששאלו אותי בהשתאות אם באמת חיברתי את זה באותן דקות. לא היה באפשרותי להרחיב על כך בפורום של הכיתה כמובן, אך בעבר היותר רחוק, כאשר הייתי כותב סיפורים או שירים לאתר במה חדשה, כתבתי על כך שהתחושה שלי היא כי כאשר אנו כותבים טקסט מסוים , או מלחינים מנגינה או יצירה מסוימים , או יוצרים כל יצירת אמנות אחרת, המילים האלו, התמונות או התווים, לא באמת מומצאים. הם תמיד היו שם, אולי בעולם אחר, בממד אחר, במציאות אחרת. והחוכמה היא לדעת להבחין בהם. כל מי מאתנו שאוהב לכתוב, או ליצור בכל דרך אחרת, פשוט אוהב בעצם להתבונן... או להקשיב... הגמד שומר הסודות והציפורים הנודדות תמיד היו שם. הם פשוט באו לבקר אותי היום ברגע אחד של מחווה :) ומי מכם שרוצה מוזמן להמשיך את השיר-סיפור הזה, כי הרי לפי הגדרת הפעילות, שבעקבותיה הוא הגיח, זוהי רק הפתיחה...  |
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זה מעניין שהקבלה מתייחסת לכך, כיוון שהמחשבה הזו הופיעה אצלי כך סתם פתאום לפני כמה שנים, כך שבעצם אולי גם היא הגיעה אליי מאותם עולמות שמעבר..."כאשר אנו כותבים טקסט מסוים , או מלחינים מנגינה או יצירה מסוימים , או יוצרים כל יצירת אמנות אחרת, המילים האלו, התמונות או התווים, לא באמת מומצאים.
הם תמיד היו שם, אולי בעולם אחר, בממד אחר, במציאות אחרת"...
מזכיר לי את שיחתנו על העונג העצום שבלהיות צינור למעבר של יצירה לעולם, להיות כלי חסר אגו, שרק נהנה להעביר הלאה את המסר האלוהי..גם בקבלה מדברים על זה..
תודה... :)
חייכת אותי עכשיו...
אין לי המשך בשעת לילה מאוחרת זו,
אבל רוצה לומר לך שהספארי ירוויח אותך בגדול!!
(לא רק בגלל כשרון הכתיבה...)
הגמד סיפורון?
לא שמעתי עליו אבל יכול להיות שזה באמת הוא...
איזה חיוך שהופיע אצלי עכשיו...
זה מקסים, באמת!
נ.ב- אולי נהפוך את זה לספר ילדים, עם ציורים והכל... :)
כי גמד, זה ידוע, הוא יצור מזערי,
אבל בתוך-תוך חזהו פועם לב ענקי,
והלב, יש לו צורך לתת אהבה,
לחבק ולצחוק ולרקוד בחדווה,
ואם אותה גמדה לא תגיע, הוא מתלוצץ,
לא תהיה לו ברירה אלא לחבק את העץ.
:)
יאאאאאאאאאאאאאאאאאא, אתה בעצם מדבר
על הגמד סיפורון:)
כל הכבוד!
הייתי די בטוח שאף אחד כבר לא ירים את הכפפה (או את המגבעת במקרה של הגמד) ויכתוב המשך... :)
אם לא היית כותבת את ההמשך הזה הוא בטוח היה נשאר לבד... עכשיו לפחות יש לו סיכוי להכיר גמדה חיננית...
"כתבתי על כך שהתחושה שלי היא כי כאשר אנו כותבים טקסט מסוים , או מלחינים מנגינה או יצירה מסוימים , או יוצרים כל יצירת אמנות אחרת, המילים האלו, התמונות או התווים, לא באמת מומצאים.
הם תמיד היו שם, אולי בעולם אחר, בממד אחר, במציאות אחרת.
והחוכמה היא לדעת להבחין בהם."
נכון מאוד....
וההמשך שלי הוא:
הגמד בסתר ליבו הקטן
חולם על היום שיביאו לגן
גמדה קטנטנה שתחייך ממולו
תשמור על הירוק ותאהב רק אותו
הגמד מחכה במלוא סבלנות
ובנתים על הפרחים שומר בנאמנות
(פשש התגובה הכי מושקעת שלי פה בקפה)
ד"ר, חשבת לפתוח קריירה חלופית בתור מרצה לספרות השוואתית בקיימבריג'?
(עדיף ניתוחים של שירים מאשר ניתוחים במעבדה.. הא :)
נ.ב- אבל תיזהר מניתוחים כאלו כשאתה מרצה לכנס של פמיניזם רדיקלי- במקרה כזה אתה עוד תתגעגע לניסויים שעשו עליך במעבדה...
הייתי רוצה לחשוף בפניכם את משמעותו הפנימית של השיר..בבבב
הגמד הקטן, הוא למעשה דימוי ספרותי של הקטן שלי - שאני מכנה אותו לעיתים קרובות " קטקט" " דרדס" או " גמד"...בבב
אליו נוהרות כל הציפורים, שהן כאמור מטאפורה לכוסיות ...שבאות בהמוניהן...
הייתי רוצה בנקודה זו להמשיך את השיר כי לפעמים הקטן נשאר אכן לבד...
ואז הגמד נשאר בדד
ומה שנשאר , זה לעשות ביד...