נוגה היקרה שלום,

אני רוצה להקדים ולומר שכל כך רציתי להתקשר אליך וכל כך הרבה פעמים ובטח להתקשר לאחל לך שנה טובה

ויחד עם זאת פחדתי כל כך לשאול שאלות שאני לא בטוח רוצה לדעת עליהן את התשובות.

ההחלטה לכתוב לך באה ממקום שאני מרגישה מאוד לא נוח עם זה שלא התקשרתי לאחל לך שנה טובה ואני רוצה להסביר וגם בהזדמנות זאת לאחל לך את כל האיחולים שרק אוכל.

נוגה, אני כל כך מודה לך שהית שם בשבילי שהקשבת לי ושהייתי שבורה שהתקשרת והתעניינת בשלומי בכנות ומתוך אהבה, המילים החמות שלך מלוות אותי עד עכשיו וכשאני חושבת עליך אני חשה אהבה כנה לאישה מקסימה שזכיתי להכיר.

לצערי הרב יש לומר השיחות איתך או עם כל מי שקרוב אליו גורמות לי להרגיש רע ולקוות לשמוע משהו ויחד עם זאת לפחד שאותה מידה לדעת..

אני אוהבת אותו ולא הפסקתי לאהוב אותי לשניה, גם היום חצי שנה אחרי הפרידה ממנו אני לא מפסיקה לכאוב את האובדן של האהבה הכל כך גדולה ויפה שהיתה לנו.

קשה לי נוגה, אני בוכה המון ולא מצליחה ליצור קשר עם אף אחד תמיד משווה ומנסה לראות מה דומה/שונה ממנו.

גם היום אני מתגעגעת אליו בכל נימי נישמתי ועדיין מתפללת וחולמת שיחזור.

קשה לי מאוד לכתוב לך את הדברים האלו והמכתב הזה מלווה בהמון דמעות וכאב, אך הייתי חייבת לכתוב לך מכיוון שאני מרגישה שאני חייבת לך התנצלות ענקית על ההתנתקות שלי.

את וניסית תמיד הייתם ותמכתם בנו לכל אורך הדרך. קיבלתם אותי קודם כל כבנאדם וכבת זוג שלו לחיים. לא שפטתם לא אותו ולא אותי למרות שאני בטוחה שהיתה לכם דיעה בעניין החכמתם לשמור אותה לכם ולשדר לנו ולי בעיקר את התמיכה האדירה. אין לי מילים לתאר את ההרגשה שזה נתן לנו ובעיקר לי שבאותה תקופה קשה כל כך ניסיתי בכל כוחי להיכנס למשפחה שלכם ונחסמתי ע"י פרימיטיביות לשמה.

אך זה לא המקום להאשמות ותלונות מה שהיה היה ובסופו של דבר את הבחירה הוא עשה והיא אך ורק שלו.

נוגה, המצב הנפשי שלי לא טוב כל כך אני בוכה המון יורדת במשקל, כלפי חוץ אני משדרת חוזק הלו יש לי ילדה בבית שצריכה אותי ותודה לאלוהים על הילדה הנהדרת הזאת שעושה לי טוב ומצליחה להוציא ממני לעיתים קרובות את דניאל השמחה והאמא הגאה כל כך.

אבל בלב שלי יש חור ענק שמסרב להיסתם, הלב שלי שבור, מרוסק.

הוא הבטיח לי שיעבור לי ואמר "את לא תוכלי לאהוב אותי לנצח יעבור לך" אבל זה לא עובר זה רק מתחזק ומתחזק.

מין תחושה של פיספוס של אהבה כל כך גדולה.

בחיים שלי לא הרגשתי ככה מעולם לא היה לי קשה כל כך להרפות. גם אחרי 4 שנים עם החבר הקודם אחרי חודש קמתי על הרגליים והמשכתי הלאה..

קשה לי להאמין שזה ניגמר קשה לי לחשוב עליו במונחים של עבר

אבל הוא כל הזמן איתי מבקר אותי בחלומות, מסתכל עליי, בוהה בי.

אני אוהבת אותו ואני מרשה לעצמי להגיד היום אחרי מה שעברתי שאני אוהבת אותו כמו שמעולם לא אהבתי.

כואב לי כל כך שאהבה כזאת לא יכולה להגשים את עצמה שלא הצלחתי לנצח בקרב הנורא הזה שגבה ממני כאב וצער.

הייתי ועדיין אני מוכנה לעשות הכל בשבילו.

אך ככל שהזמן חולף והוא לא חוזר אני מבינה שהוא המשיך הלאה והשאיר אותי הרחק מאחורעם תחושת הפיספוס הזאת שכל כך קשה לי להתגבר עליה.

אני מתפללת לאלוהים שייתן לי כוח לעבור את זה, להמשיך לחיות בלי החור הנורא הזה בלב.

אני מתפללת בשבילו שיצליח למצוא את הכוח להיות מאושר ומאחלת לו רק טוב והמון אושר.

אין בי טינה לאף אחד והיום לפני כיפור אני מחוייבת לסלוח לכולם. אך לשכוח נראה שיהיה קשה מאוד.

אני יודעת בתוך תוכי שההחלטה לא להיות איתי נכפתה עליו ולא באה ממנו בלב שלם למרות שבסופו של דבר הוא זה שלקח את עצמו והלך...

נוגה, סליחה על ההשתפכות הזאת אך הייתי חייבת להסביר לך למה כל כך קשה לי להיות איתך בקשר למה אני כל כך רוצה לדבר איתך אך נמנעת מזה בכל הכוח.

אני רוצה לבקש את סליחתך ושתדעי שאת תמיד בליבי.

הלוואי שיום אחד אוכל לחזור לדבר איתך בלי הפחד הנורא הזה שמציף אותי היום.

אז נוגה, שתהיה לך שנה טוב מאושרת ומלאה בהמון אהבה שמחה ובריאות תמסרי את אהבתי לניסים ולילדים

שנה טובה

אוהבת מאוד

דניאל