פורד פרפקט: מתוך קריאת שמע שעל המיטה: הריני מוחל וסולח לכל מי שהכעיס והקניט אותי או שחטא כנגדי. בין בגופי בין בממוני בין בכבודי בין בכל אשר לי. בין באונס בין ברצון בין בשוגג בין במזיד בין בדיבור בין במעשה. ולא יענש שום אדם בסיבתי. אצל הדתיים, לפני שהולכים לישון שוב צריך להתפלל לאלוהים. מכל התפילות הבלתי פוסקות הללו בחרתי לצטט את אחד המשפטים הכי חשובים: הריני מוחל וסולח... כלומר, לפני שהולכים לישון, מנקים את המחשבות, סולחים לכולם ונרדמים. יש לדתיים עוד קטע מוזר, אחרי שאומרים את הברכה אז אסור לדבר. נגיד שפתאום נזכרת שאתה צריך להגיד משהו, אי אפשר, תרשום על דף. אם דיברת צריך לברך שוב ואז הברכה הראשונה היא בעצם ברכה לבטלה ואלוהים כועס כי נשאו את שמו לשווא. כשהייתי בישיבה תמיד הצחיק אותי לראות אנשים מבוגרים מנסים להסביר משהו חשוב בנפנופי ידיים, המהומים, שפת הסימנים ופתקים. אני סולח לכולם, אף אחד לא עצבן אותי. אולי רק חברת התעופה בריטיש איירוויז עצבנו אותי פעם אחת יותר מידי. מאז אני טס אל על וסלחתי להם. אני חושש שהאחרים לא נוטים לסלוח בקלות כמוני.
הרפתן: אני לא סולח לכל מי שקרא את הטקסטים שלי, אהב ולא השאיר מילה טובה. ראבאק, יושב הבן אדם בשתיים בלילה, עובר על הטקסט בפעם החמישית ומלטש אותו, משפר אותו, עושה אותו יותר נעים לקריאה ואולי גם קצת יותר מצחיק. קצת. תחשבו שאתם חוזרים הבייתה וחברה שלכם עמדה במטבח שלוש שעות והכינה ארוחת ערב מפוארת: סלטים, מרק, ברווז בתנור עם ירקות שורש ועשבי תיבול, נגיעות של מרווה ועלי אנדיב בפי הטבעת של הברווז. ובנוסף הכינה קרם ברולה וגם קנתה ב'אייס קנה ובנה' ברנר גז שמשפריץ להבות אש כחולות צהובות ב 250 שקל. היא קנתה את הברנר במיוחד כדי לחרוך קלות את החלק העליון של הקרם ברולה, שיהיה בדיוק כמו במסעדה. ועכשיו אתה אוכל את הכול, פותח את הכפתור של המכנסיים ועובר לסלון לראות הישרדות 3, ככה בלי להגיד מילה טובה. בלי לומר לה: מאמי, זה היה ממש טעים. פשוט קם והולך. ובוא נגיד שהיא שואלת אותך: איך היה האוכל והמחמאה המקסימלית שאתה מסוגל להוציא היא: בסדר, נחמד. ברור שהיא תיקח את הברנר של הקרם ברולה, תשרוף לך את השערות של הביצים. ובצדק! מגיע לך.
ומי שלא הבין את הנמשל, פשוט אידיוט ומי שהבין את הנמשל ולא הפנים את המסר שצריך לפרגן אחרי פוסט מושקע (וכל פוסט שלי הוא מושקע) אז הוא חרא של בן אדם ובגלל אנשים כמוהו המדינה נראית כמו שהיא נראית. לא סולח.
סטרייקר מי שאני מדבר עליה יודעת שאני מתכוון אליה. אני בספק אם היא קוראת את הפוסט הזה, אבל זה לא משנה. לא סולח. למה? כי עברו עליי יותר מדי שעות של הלקאה עצמית. מה עשיתי לא בסדר? מה אמרתי? הייתי מריץ בראש את כל הדיאלוג (הזיכרון שלי לא רע) ועוצר בנקודות חשובות בשיחה, מנתח את מה שאמרתי, את מה שענית, את מה שיכולתי לענות, את מה שהייתי צריך לענות, את התשובה אותה הייתי מצפה לקבל. על כל הפעמים שהייתי צריך להשתנות, למרות שלא הייתה שום סיבה לעשות זאת.
שלא באמת ניסית לתת לנו צ'אנס. שלא היית בטוחה, שגרמת לי להרגיש כאילו את עושה לי טובה בזה שאת פוגשת אותי.
לכי להזדיין. לא סולח
הרפתן: אם מישהו קרא את הטקסט ולא השאיר מילה טובה כי הוא חושב שהטקסט גרוע, אזה כבר סיפור אחר. האנשים הללו מוזמנים לעבור לאתר הרכילויות החביב עליהם ולקרוא היכן נצפה הסלב התורן.
בלאדי פורינר לא סולח לכל הישראלים שבגללם המדינה נראית כמו שהיא נראית. חרא מדינה. מי חינך אתכם?? אם תבקשו סליחה אני אסכים. אבל ככה, סתם, out of the blue, לסלוח על כל מה שעשיתם?? מה אני פראייר?!?
|