כותרות TheMarker >
    ';

    מזמורי נבוכים

    הגיגים, חיוכים, שיתופים, יהדות ושירים.
    כל הזכויות שמורות (C)


    הבלוג אינו מתאים לסוחרי כוכבים.*


    * פוסט שווה כוכב? סַבַּבּס.
    לא דינדֶן לך בפעמון? בכיף לא לככב.
    בלי נקמות, בלי צ'יפוּרים רק עיוּן וציוּן.

    0

    בואו לראותי עולה לתורה בשבת הקרובה.

    48 תגובות   יום חמישי, 24/9/09, 10:10

    בשבת המתקרבת (שבת שוּבה) אעלה לתורה ואשיר את ההפטרה שעליה ויתרתי בבר המצווה שלי. זה יהיה תיקון ראוי ביני ובין סבי היקר ז"ל במיוחד בשבוע שבו אני חוגג ארבעים שנות קובי.

    אתם מוזמנים להגיע בבוקר שבת 26.9 לבית הכנסת השכונתי ברש"י 63 ת"א ב7:30 (למהדרין) או ב9:00 (למתנמנמין) לשמוע אותי פועה את הפטרתי כדרדק נרגש, לרגום אותי (בקטנה) בסוכריות גומי רכות מאוד (שלא לשבור את משקפי) ולברך על אלוף הארק ושאר מיני תרגימה.

     

     אזהרות:

    1)   לא להביא תפילין, מטריה וטלפון סלולרי.

    2)   להביא כיפה וטלית אם מצאתם בבית.

    3)   בנות יקרות המנעו נא מלבוא בביקיני שלא אתבלבל בטעמים.

    4)   אם תבואו במכונית כנראה תהפכו לשישקבב בעולם הבא, ראו הוזהרתם!!!

     5) אם אזהרת השישקבב לא עבדה רק אמליץ לחפש חניה קצת רחוק מבית הכנסת בשביל שלפחות תצאו שישקבב רך ונימוח.

     

    למעלה צירפתי את ההפטרה כפי שסבי הכין לי ללמוד.

     למעמיקים – כל הסיפור: 

     

     

    תכשיטי זהב וצעצועי פלסטיק/ קובי אוז

    לא היה לי מושג שבר-המצווה שלי, תהיה מלחמת תרבות. והיא היתה לגמרי מלחמת תרבות. כל העולם שמסביב הציג את מרכולתו הצבעונית. בשנת 1982, האייטיז התפרץ בצבעוניות של גל חדש, התגנב בזחילה בין ברכיו הרוקדות של דורי בן זאב, הדיסקו הקפיץ את ישבני נערות הספונג'ה השדרותיות הישר מתוך "חדש חדיש ומחודש" ברשת גימל, הבגדים הפציעו צבעוניים מתמיד בחלונות הראווה של אשקלון ותכניות המדע היו בראש.

    בשבילי היה התנ"ך ספר מד"ב מסקרן ואילו המסורת היתה פרפר אפרורי בצבע עש. נער עם סקייטבורד אדום וטרנינג צהוב מה לו ולבר מצווה? טקס עבש שהוא לא חדש, לא חדיש, לא מחודש ולא להיט.

    זה התחיל מהזמנת הלהקה, אבא שלי ז"ל רצה להזמין להקה טוניסאית בראשות הזמר ראול ג'ורנו, לאוזניו של האורגניסט הצעיר קובי אוּזָן(זה אני!), נשמע הג'ורנו הזה כמו חתול חוצות שמנסה להזדווג עם דרבוקה. לא רציתי לדחות את האופציה הטוניסאית אז נתתי להורים שלי אישור להזמין להקה שתדע לנגן גם טוניסאית – והדגשתי גם.

    נבחרה להקת הקונסולים, להקה שהיא סופרמרקט של סגנונות, כמו באורגן שלי גם להם היה טוויסט, פסדובלה, וואלס ודיסקו אבל בשונה מאורגן ה"ווילסון" שלי, הם ידעו לחלטר גם קצת בטוניסאית והמנחה אפילו ידע לזרוק כמה מילים בצרפתית. הם היו על הכיפאק אבל היום אני יודע, שאגדיותו של ראול ג'ורנו עלתה על כל אגדוּ שהם ניגנו. זמר בעל מורשת עתיקה, סילסוליו - פיתוחי זהב, קולו – פנינים ולהקתו - חטיבת קצב טבעית ומושלמת. ויתרתי על תכשיט הזהב הצלילי שאבי הציע לי לטובת ערימת צעצועי פלסטיק מוסיקליים.

