בפינות הקירות קורי העכביש עשו לה עיניים והיא הסמיקה והשפילה מבט. היא ניגשה למראה הארוכה והבחינה שהיא מתקלפת וזה מילא אותה באושר גדול. הקומקום שרק והיא ידעה שזה הזמן להכין פתיתים. כוס אחת מספיקה. שיהיה גם למחר. כעבור 6 דקות היא תכסה את הסיר במגבת כמו שמכסים אורז כדי שהגרגירים יהיו פרודים. אחד אחד. פרודים. אחד אחד. הדמעות זלגו לתוך הסיר וכעת ידעה שלא תצטרך להוסיף מלח. חריפות כאבה סיפקה את הפילפל. יש מספיק תבלינים. כמעט מעדה כשעשתה צעדיה אל הגיטרה שהייתה תלויה כחפץ יקר ערך על הקיר ליד המזגן. היא אימצה אותה אל חזה והחלה פורטת עליה בתאבון והצלילים נימוחו בפיה. אחר כך נתנה קולה, קול פעמונים זכים שנתן לה אלוהים וזכרה את המילים היפות שנלחשו לתוך אוזנה. דפיקה בדלת. שכן. מבקש שתנמיך, למרות שהיא נפלאה. סגרה את הדלת וניגשה אל שולחן הכתיבה וביד רועדת: 'השנה זה יצליח. אמן אמן אמן אמן אמן אמן אמן אמן אמן אמן אמן אמן אמן |
תגובות (20)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יפה בעיניי התגובה שלך. תודה.
יש מספיק תבלינים, וזו כבר סיבה טובה להאמין שיהיה טוב.
יפה בעיניי איך שאת מציירת עם המילים שלך.
תודה! גם אני בעד פתיתים...
אינספק שהשנה זו השנה שלך. גם אלו שאחריה.אמן.
ופתיתים זה אחלה!!
תודה. :) האמת? זה כבר מצליח...
אמן.אמן.אמן.
השנה זה יצליח!!
יפה לך. תודה.
פתיתים אף פעם לא יוצאים אחד-אחד :)
שיהיה בתיאבון עם המוסיקה
אני לגמרי בוחרת בסימה וששון. (בינינו... מחר אני ב"סרגוס")
סרגוס - מסעדה פלצנית למחצה (טעים שם, כגילוי נאות) ברחוב המלאכה. אחת מהסייד דישז שלהם, בין תפוח אדמה מזוגג בדבש וטימין ופירה בטטות בנגיעה צ'רקסית, זה פתיתים. אתה לא מזמין פתיתים במסעדה, אלא אם כן קוראים לה "סימה וששון אוכל טריפוליטאי אמיתי".
אייל... אין מילים.
אני בכלל לא צריל להסביר למה כוכבת.
שיהיה שבוע טוב. ומוצלח.
עוד לפני שתסתיים השנה.
אתה תצטרך להסביר לי את זה...
או לעצלנים :)
תודה תודה תודה