אֲנִי עוֹזֶבֶת אוֹתְךָ .

דָּחַסְתִּי

אֶת חֻלְצַת הַשֵּׁנָה, נַעַלֵי הַבַּיִת, מִלִּים שֶׁאָמַרְתָּ, שִׂיחוֹת

עַל אוֹרְגַּזְמָה, חֲלוֹמוֹת עַל קְצוֹת אֶצְבָּעוֹת

שְׂפָתַיִם

לְתוֹךְ  תַּרְמִיל הַגַּב

[כִּמְעַט  שֶׁלֹּא הִצְלַחְתִּי לִסְגֹּר].

הָאוֹטוֹבּוּס.

אִם תָּצִיץ מֵהַחַלּוֹן אוּלַי תַּסְפִּיק

לִרְאוֹת אֶת אֲחוֹרָיו

הָרְחָבִים מִּתְרַחֲקִים בֵּין

רְחוֹבוֹת זְאֵבִים אֶל מֶרְחָבִים צִמְחוֹנִיִּים

שָׁם הַשָּׁמַיִם נוֹשְׁמִים.

נ.ב

אִם שָׁכַחְתִּי דְּבַר מָה, מִבְרֶשֶׁת שִׁנַּיִם אוֹ זוּג תַּחְתּוֹנִים אוֹ חֲרָטָה

תּוּכַל לִשְׁלֹחַ בַּדֹּאַר

לַכְּתֹבֶת:  אֲהָבוֹת גְּנוּזוֹת 17. יְרוּשָׁלַיִם.