     

     

    שבת חתן בבית כנסת, אני צריך להכנס למקום הזה עם הריח של הזקנים, עם התפרצויות האפצ'י של הטבק להרחה שהיה מסתובב שם בין האפּים התפוחים ואסור לי להסתתר כהרגלי מאחורי מבט ספקני שלמדתי מקארל סאגן, אני אמור לעלות אל הבמונת כשמעלי הבד המפוספס המוזר שאף פעם לא הצלחתי לשים על עצמי בלי להרגיש שנכשלתי, כיפה על השביל באמצע שלי, לעמוד מול הספר העתיק בעולם ולהקריא קוד חייזרי מסולסל שאינני מבין – הפטרה.

    סבא שלי הפייטן – רבי ניסים מסיקה ז"ל, הקליט לי את ההפטרה על טייפ הסלילים המשפחתי ואני התעלמתי באלגנטיות ולא למדתי כלום. הוא לא נעלב, סבי הנינוח והבלתי כופה, הוא לא ניסה ללחוץ עלי, הוא ראה שאין עם מי לדבר וויתר. בכלל הוא האמין בלוותר, מצוות היהדות היו בעיניו עונג, ללחוץ עלי לקיימן – לא עלה על דעתו. הוא וויתר אז גם אני וויתרתי, וויתרתי על ההפטרה, תיש מתנדב עם זקנקן קרא במקומי.

     

     

      27 שנים אחרי זה למדתי להתעמק בגדולתו של סבי, ביופים של סלסוליו, ביחודיותה של העמדה הסובלנית שלו מול העולם המודרני ומול העולם החרדי. הוא היה תורה ועבודה, הפועל המזרחי, זמר בתי כנסת שהמתינו לו מאזינים נלהבים בגן יבנה, קרית מלאכי, שדרות, ורחובות. זמר ששר שירים נפלאים ועתיקים ואהבתי אותו, את פֶּפֶּה  שלי אבל לא שרתי איתו, סבא פייטן זה לא מגניב.

     

     

    העולם הגלובלי נלחם על כל ילד, הוא משפיע על כל אחד מאיתנו רוב צבעים וצעצועים, רוב צלילים וטעמים, אנחנו מתחנכים לצרוך את החדש ביותר, החדיש ביותר והמחודש ביותר.

    כדאי לעולם שהצרכנים (ככה הם קוראים לבני אדם) יהיו חמדנים ורעבים כל הזמן להכי חדָש, אחרת מה יניע את גלגלי הכלכלה העולמית? מה הפלא שבר מצווה פשוטה הופכת למלחמת תרבות?

    בכל חזית הפסיד אצלי הזהב העתיק לפלסטיק הנעורים, את הקוסקוס של אמא החלטתי להחליף בעוף סיני חמוץ מתוק עם אננס, את הפריקסֶה המופלא החלפתי בראנץ' חריף ואת הבר-מצווה רוקנתי מתוכן והחלפתי בנשף קרתני רב תרבותי, אמנם נהניתי-רואים בוידאו, וחודשים ריכלו בחוצות שדרות על האירוע הנוצץ שהתנהל באולמי דקל באשדוד, אבל היום הייתי מוותר על צעצועי הפלסטיק ולוקח את תכשיט הזהב.

    לכולם יש תקליטני רחבת ריקודים אבל רק לטוניסאים יש את ראול ג'ורנו, לכולם יש את העולם הרחב והצבעוני אבל רק לי יש את סבא שלי והוא זהב טהור.

    הרבה שנים עברו עד שהבנתי שמה שנדיר, מה שייחודי, הוא בעל הערך הרב ביותר. מה שצעקני, מה שצבעוני, מה שמסחרי הוא בד"כ זול הרבה יותר מעבודת יד. מסתבר שלאורך זמן מנצח הגעגוע לקוסקוס המסורתי אפילו את הגבות של אהרוני.

