
| ענף של הפסיכולוגיה העוסק בדרך שבה מנגנונים פיזיולגיים-גופניים מאפשרים לנו לקלוט גירויים (פנימיים וחיצוניים), לעבדם ולהגיב עליהם. מתוך אמונה שיש קשר בין גוף ונפש. התגובה יכולה להיות גלוייה או סמויה לעיין. ישנן תופעות המשמשות תגובה לגירוי וכאחד גירוי לתגובה אחרת. מנגנונים פיזיולוגיים ברובם משתייכים למערכת העצבים המערכת ההורמונלית מווסתת בחלקה ע"י מערכת העצבים גם מעורבת בקליטת גירויים, בעיבודם בתגובה אליהם. שיטות בחקר מערכת העצביםמערכת העצבים היא המפקחת על כל התהליכים והפעילויות המתרחשים בגוף לרבות הפעילות ההורמונלית (המערכת הבסיסית ביותר-והיחידה הבסיסית ביותר שלה היא נוירון). פול ברוקה חקר והסיק כי קיים קשר בין המוח או מערכת העצבים לבין ההתנהגות.
שיטות המשמשות בחקר יחסי הגומלין שבין מערכת העצבים לבין ההתנהגות: 1. שיטת רישום א. אפשר להחדיר אלקטרודה דקיקה למוחם של בע"ח או לאזורים אחרים במערכת העצבים כדי שתרשום פעילות חשמלית משתנה בתא בודד או בכמה תאים סמוכים ע"מ לעקוב אחר פעילותם של תאים יחידים במערכת העצבים ולבחון את תגובתם הספציפית לגירויים שונים. ב. הצמדת אלקטרודות אל משטח הגולגולת. הנס ברגר היה הראשון שפיתח בשנת 1924 מכשיר לרישום גלי מוח – אלקטרואנצפלוגרף – רושם החשמל שבראש והרישום שנתקבל נקרא – אלקטרואנצפלוגרם ובקיצור – EEG. ניתן להבחין על ידו במצבי שינה וערנות שונים ולעיתים לאבחן מחלות או פגמי מוח. ג. מעקב אחר פעילות מטבולית - PET הוא שמה של טכניקה אחת המאפשרת מעקב אחר פעילות מטבולית באזורי מוח שונים, בלי חדירה כירורגית אל המוח אלא ע"י הזרקת חומר הפולט קרינה רדיואקטיבית בדרך המאפשרת לעקוב אחריו במוח באמצעות מכשיר הרגיש לקרינה זו. 2. שיטות גרייה I. גרייה חשמלית – החדרת אלקטרודה למוחה של חיה או לאזור אחר במכרעת העצבים כדי להעביר דרכה זרמים חשמליים חלשים, המתאימים בעוצמתם לשינויי המתח המאפיינים פעילות עצבית טבעית, הזזת החיה רגל או יד תלמד את החוקר איזה אזור בראש משפיע על איזה עיבר בגוף. II. גרייה כימית – החדרת צינורית דקיקה לאזורי מוח שונים והזרקת חומרים העשויים לגרום לתגובה ההתנהגותית המעניינת את החוקר. 3. שיטות הרס – מחקרי מעבדה מאפשרים הרס מבוקר של אזורי מוח מסוימים בבע"ח והסקה מהקשר בין הנזק לבין הליקוי התפקודי המלווה אותו. |
מיסטרמן
בתגובה על השוואת מחירים לקורס ברמנים
yariv13
בתגובה על ההבדל בין האדם למחשבהדמיון בין האדם למחשב – "משוב", "נקודת החלטה" ו"מבנה מדרגי"
yariv13
בתגובה על למידת תובנה – גשטלט
yariv13
בתגובה על הפסיכולוגיה של הצימרים
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מאוד מעניין אותי מתי נעבור לשלב בו מחקרים ביולוגיים יוכלו להשפיע על הקוגניציה עצמה. מתי נדע איזה איזור במוח אחראי על דפוסי מחשבה עצמיים כמו דימוי עצמי נמוך או איפה בדיוק מתקיימים מבנים פסיכולוגיים שמעכבים אותנו