עוד יום נגמר

אהובי היקר,

ואני פה לבד.

העט ביד רוקדת מעצמה,

והדף רטוב מדמעה שנפלה.

אתה רחוק,אהובי היקר,

חבוי בין מאות עננים

.

אם היית יכול להיות לידי,

עוד פעם אחת,

בפעם האחרונה,

הייתי מחבקת אותך אהובי,

אוחזת ולא מרפה.

הגעגועים לא מרפים,

ואתה מראשי לא נשכח.

ולבי שאהב,שעדיין אוהב,

 לא מוצא מנוחה עכשיו.

יושבת לבד בדירה הריקה,

בתוך השקט הקר,

שומעת קולך אהובי היקר,

שומעת קולך המוכר.

אם היית יכול להיות לצידי,

עוד פעם אחת,אחת אחרונה,

הייתי אוחזת אותך חזק,

אוחזת ולא מרפה.

כבר שעה של זריחה, אהובי היקר

והשמש אלי מציצה.

גם היום לא אצא אהובי היקר,

אשאר בתוך השמיכה.

אדמיין אותך שוכב לצידי

וידך תחת ראשי.

רק כך אירדם, אהובי היקר,

אהובי הנצחי.

רק כך אירדם,כשאתה לידי.

השמש עומדת במרכז השמיים,

ועיני נסגרות לאיטן.

היום אהובי,אהובי היקר,

היום אירדם לעולם.

אעלה על טיסה,

אל יקום לא ידוע,

אל מקום בין עננים,

שם נשכון לנצח אהובי היקר,

שם נאהב לעולמים.

ונשכב חבוקים לאורו של ירח,

ומלאכים יבואו להתארח,

שם כוכבים יאירו ימינו,

שמש תחמם לילותינו.

כך אהובי, אהובי היחיד,

נחיה לעד,נחיה לתמיד.