    כאמור ביום הולדתי הארבעים אשיר את ההפטרה ששרדה על סליל וירדה לmp3 במחשב שלי (ומצורפת לעיל), ואדמיין שסבא שלי מאחורי, מחזק את קולי ומדייק אותי בכל הטעמים. זה יהיה תיקון מאוחר, קובי הופך ליעקב, ומוותר על הפלסטיק לטובת הזהב.

     

     

     למעמיקים מאוד, הנה הטקסט של ההפטרה:

     

     

    ספר הושע פרק יד (ב) שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ:

    (ג) קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְהֹוָה אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ:

    (ד) אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ עַל סוּס לֹא נִרְכָּב וְלֹא נֹאמַר עוֹד אֱלֹהֵינוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ אֲשֶׁר בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם:

    (ה) אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ:

    (ו) אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן:

    (ז) יֵלְכוּ יוֹנְקוֹתָיו וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ וְרֵיחַ לוֹ כַּלְּבָנוֹן:

    (ח) יָשֻׁבוּ יֹשְׁבֵי בְצִלּוֹ יְחַיּוּ דָגָן וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן זִכְרוֹ כְּיֵין לְבָנוֹן:

    (ט) אֶפְרַיִם מַה לִּי עוֹד לָעֲצַבִּים אֲנִי עָנִיתִי וַאֲשׁוּרֶנּוּ אֲנִי כִּבְרוֹשׁ רַעֲנָן מִמֶּנִּי פֶּרְיְךָ נִמְצָא:

    (י) מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבוֹן וְיֵדָעֵם כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְהֹוָה וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם: 

    (2) ספר מיכה פרק ז (יח) מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא:

    (יט) יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם:

    (כ) תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם:

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (48)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/10/10 22:01:
      קובי ,
      השר שכתבת "אלוהי" , הוא אחד מהשירים היותר חזקים ששמעתי לאחרונה , מישראלי , אשר מחובר לשורשים שלו ואף גאה בהם , בזמנו הקדשתי לך מקום בבלוגי הקטן
      http://cafe.themarker.com/video/1268199/ אתה מוזמן.

      השיר שלך עושה לי לחלוחית בעיניים ... וכיווץ בלתי מוסבר בלב.
        10/5/10 12:55:


      שובה ישראל עד ה' אלקיך כי כשלתה בעוונך,

      ידוע שיעקב ניקרא גם ישראל יעקוב זה מצב הקטנות וישראל הגדלות,

      תתן אמת ליעקב

      בגיל 40=ם והעליה למדרגת ישראל לי  ראש  עולה דרך האמצע של האות מם שהיא האות האמצעית בין ה-א   וה-ת  שהם קוטביות,     

      א  ם  ת

      והאמצע חייב איזון   יעקב   אוזן    והאות  ם  היא כמו מקום שמור שעולים לבריכה הסוגרת שרמוזה באות ם שסגורה מהצדדים ורק דרך

      האיזון  אוזן עולים לישתות מהמים שבתוך המם,

       

      בבברכה והצלחה בעליה לתורה שהיא תפארת ישראל בקריאת ההפטרה של הושע בין בארי שרומז לך על הבאר ם כמו הבריכה 

        5/4/10 17:13:

       

      משהו קורה בגיל 40, חשבון נפש, הבנה עמוקה לזמן החולף ולמה שחשוב בחיים, אגב מה שחשוב, קראתי את הכתבה שכתבת בידיעות אחרונות והמשפט האחרון עדיין חקוק בזכרוני (ודאי אתה זוכר אותו), מקסים

        21/3/10 11:45:

      הגעתי אל הסיפור שלך קצת באיחור.{אנחנו עכשיו בסוף מרס,עלית לתורה בספטמבר}

      אבל לא מפתיע אותי שנחשפתי לכך רק כעת בבחינת המורה מגיע כשהתלמיד מוכן.

      גם אני בימים אלו עסוקה בסגירת מעגלים עם העבר.

      צריך הרבה אומץ ויצירתיות,אבל התוצאה,ההקלה,הידיעה שהקשבת למסר שנשלח אליך

      והשתמשת בו,כן ירבו,אצלך ואצלי...

        24/11/09 00:34:
      דמעות עלו בי למקרא הפוסט המרגש הזה. נפלא!
        1/11/09 09:23:

      אשרייך ואשריי חלקך

      זכית לעשות נחת רוח בשמיים

      לאבא שלך ולסבא שלך ז"ל.

      כתבת מדהים.

        26/10/09 21:05:

      אולי הכותרת של כל הפוסט היא, "סבא- או סבבה"
        7/10/09 15:47:

      קובי, ריגשת מאוד. אתה מוזמן לבקר בבית קהילת יוצאי טוניס בנתניה ברחוב מקדולנד. זו קהילה חמה ומעוררת השראה. אני מבקרת במקום מדיי פעם, התקיים שם שבוע ספר עולמי בשנה האחרונה. מאוד אשמח לפגוש אותך שם בקר באתר עמית.

      http://www.e-mago.co.il/Editor/literature-2877.htm כאן כתבה שלי על האירוע שהתקיים שם.

       

       הסיפור שלך מרגש מאוד!!!אני שומעת את השיר אלוהיי כמה פעמים ביום. אני מקנאה ביכולת שלך ליצור חיבור מדהים עם המקורות ובמיוחד להחיות את סבא שלך בשירה.

       

       

      שושנה ויג 

        1/10/09 21:01:

      יא קובי - שרק לא תעשה שידור

      חוזר לברית - ברכות לעלייתך

      לתורה - מדליק אתה!

       

        30/9/09 01:21:

      שבת חתן בבית כנסת,

      אני צריך להכנס למקום הזה עם הריח של הזקנים

       

      ים של אהבה, קובי... אוזזזז... הריעו לקובי... הוזזזזזז

      הי קובי.

      מתבקש פוסט המשך.(: (וגם- אילו סוכריות זרקו- אם זרקו. אל תחסוך בפרטים)

        28/9/09 21:42:

      אחרי כ"כ הרבה שנים- סגירת מעגל...

      ו- כמובן- יומהולדת שמח! *

        28/9/09 14:43:


      ריגשת אותי...

       

      אבל איך גורמים לאותו ילד/ה שאתה בגיל ההתבגרות להבין ברגע הנכון את מה שמבינים היום?...

      חבל לי על שנים אבודות עם "זקני השבט שלי",

      לקח לי זמן להבין ולהעריך,

      כל הכבוד לך על התיקון שביצעת.

       

      ושנה טובה!

        28/9/09 13:19:

      קראתי ונגע ללבי. שני עולמות שונים - שלך בנערותך ושל סבך, כל כך שונים ורחוקים זה מזה, והנה הלב שלך שהתרחב בבגרותך מביא אותך בחזרה לחיק סבא, לחיק המשפחה המורחבת. מרגש. 

      אני מאחל לך שנה של אור יקרות.מאחל לך לחיות בתוך אור יקרות - בשוכבך ובקומך, ביום ובלילה, בזמן עֵרוּת ובזמן שינה וחלימה. כל הזמן.לא נולדת כדי להיאבק, לסבול, לחתור נגד הזרם. זכותך הטבעית היא לחיות חיים של חרות, חיים של זרימה קלילה ואיתנה קדימה, חיים של אושר ושל הצלחה וכן חיים של ידע ושל עוצמה.מאחל לך לממש את זכותך הטבעית הזאת כאן וכעת.מאחל לך חיים של חרות, חרות לא רק ממגבלות שהמימשל כופה, אלא גם ממגבלות שהחברה כופה עליך, ליתר דיוק: מגבלות שאני - כלומר כבודך - קיבלתי על עצמי מרצוני החופשי מתוך מחשבה שכך יעריכו אותי יותר. בסופו של דבר, ה-מגבלות בה"א הידיעה הן אלו שאני עצמי קיבלתי על עצמי או מגבלות שיש לי ולא טרחתי לשחרר את עצמי מהן. אין מישהו שמחמיר כלפיי יותר ממני עצמי.    המגבלה העיקרית שכל אחד מאיתנו קיבל על עצמו, היא לא להכיר בגדולתו, לא להכיר את גדולתו ונפלאותו. כן כבודך, הינך אדם נ פ ל א. רק לכשנכיר בכך ונתוודע לכך, נהיה, באמת ובתמים, בני חורין. אין זה מספיק לומר "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" - אבותינו חזרו ואמרו זאת, אבל אנחנו כבר בציון הבנויה, יש לנו מדינה משלנו, ואף-על-פי-כן עודנו שרויים כפרטים וכמדינה בחוסר חרות  מ ש ו ו ע.   והיה כאשר יכיר כל אחד מאיתנו בתפארת של עצמו, כאשר יידע כל אחד מאיתנו שבמהותו הבסיסית הוא בלתי מנוצח - שום דבר לא יכול לשבור אותי - אז ורק אז יהיה כל אחד מאיתנו חופשי לחלוטין, חופשי באמת.   זה טבעי, כי בסופו-של-דבר זה הטבע שלנו, של כל אחד מאיתנו - עמוק עמוק בתוך עצמי, ומה פשוט יותר מאשר להיות טבעי, להיות אני?   הכול מתחיל בי עצמי, ואני מאחל לך שנה של התוודעות לטבע של עצמך.   מאחל לך חיים של אור יקרות.   איך מתבטא הדבר במערכת החינוך: הישגים בלימודים המיתרגמים לציונים גבוהים, היפוך תהליך השחיקה של מורים ומנהלים, יצירת ההפך הגמור של אלימות, ואחרון חביב והכי חשוב – פיתוח ערכי האישיות, כגון הערך העצמי והביטחון העצמי? אני מזמין את מי שאינו מכיר, לקרוא על כך בלוויית עובדות ומספרים בבלוג שלי כאן, בקפה דה-מארקר: http://cafe.themarker.com/view.php?t=1018050

      שמעון זילבר

       

        28/9/09 11:12:

      איחרתי לראות ולדעת,

      סליחה שבירכתי באיחור מגעת,

      אולי לא בכדי בכיפור ראיתי

      לומר ברכה למזל טוב וראוי, זכיתי

       

      תתנקה, סבך ראה ויראה.

       

      גמר חתימה טובה 

       


      ב"ה

      שלום לך

      לא בדיוק יודע איך הגעתי לפוסט שלך, אבל הגעתי (מצאתי חברים שלי), קראתי, התרגשתי ומאוד נהנתי.

      אשריך!

      גמר חתימה טובה.

        27/9/09 01:51:

      שמע,

      אף אחד לא יכול עליך ממציא ומוכשר

      תבוא לרכיבה על סוס אציל ותקבל כמה תובנות באויר הגולני

      והכי חשוב,

      מזל טוב

      מאמיר

      וגם גילי הבן שלי מצטרף :)

        26/9/09 23:42:

      קובי כפרות עליך .......מזל טוב......מתי, מתי היתה ההפטרה הראשונה?לפני 18 שנה לערך?

      חתיכת זמן..........תודה מליון זמן.......גדלת צמחת.......ועדיין קטן,

      אבל הכי שמח.........

       

      לשבת חתן אין כמעט מצב...

      מתאים לך עוד ארבע שנים?

      בעזרת השם בשבת חתן  של האפרוח שלי.....גולו( שכולם כבר מכירים)

       

      עד אז חנון רחום .......שנגדל עוד קצת,

      גמר חתימה טובה .....ולא לשכוח גם פיוט מרוקנרי בכיפור........תנעים לבורא עולם את היום גם.

      שבוע טוב

       

        26/9/09 23:01:


      וואו, מרגש,

      טוב, אנחנו הירושלמים נצטרך לחכות

      עד שתבוא לקרוא הפטרות בירושלים קריצה

       

      עכשיו מחכה לשמוע איך היה....

        26/9/09 21:14:


      אז שוב מזל טוב יעקב!

      מרגש *

        26/9/09 19:41:
      Miscellaneous Glitters # 190842מזל טוב על המעשה ועל ההחלטה שהגיעה - גמר חתימה טובה
        26/9/09 16:11:

      חזק וברוך.

      שנה טובה וגמר חתימה טובה.

        26/9/09 12:36:
      מרגש אתה פשוט אלוף האלופים...כל הכבוד...בכל פעם שאני מגיע לשדה התעופה אני שומע את השיר המדהים ...וחושב כבר מתי לחזור.
        26/9/09 10:39:

      אומרים:

      טוב מאוחר מלעולם לא....

      אצלך, קובי, זה בדיוק הזמן הנכון,

      כי זה אתה!!!

      והכל אצלך מחויך, אמיתי ומכל הלב.

      חבל שאינני תל-אביבית...

      לראות ולשמוע אותך עולה לתורה

      בשבת תשובה זו זכות גדולה.

      שתשתף בזכויותיך את כל עם ישראל,

      שתגשים כל משאלה וכל חלום. 

      שנה טובה וגמר חתימה טובה.

      גילה      

        26/9/09 10:20:

      יעקב אוזן, אתה אחד האנשים הכי מקסימים שאני מכירה. מזל טוב לבר המצווה!


      עלה והצלח ידידי וברוך שפטרנו.. :)

       

      שבת שלום וגמח"ט.

        25/9/09 19:12:


      מדהים בעייני!!! אין ספק שהיה לך סבא מיוחד שהצליח בחינוכך

      זה כוחו של חינוך שפירותיו ניתנים לאחר שנים רבות. אשריו ואשריך

      מאחת שהיה לה גם סבא מיוחד.חיוך

        25/9/09 16:21:

      לעיתים נדירות רק אצטרף למקהלת אומרי ההן והחנפים אבל כאן זה לא המקרה...התעלית כאן :)

      פוסט מלא רגש השלמה וראייה בוגרת על הילדות ושטויותיה, על מה שאמיתי ומה שמזויף  - יישר הרבה כוח קובי!!!

        25/9/09 15:29:


      חבל שבצעירותנו אנחנו לא באמת יודעים להעריך את אהבתם הבלתי מסוייגת של הורינו וסבינו.

      מזל שבבגרותנו ניתנת לנו ההזדמנות לכפר במשהו על העוול ולתקן - ולו באופן חלקי - את המעוות.

      שיהיה בהצלחה בבית הכנסת.

        25/9/09 15:00:


      סיפור יפהפה לשבת. הזכיר לי את הבר מצווה שלי בשכונה של סבא שלי בקריית אתא.

      תודה.

        25/9/09 10:30:

      נודניק הייתה ונודניק נשארת.

      הדבר היחיד שיותר גרוע מללכת לראות אותך מקשקש בבית הכנסת זה ללכת לראות אותך בהופעה של טיפקס.

      אה כן טוב, לפחות את זה לא נסבול יותר. 

        25/9/09 08:30:
      בהצלחה! עם קהל אין לך בעיה :) תזהר מהסוכריות מזל שיש לך משקפיים!
        25/9/09 08:01:


      אין ספק שזו אכן סגירת מעגל ראויה, במיוחד לקראת יום הכיפורים.

      האזהרות למטה הצחיקו ברמות.  

      מאחלת לך דרשה מרגשת ומרוממת וגמר חתימה טובה

        24/9/09 23:12:

      וואו מדהים.הדפסתי את הפוסט ויש בכוונתי לשוחח על כךבשיחת בוקר עם תלמידיי בכתה ז.
        24/9/09 21:52:


      אתה בטוח שזאת ההפטרה המקורית?

      ווא ווא, כמה סמלי!!!

      וגם- מזל טוב!

        24/9/09 21:52:


      שובה ישראל עד השם אלוקיך

      כי הוא המעלך מארץ מצרים

       

      יעקב שתדע נחלה בלי מצרים וב"ה

      עוד נדע ימים טובים ...

        24/9/09 21:10:

      כול מה שנכתב שקשור אך שהו לשורשים התונסאים

      ומזכירות לי את אבי ז"ל

      זולגות בי דמעות באופן אוטומתי

      את שאול ג'רנו גם המשפחה שלי מכירה (היות וגם אני במקור מבאר שבע)

      כתבת ניפלה כרגלך

       

      לפי דעתי מצאתי דמיון

      במה שכתוב בהפטרה   

      בעצם מה שכתבת על עצמך ועל מסכת חייך המסורתיים הדתיים נכתב בלשון "אוזית" :)

      ואילו בהפטרה נכתב  בלשון תנכ"ית ומתוקה מדבש

      יש מגבילות..

      יש לך מזל ההפטרה קצרה למדי

       

      היות ואני מירושלים לצערי לא אוכל לנצל את ההזמנה


      אהבתי גם את זהחיוך

       אזהרות:

      1)   לא להביא תפילין, מטריה וטלפון סלולרי.

      2)   להביא כיפה וטלית אם מצאתם בבית.

      3)   בנות יקרות המנעו נא מלבוא בביקיני שלא אתבלבל בטעמים.

      4)   אם תבואו במכונית כנראה תהפכו לשישקבב בעולם הבא, ראו הוזהרתם!!!

       5) אם אזהרת השישקבב לא עבדה רק אמליץ לחפש חניה קצת רחוק מבית הכנסת בשביל שלפחות תצאו שישקבב רך ונימוח. 

      אתה יצירתי מדהים מדהים

      בהצלחה שתהיה לך בשבת תשובה

      ( מתאים לך לגמרי לסגירת מעגל)

      דמעות תמיד מוסיפות לתשובה טובה

      חיבוק ממני קליפס=מרים מדר

      שנה טובה

      וגמר חתימה טובה לך ולכול משפחתך

       

       

        24/9/09 18:27:


      היי קובי מעשה נפלא,

      במיוחד לקראת יום הכיפורים הממשמש ובא,

      תפילתך בטוח תגיע למרומים,

      עם קול כמו שלך

      צפויה לך רק הצלחה

        24/9/09 16:20:


      קובי יקר שלנו

      אקרא לך בקול  לולולולו לי - צהלולים  או זריטה בערבית טוניסאית

      שתהיה לך שבת מהנה

      ובכל מקרה מזמין אותך לקוסקוס , פקילה ופריקסה  - מה שתבחר לא את כולם ביחד

      אז קדימה

      { לולולולולולוללול לייי }

      שבת שלום

      אייל

        24/9/09 16:16:
      *
        24/9/09 15:46:

      למתנמנמין זה טוב :-)

       

      אז אתה תשריימי לפי החז'בון שלי.

      תרביץ אותה במאוולים ובסלסולים אל תישכח.

      מפאת כבוד השבת וכבודך כמובן - לא אגיע.

       

      ב"הסלחה" וגמר חתימה טובה איש.

       

        24/9/09 15:36:


      קובי

       

      אני בשבת בביתי בבית שמש

      ואני לא נוהגת לנסוע בשבת:)

       אבל ממש בהצלחה. 

      כתבת מרגש

       

       

       

        24/9/09 15:20:

      פוסט מופתי  !!!

      אני כבר התחלתי את התיכנונים במוח איך לעשות שבת בשל אביב בשביל זה...

      באמת איך, לא יודע  איך - נבדוק

      בכל מקרה ברור שזו "מצווה גדולה" להיות בעניין הזה בכלל.

       

      יעקובי נשמה יקרה, שיהיה לך ולנו בשעה טובה ובברכה

       

      אלף מברוך

       

      יאיר חדאד

      פרדס חנה

       

        24/9/09 15:04:

      קובי איש יקר, ריגשת אותי מאוד,

      שתהיה לך שנה מופלאה מלאה בחיוכים ואהבה

        24/9/09 14:53:

      סיפור מקסים, מלא אהבה כנות, בגרות והשלמה.

      אצפה בך בשבת ממרומי כיסא 4 שורה 3, לצד כיסאו של כבוד הרב מיכלוף

        24/9/09 14:06:


      אז מה אתה מציע להגיע ברגלל...

      אה אולי אפשר ...לארגן שידור חי..

      ועכשיו ברצינות נראה לי שהולך להיות לך שבת מרגשת..

      ועוד לפני יום כיפור אז בכלל..

      הפיוט שסבך עליו השלום פייט הזכיר לי ניחוחות נעימים מילדותי,

      זה מאד דומה לסגנון הלובי(יענו טריפולטאי)...

      אז שיהיה לך שבת מקסימה וגמר חתימה טובה

        24/9/09 12:31:

      מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה :שתזכה בעוד ארבעים שנה לסגור מעגל שכזה ,עם הנכד...

      תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם{ יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ

      קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים {רבי נחמן אומר :"קחו עמכם דיבורים"}

      "אֲשֶׁר בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם":{אביי} חֶסֶד גדול שאברהם מידתו מידת החסד, יעקב מידת התפארת ,יצחק מידת הגבורה

      וכאן הכל כלול בך,גם החסד הנתינה וגם הדין.

       והשילוב בין ימין שהיא חסד, גבורה בשמאל ובינהם יעקב "תפארת",

      גמר חתימה טובה ...דויד מנחם דלויה.

        24/9/09 11:05:

       קובי,

       

       כתוב מקסים ונפלא,תודה ששתפת

       באירוע כה אישי.

       

      גמר חתימה טובה,חבר יקר!

      *

      ארכיון

      פרופיל

      יעקב אוז
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין