כותרות TheMarker >
    ';

    פילוסופיה של החיים

    להזמין מונית מאת אריאל סתיו

    45 תגובות   יום חמישי, 24/9/09, 16:57

    הקרירות הורגשה באויר. קרירות נעימה של סוף החורף הישראלי, ללא סימן של סערה באופק, אפילו לא גשם. רק קרירות מדרבנת, שהכלבה שלי אהבה מאוד כשיצאנו לטייל בשכונה. יום שישי, שעת בין ערביים, פוסע ברחובות שיתמלאו עוד שלוש ארבע שעות במבלים מהשכונה ובעיקר במבקרים מזדמנים שיבואו לראות איך הבוהמה התל אביבית חייה. רחובות מזוהמים מהזנחה של עשרות שנים, מעט בניינים מכוערים וחדשים המרגישים היטב שהם אינם במקומם הטבעי, הרבה בניינים ישנים ומוזנחים משנים של השכרה ומבעלי בתים אדישים ומאוכלוסיה מתחלפת תדירות. כלבתי זיהתה חבר לגינת הכלבים ונכנסה לפאב, מקשקשת בזנבה, בטוחה בעצמה ובהרגלים שלי. מי אם לא היא יודעת אם זה מקום בו יושבים שעות או לא. בעלת הידיד של כלבתי ניהלה שיחה ערה ובמצב של תחילת שיכרות עם זוג ששיחק בשולחן הפול. בחור שיודע לנהל, בעל נוכחות , גבוה, רחב, לקראת סוף שנות השלושים שלו ובחורה מצחקקת מיין לבן, אולי באמצע שנות השלושים שלה, עם שיער שטני מלוכלך, עיניים חומות וגוף שהיה קשה להגדירו בגלל הלבוש שלה. הצטרפתי. לא חלפה חצי שעה וארבעתנו צחקנו, בעיקר מניסיונות הבחורה לפגוע במשהו חוץ מאויר. השימחה היתה רבה. גיליתי שהם לא חברים, רק ידידים וותיקים וזה כמובן טוב ליהודים כי זה מאפשר החלפת מבטים בינה לביני, מבטים של חצי שיכורים עליזים שחושבים שהחיים יפים כי החיים זימנו אותנו לאותו מקום באותה שעה והחיים מזמנים גרוש ורווקה באותו מקום ובאותה שעה רק על מנת לחבר ביניהם. עוד כוסית ועוד כוס, והמבטים כבר היו מהסוג שלא יעזור כלום, את הלילה נבלה ביחד והשאלה היא רק אם אצלי או אצלה. היא חושבת האם היא רוצה שגם נאכל את ארוחת הבוקר ביחד ואני חושב האם להסתיר ממנה את נסיעתי הקרובה לויטנאם ללא תאריך חזרה. קבענו בשתיים עשרה במועדון, ארבעתנו החלפנו מספרי טלפון בשביל העמדת פנים, כי מה אני צריך את הטלפון שלו או הוא את שלי? נפרדנו עם אותם מבטים, עם תחושה שזה הולך להיות טוב ורק הנימוס מונע מאיתנו הליכה משותפת כבר עכשיו. כעבור שבוע, ביום שישי הבא שוכב במיטה בבית החולים אחרי שכמעט מתי מאי תיפקוד כבד והתבשרתי שבאתי בגלל הכבד, אבל אני נשאר בגלל סרטן ריאות. לא יכולתי שלא לחשוב עליה ועל החיים המעניינים שיש לנו, על המלחמה שהחלטתי שאלחם ואנצח בה, כי הרי לך תדע, אולי ההיא עם השיער השטני המלוכלך עוד מחכה לי או שאחרת תחכה לי. מה שבטוח ויטנאם תצטרך לחכות לי. המחשבות נדדו מתוך עייפות מצטברת. תשישות נפשית ופיסית מהשבוע המטלטל שעברתי שהתחיל בצורה כל כך מבטיח והפך לחלום, לא לסיוט כי הייתי כל כך חלש ותלוש שאפילו הקרבה למוות פעמיים בתוך שלושה ימים לא הצליחה לחדור את חומות מחזורי השינה הארוכים. אפילו כאשר מנהל המחלקה ניצב מעליי, גבוה,כל כולו אומר הוד, מגולח למשעי, כיפה סרוגה על ראשו הקירח והמבריק, מעיר אותי משינה מעצם נוכחתו ומהבשורות שיש בפיו, אפילו אז לא הרגשתי שזה סיוט, רק חלום ללא הגדרה, כאילו החיים הם שם, במקום אחר ואני נמצא כאן, בתוך בועה, מביט החוצה לעבר כל מה שהרכיבו את חיי עד לפני שבוע ועכשיו אין בהם זכות קיום. תשכח מסיגריות אמרתי לעצמי, גם משתיה, סמים, אוכל טעים, סקס, חלומות ויטנאם, אופנוע, תשכח מכל אלה ותתכונן רק להילחם בסרטן ומה שמפליא שזה אפילו לא עבר דיוןוגם לא הרהור, החלטה ספונטנית שלא הוקדשה לה שום מחשבה. משונה, כי זאת החלטה כבדת משקל והיא כאילו התקבלה כמובן מאליה. משונה גם שכאשר מנהל המחלקה בישר לי שיש ממצא בריאה הבנתי מה הוא התכוון. ממצא, איזו מילה משונה. ומילא היה אומר שזה רק זה, הוא גם הצליח לגמגם משהו על הכבד, לך תדע, אולי יש גרורות. והעייפות עוצמת לי את העיניים והם נפקחות שוב, מן מצב של ערות-שינה, לא ברור, מאבדים את מושג הזמן. והחדר שקט כל כך, שחררו את רוב החולים הביתה לסוף השבוע, רק מיוחסים כמוני נשארים להשגחה, יקירי המערכת רק הם זוכים לטיפול מסביב לשעון כולל סופי שבוע, בדיקות, הקזת דם אין סופית, ומי בכלל מזמין מונית באמצע הלילה, ולא סתם רוצה מונית, הוא צועק את ההזמנה באנגלית עם מבטא רוסי כבד. וכאשר אשתחרר מבית החולים אספר למשפחה על כך שיש לי סרטן, ולמה זה היה צריך להיות לפני הטיסה לויטנאם, זה חיכה 35 שנה, אז למה לא לחכות עוד 5 שנים? ואפשר לחכות גם עם ההזמנה למונית, למרות שהזקן שהוכנס לחדר שלי, מיטה ממול, שוכב בחושך, במקום לא מוכר, מפוחד, קורא בקול רם שהוא רוצה הביתה, שיזמינו מונית כי הוא לא רוצה שישכחו אותו במקום זר זה, באמצע הלילה של יום שישי. ומה בכלל השעה, ואני באמת לא מאמין שהיא מחכה לי עדיין, בטח אפילו תתעלם ממני אם אפגוש בה שוב בפאב ובטח לא תענה אם אני אתקשר אליה אבל היא זאת שמתקשרת אליי. אבל ככה לא נשמע צלצול טלפון, זה משהו אחר, אין לי מושג מה, אבל זה מצפצף וזה מפסיק, ואז יש עוד הזמנה למונית, והאחות מנסה להרגיע את הזקן מזמין המוניות באנגלית אבל היא עסוקה גם בלנסות לסדר שמכשירי החולה החדש לא יצפצפו והבנתי שאני לא מי יודע מה מיוחס ושאני ערני והלכה לי השינה כי החדר הולך ומתמלא בזקנים שהתקבלו לבית החולים הלילה. והנה עוד מיטה מגיעה, למזלי הפעם אין הזמנות למונית או מכשירים מצפצפים, והמיטה החדשה מחליקה חרש למקום פנוי נוסף, והמכשירים שוב מצפצפים ומבשרים אסון שמתברר שזה רק מכשיר לא תקין, והזקן החדש אפילו לא מזמין מונית, רק קם ומחליט ללכת הביתה בכוחות עצמו ונופל בחבטה עמומה. וגם אני קם כי זה הספיק לי, כי מיוחס או לא, למי יש כוח לזקנים מזמיני-מוניות מחוברים-ומצפצפים או שקטים-ונופלים? אני יוצא מהחדר, מכין לי קפה. השעה אחת אחרי חצות, הלילה עוד צעיר, צעיר וקריר. סערה מתקרבת, גשם אחרון של חורף שהחליט להגיע מאוחר. יוצא מהבניין עם הקפה ומדליק לי סיגריה, שואף להנאתי את העשן האסור לי, עשן שעוד שבועיים שלושה אצטרך לוותר עליו. מתיישב על ספסל ומביט בעוד מיטה מוכנסת למחלקה, חושב לי האם היא שוב תוכנס לחדרי ומה היא מבשרת הפעם, עוד זקן הנאחז בחיים? ומה אני? זקן בן 50 בפלירטוט קרוב קרוב למוות, נאחז ללא מחשבה בחיים בשביל,

     

    בשביל להגיע לכאן עוד 25 שנה ולהזמין מונית.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (45)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/2/10 21:52:

      צטט: מיס H 2010-02-27 17:12:38


      אמנם כותבת הרבה זמן יחסית אחרי, ובטח דברים יותר בהירים היום,

      אבל אריאל, מאד הופך עולם, מלחיץ וכואב, הרגע בו אתה מתבשר על דבר כזה.

      מאד הורשמתי מהחוזק והאומץ והמוטיבציה להילחם, שבה קיבלת את הדברים..

      אני ממש מקוה שהחודשים האחרונים מאז הביאו בשורות טובות יותר ואופטימיות,

      מחזקיה לך אצבעות ושולחת בריאות,

       

       

       תודה על הפירגון והאיחולים

        27/2/10 17:12:


      אמנם כותבת הרבה זמן יחסית אחרי, ובטח דברים יותר בהירים היום,

      אבל אריאל, מאד הופך עולם, מלחיץ וכואב, הרגע בו אתה מתבשר על דבר כזה.

      מאד הורשמתי מהחוזק והאומץ והמוטיבציה להילחם, שבה קיבלת את הדברים..

      אני ממש מקוה שהחודשים האחרונים מאז הביאו בשורות טובות יותר ואופטימיות,

      מחזקיה לך אצבעות ושולחת בריאות,

       

        23/12/09 13:07:

      צטט: בחדווה תמיד 2009-12-22 03:34:09

      הגעתי לכבוד הסמוידית

      ונשארתי כי לא היו פסקאות

      שאוכל לברוח באמצע (:

      אז נשארתי , וטוב שכך,

      כתיבה סוחפת , מרגשת,

      מלאת אופטימיות ...

      יפה לך ...

      מאחלת לך שתזכה להיות

      נודניק אמיתי לפחות עוד

      25 שנה. הלוואי!!! 

      איתך בחדוות היקום

       

       

       תודה ותודה על האיחולים גם

      יש לך כלבים יפים יפים :) 

        22/12/09 03:34:

      הגעתי לכבוד הסמוידית

      ונשארתי כי לא היו פסקאות

      שאוכל לברוח באמצע (:

      אז נשארתי , וטוב שכך,

      כתיבה סוחפת , מרגשת,

      מלאת אופטימיות ...

      יפה לך ...

      מאחלת לך שתזכה להיות

      נודניק אמיתי לפחות עוד

      25 שנה. הלוואי!!! 

      איתך בחדוות היקום

       

      התחלתי לקרוא מתוך סקרנות זה נראה טוב על פניו בל הפסקתי באמצע צדק מי שהעיר שקצת פסקאות ורווחחים במקומות המתאימים היו עוזרים מאוד

      אשמח לקרוא שוב אחרי הסידור

       

        13/10/09 17:57:

      צטט: עוזי72 2009-10-12 10:25:43


      עריכה הייתה מועילה, גם סיעוף ופיסוק......

      אבל אולי אחרי שתיה כדת זה לא אפשרי...

      בכל אופן, בגיל 35 שאפתי את הסיגריה האחרונה...

      והבוקר אחרי 38 שנים אני לא צריך להזמין מונית...

      תהיה בריא

       

       היי, תודה על ההארות. 

      לגבי שתיה, לצערי הכבד לא מאפשר שתיה כדת וכדין :) 

        12/10/09 10:25:


      עריכה הייתה מועילה, גם סיעוף ופיסוק......

      אבל אולי אחרי שתיה כדת זה לא אפשרי...

      בכל אופן, בגיל 35 שאפתי את הסיגריה האחרונה...

      והבוקר אחרי 38 שנים אני לא צריך להזמין מונית...

      תהיה בריא

        27/9/09 13:11:
      אהבתי
        27/9/09 12:26:

      צטט: devek 2009-09-27 01:29:11

      תראה מה זה עולם: אחד אומר "שים רווחים", אחרת אומרת: "דווקא נוח לי בלי רווחים". אחת אומרת "תעשה הגהה נוספת" אחר אומר: "בהצלחה בהגשה"... לא תצא מזה.

       

      הכי טוב, תגיש את הסיפור ממך, כמות שהוא. ירצו, יאכלו. לא ירצו, לא יאכלו. אתה לפחות כתבת סיפור, ומה הם עשו???

       

      Go Redskins

       

      וכמובן, גמר חתימה טובה.

       

      רון במדבר.  רגוע

       אתה יודע מה עושים, הולכים עם האמת הפנימית שלך :)

      ולרדסקינס יש הרבה מה ללכת בקצב שההתקפה שלהם מתפקדים :)

       

      גמר חתימה טובה

      אריאל 

       

        27/9/09 01:29:

      תראה מה זה עולם: אחד אומר "שים רווחים", אחרת אומרת: "דווקא נוח לי בלי רווחים". אחת אומרת "תעשה הגהה נוספת" אחר אומר: "בהצלחה בהגשה"... לא תצא מזה.

       

      הכי טוב, תגיש את הסיפור ממך, כמות שהוא. ירצו, יאכלו. לא ירצו, לא יאכלו. אתה לפחות כתבת סיפור, ומה הם עשו???

       

      Go Redskins

       

      וכמובן, גמר חתימה טובה.

       

      רון במדבר.  רגוע

        26/9/09 12:10:

      צטט: arielst 2009-09-24 18:59:37

      צטט: אודי70 2009-09-24 18:50:04


      אריאל נהנתי והתרגשתי

      ולפי הנחישות, בעוד 40 שנה "הוא" יגיע לבית החולים

      לא בגלל הריאות אלא בגלל הלב ... אחרי שהחליף  מספר טלפון עם עלמת חן

      גמר חתימה טובה

      ובהצללחה בתחרות

      אודליה

       

       

      חחח, תודה

      לא יודע אם יצאתי מבורך או מקולל חחחח

      שנה טובה וחתימה טובה

      אריאל

      ימים יגידו חביבי.... :)

      חוץ מזה

      "אין דבר יותר שלם מלב שבור"

      (גם בגיל 80 )

        26/9/09 11:58:

      צטט: shira_22 2009-09-26 08:16:33


      מקסים!!!

      המון בהצלחה.

      שבת טעימה

      וגמר חתימה טובה.

       

       

       

      תודה

      שבת וכיפור טעימים :)

      אריאל

        26/9/09 11:57:

      צטט: h a n i 2009-09-25 20:02:37


      אהבתי!

      ב-ה-צ-ל-ח-ה!!

      *

       

      תודה, פעמיים חיוך

        26/9/09 08:16:


      מקסים!!!

      המון בהצלחה.

      שבת טעימה

      וגמר חתימה טובה.

       

       

        25/9/09 20:02:


      אהבתי!

      ב-ה-צ-ל-ח-ה!!

      *

        25/9/09 11:05:

      צטט: דור-ים 2009-09-25 09:58:53

      וואוו !!  אהבתי. גם מבחינה ספרותית זה קולח. אמין מאד ומרגש.  ב ה צ ל ח ה !

       

      תודה, שמח לשמוע :)

        25/9/09 11:04:

      צטט: עינת אטיאס 2009-09-25 08:06:46

      אריאל,

      כתיבה יפה מאד ולטעמי דווקא אי החלוקה לפסקאות מוסיפה לו.

      הדברים נקראים בנשימה אחת, בלי  יכולת לעצור רגע ולחשוב...

       

      בהצלחה :)

      תודה, זאת הכוונה ולכן החלטתי לכתוב את הסיפור ללא פסקאות

      שוב תודה, אריאל

       

        25/9/09 11:02:

      צטט: ניק... 2009-09-25 07:07:45


      ממש מורגש מחול השדים שמתחיל לאט ונבנה בהדרגה.

      עצור את העולם, אני רוצה לרדת, זו ההרגשה.

       

      בהצלחה רבה יקירי.

       

      תודה, ומה שמוזר, שכמו שכתבתי, זה היה כאילו חלום, לא משהו ממשי :)

        25/9/09 09:58:
      וואוו !!  אהבתי. גם מבחינה ספרותית זה קולח. אמין מאד ומרגש.  ב ה צ ל ח ה !
        25/9/09 08:06:

      אריאל,

      כתיבה יפה מאד ולטעמי דווקא אי החלוקה לפסקאות מוסיפה לו.

      הדברים נקראים בנשימה אחת, בלי  יכולת לעצור רגע ולחשוב...

       

      בהצלחה :)

        25/9/09 07:07:


      ממש מורגש מחול השדים שמתחיל לאט ונבנה בהדרגה.

      עצור את העולם, אני רוצה לרדת, זו ההרגשה.

       

      בהצלחה רבה יקירי.

        25/9/09 07:00:

      צטט: סטונס 2009-09-24 22:59:30

      כל הכבוד על האומץ ועל החשיפה!  * המון הצלחה!

       

      אני יודע? לא מרגיש אמיץ במיוחד,

      סתם אחד שישב לא משהו בבטן

       

      תודה וחתימה טובה

      אריאל

        25/9/09 06:59:

      צטט: aniamos 2009-09-24 22:58:42


      קוראים לזה סיפור סיפורי............

      שיהיה לך בהצלחה וגמר חתימה טובה...

       

      תודה, אכן סיפור סיפורי

      חתימה טובה

      אריאל

       

        25/9/09 06:58:

      צטט: בוקיפונט 2009-09-24 22:17:39

      אריאל,

      הסיפור מאוד יפה ומסתיים מאוד יפה,

      הוא רק צריך לעבור עריכה אחרונה

      לפני שאתה מגיש אותו.

       

      אני חושבת שהוא צריך להיקרא כיחידה אחת

      שלמה, בנשימה אחת ולכן למרות שקל יותר

      לקרוא טקסט מחולק לפסקאות צריך במקרה הזה

      להשאיר אותו כפי שהוא לא מחולק לפסקאות.

       

      כשקראתי שהכלבה פגשה חבר מגינת הכלבים

      לא הבנתי אם מדובר בכלב או באדם... רק 

      לאחר מכן הבנתי שזה כנראה כלב.

       

      אתה כותב מאוחר יותר שבמשך שלושה ימים

      פגשת את המוות פעמיים וזה נשאר משהו

      שהקורא לא יכול להבין.

      מה היו שתי הפעמים הללו?

      הפעם הראשונה הייתה בזמן הבשורה

      על המחלה. ומתי הייתה הפעם השניה?

       

      את המלה בריאה כדאי לנקד

      כי היא נקראת באופן דו משמעי

      אפשר לקרוא בריאה ההפך מחולה

      וזה יפריע להבין נקודה מאוד חשובה בסיפור.

       

      אני חושבת שבסיפור הזה

      אפשר להשתמש במסע פרסום

      שמתריע על הסכנה שבעישון.

       

       המון בהצלחה.

       

       

       

       

      ד"א צביקה,

      כשכתבת שטף התודעה אתה

      נראה לי שהתכוונת ל"זרם התודעה"

       

       

      טכנית, איך מנקדים בכלל? יש אטשרות כזאת?

      ממש תודה על ההארות וההערות גם, אחשוב על זה, יש לי זמן עד מחר בחצות :)

      ושוב, תודה

      אריאל

        25/9/09 06:55:

      צטט: bonbonyetta 2009-09-24 21:59:39


      *

      בהצלחה

      הצלחת היטב בסיפור להעביר הלך רוח מסוים. פתאלי משהו....

       

      תודה ותודה, ואכן, פתאלי משהו, זה קצת המצב, לא?

      חתימה טובה

      אריאל

        25/9/09 06:54:

      צטט: Saloon 2009-09-24 21:22:35


      מעניין

       

      בהצלחה

       

      תפוח בדבש שיהיה

       

      נטאשה

       

       

      תודה, ועכשיו זה לא תפוח בדבש, עכשיו זה הזמנים הנוראיייםםם,חחחח

      חתימה טובה לך

      אריאל

        24/9/09 22:59:
      כל הכבוד על האומץ ועל החשיפה!  * המון הצלחה!
        24/9/09 22:58:


      קוראים לזה סיפור סיפורי............

      שיהיה לך בהצלחה וגמר חתימה טובה...

       

        24/9/09 22:17:

      אריאל,

      הסיפור מאוד יפה ומסתיים מאוד יפה,

      הוא רק צריך לעבור עריכה אחרונה

      לפני שאתה מגיש אותו.

       

      אני חושבת שהוא צריך להיקרא כיחידה אחת

      שלמה, בנשימה אחת ולכן למרות שקל יותר

      לקרוא טקסט מחולק לפסקאות צריך במקרה הזה

      להשאיר אותו כפי שהוא לא מחולק לפסקאות.

       

      כשקראתי שהכלבה פגשה חבר מגינת הכלבים

      לא הבנתי אם מדובר בכלב או באדם... רק 

      לאחר מכן הבנתי שזה כנראה כלב.

       

      אתה כותב מאוחר יותר שבמשך שלושה ימים

      פגשת את המוות פעמיים וזה נשאר משהו

      שהקורא לא יכול להבין.

      מה היו שתי הפעמים הללו?

      הפעם הראשונה הייתה בזמן הבשורה

      על המחלה. ומתי הייתה הפעם השניה?

       

      את המלה בריאה כדאי לנקד

      כי היא נקראת באופן דו משמעי

      אפשר לקרוא בריאה ההפך מחולה

      וזה יפריע להבין נקודה מאוד חשובה בסיפור.

       

      אני חושבת שבסיפור הזה

      אפשר להשתמש במסע פרסום

      שמתריע על הסכנה שבעישון.

       

       המון בהצלחה.

       

       

       

       

      ד"א צביקה,

      כשכתבת שטף התודעה אתה

      נראה לי שהתכוונת ל"זרם התודעה"

       

        24/9/09 21:59:


      *

      בהצלחה

      הצלחת היטב בסיפור להעביר הלך רוח מסוים. פתאלי משהו....

        24/9/09 21:22:


      מעניין

       

      בהצלחה

       

      תפוח בדבש שיהיה

       

      נטאשה

        24/9/09 20:26:

      צטט: אס לב אדום 2009-09-24 19:31:01

      ישר כוח... בהצלחה.

       

      לטעמי צריך לבנות פסקאות... אבל זה נתון לשיפוטך ולקצב בו אתה רוצה שיקראו את הסיפור.

       

       

      תודה, אני מודע שחוסר בפסקאות מפריע לקריאה, בטח במחשב, מצד שני ככה הרגשתי שאני צריך לכתוב :)

      שוב, תודה

      אריאל

        24/9/09 20:25:

      צטט: OR37 2009-09-24 19:19:17

      חיוך

      כתבת יפה, מה אומרים?..בהצלחה! נחכה לך עוד 25 שנה צוחק

       

      שאלה טובה, לחכות או לא מופתע

        24/9/09 19:31:

      ישר כוח... בהצלחה.

       

      לטעמי צריך לבנות פסקאות... אבל זה נתון לשיפוטך ולקצב בו אתה רוצה שיקראו את הסיפור.

       

        24/9/09 19:19:

      חיוך

      כתבת יפה, מה אומרים?..בהצלחה! נחכה לך עוד 25 שנה צוחק

        24/9/09 19:00:

      צטט: טול קורה 2009-09-24 17:59:20

      בהצלחה!

       

      תודה

        24/9/09 18:59:

      צטט: אודי70 2009-09-24 18:50:04


      אריאל נהנתי והתרגשתי

      ולפי הנחישות, בעוד 40 שנה "הוא" יגיע לבית החולים

      לא בגלל הריאות אלא בגלל הלב ... אחרי שהחליף  מספר טלפון עם עלמת חן

      גמר חתימה טובה

      ובהצללחה בתחרות

      אודליה

       

       

      חחח, תודה

      לא יודע אם יצאתי מבורך או מקולל חחחח

      שנה טובה וחתימה טובה

      אריאל

        24/9/09 18:58:

      צטט: zvikatal 2009-09-24 17:59:32

      אריאל,

      סיפור נוגע ללב שמועבר כאילו ע"י צופה מהצד. כאילו נוגע - לא נוגע.

      סגנון הכתיבה שלך הנקרא "שטף תודעה" הוא הפרוזה במיטבה. סגנון זה היה שגור אצל יעקב שבתאי ז"ל.

      ספרו "זכרון דברים" הוא דוגמא מעולה לסגנון זה.

      לעניות דעתי, סגנון זה לא יתקבל כראוי לו בתחרות סיפורים. הסיפורים שמוגשים לתחרות שייכים לז'אנר הסיפורים

      הקלילים יותר.

      הסגנון טוב ונשמר לכל אורך הסיפור אך כמי שמתעתד לגשת לתחרות כדאי שתלטש קצת את ההגהה, תחביר ופיסוק. 

       

      בהצלחה וגמר חתימה טובה

      צביקה.

      נ.ב - אין לי כל השכלה בספרות. מעבר לשטויות שכתובות אצלי בבלוג איני כותב.

       

       

      תודה תודה תודה, יכול להיות שאתה צודק, אבל הגעתי למקום שעברתי על זה כ-30 פעם ובא לי כבר להקיא :)

      שוב תודה, וממש לא משנה אם יש או אין השכלה ספרותית

      אריאל

        24/9/09 18:56:

      צטט: E-6-kolot 2009-09-24 17:14:50


      אהבתי במיוחד את שורת הסיום.

      והערה ל"סדר", הוסף רווחים בין הפסקאות כדי ליצור קריאה נוחה יותר.

       

      תודה, אני ידוע שהגשת הסיפר "כמקשה" ללא פסקאות מקשה על הקיראה. מצד שני הרגשתי שככה אני רואה להעביר את הסיפור שלי

       

        24/9/09 18:55:

      צטט: הפיה הנרדמת 2009-09-24 17:12:34

      יש הרבה חיים בגיל 50,

      הידד ובהצלחה..!

       

      תודה

        24/9/09 18:50:


      אריאל נהנתי והתרגשתי

      ולפי הנחישות, בעוד 40 שנה "הוא" יגיע לבית החולים

      לא בגלל הריאות אלא בגלל הלב ... אחרי שהחליף  מספר טלפון עם עלמת חן

      גמר חתימה טובה

      ובהצללחה בתחרות

      אודליה

        24/9/09 17:59:

      אריאל,

      סיפור נוגע ללב שמועבר כאילו ע"י צופה מהצד. כאילו נוגע - לא נוגע.

      סגנון הכתיבה שלך הנקרא "שטף תודעה" הוא הפרוזה במיטבה. סגנון זה היה שגור אצל יעקב שבתאי ז"ל.

      ספרו "זכרון דברים" הוא דוגמא מעולה לסגנון זה.

      לעניות דעתי, סגנון זה לא יתקבל כראוי לו בתחרות סיפורים. הסיפורים שמוגשים לתחרות שייכים לז'אנר הסיפורים

      הקלילים יותר.

      הסגנון טוב ונשמר לכל אורך הסיפור אך כמי שמתעתד לגשת לתחרות כדאי שתלטש קצת את ההגהה, תחביר ופיסוק. 

       

      בהצלחה וגמר חתימה טובה

      צביקה.

      נ.ב - אין לי כל השכלה בספרות. מעבר לשטויות שכתובות אצלי בבלוג איני כותב.

       

        24/9/09 17:59:
      בהצלחה!
        24/9/09 17:14:

      אהבתי במיוחד את שורת הסיום.

      והערה ל"סדר", הוסף רווחים בין הפסקאות כדי ליצור קריאה נוחה יותר.
        24/9/09 17:12:

      יש הרבה חיים בגיל 50,

      הידד ובהצלחה..!

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      arielst
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין