כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    התלמיד עם הלפיד

    א ח ר י

    0

    התעלומה

    45 תגובות   יום חמישי, 24/9/09, 21:26

     

    הודעה: תוכן  זה עלול לגרום לנדודי שינה.

     לפני כשנה צפיתי בסרט בערוץ המדע על אדם, שבעקבות מכה בראשו לקה בנכות יחידה במינה.

     לאחר כשבועיים בהם היה שרוי בחוסר הכרה התעורר האיש והדהים את רופאיו. הוא התבטא היטב, זכר את פרטיו האישיים, הניע מצוין את גופו אולם, משום מה, לא הצליח לזהות פרצופים. האיש תפקד בכל מובן אולם לתדהמת הפרופסורים, לא זיהה איש ממכריו.

    לא יאמן, לא רק שהאיש לא זיהה את אימו, גם כשאמרו לו "זו אימך", כשיצאה לרגע מהחדר נמחקו תווי פניה מזיכרונו. שוב, לא זכר אותה.

    האיש לא זכר את פניהם של הרופאים המטפלים בו ואף לא את פניו שלו. פרצופים אנושיים הפכו עבורו לסלט לא מזוהה של איברים. כה חמור.

    ללא ניסיון או ידע בחקר המוח, מקרה בודד זה מלמדנו, שכיון שאנחנו בני אדם, בתוך ראשנו יש מקום שבו מעובדים נתוני פרצופים ובו הם זכורים. פגיעתו של האיש היא הוכחה לכך ואיש אינו יכול לטעון שאצלו זה אחרת.

    כחוקר פרצופים וותיק ליקטתי את המידע הספציפי הזה כאילו היה אבן יקרה. פרצופים אנושיים תמיד ריתקו אותי. אחד התחומים הגלויים והמרכזיים בחיינו וככל הנראה, המסתורי מכולם.

    התבוננות בפני אנשים מעלה הרבה סימני שאלה. זהו האזור בו ממוקמים פתחי החושים, מין אזור פונקציונאלי במיוחד, מרושת באינספור שרירים עדינים, מבחינתי, בו טמונה אחת מתעלומות החיים הגדולות.

    איני מתכוון להבעות פנים הנשלטות על ידי שרירים אלא לאיברי הפנים עצמם. על פי מראה הדברים, נדמה שצורת איברי הפנים והאופן בו הם מפוזרים על שטח הפנים, משדרים לאנשים הצופים באדם מידע מסוים אודותיו, אף שהוא פאסיבי ואינו משתתף בשידור; ונדמה שהמתבוננים בו קולטים את השידור, מעבדים אותו לרגש, משווים ובוחנים התאמה; כאילו לועסים וחשים זה את טעמו של זה, הכל במבט בלבד.

    כולנו נתקלים יום יום בפרצופים שמסיבה כלשהי גורמים לנו לדחייה או לחילופין, מעוררים בנו רצון לקרבה. כמו שאני מבין, אין מאתנו אף לא אחד שפרצופים אנושיים אינם מעוררים אותו לרגשות.

    נשאלת אפוא השאלה עד כמה מעריכים בני אדם את זולתם בהתאם לתווי פניהם? לא ניתן להתעלם מהחשד שתוכן דבריו של אדם, קולו ונימת דיבורו, שפת גופו, לבושו ותסרוקתו, הם משניים בחשיבותם ומה שלמעשה קובע את הערכתנו ואת רגשותינו לאדם היא התרשמותנו מתוויי פניו המסוימים.

    ניכר שאנשים יפים זוכים ליתרון אולם בכלל לא בטוח שהשוואה לאידיאל היופי היא שקובעת. בהחלט ישנם נאים שיעוררו בנו סלידה וישנם מכוערים שיעוררו בנו חיבה.

    אולם הדילמה האמיתית בנושא זה היא שאלת ההתאמה בין תווי הפנים האישיים לבין מבנה האישיות, האופי, ההנעה, היכולת וההתנהגות. הייתכן שהפרצוף הוא חלון ראווה של נפשנו?

    על מה, למשל, מלמד אפי התפוחי? הייתכן שאפי הוא תוצר של אישיותי ותפקידו העיקרי אינו רחרוחים אלא לספר לעולם מי אני? והמצח, העיניים, הפה, הסנטר, מה הם מספרים?

    האם נכון יהיה לומר שפרצופנו הוא הזדמנות להכירנו כפי שהגרפולוגיה היא הזדמנות? במילים אחרות, האם הפנים, אותה מסיכה המכסה את גולגולתנו בחלקה הקדמי, היא בדרך כלשהי דגם מפוסל של הפנימיות שלנו?

    אסתפק לעת עתה בשאלות אלה. לא אלאה אתכם בשאלות נוספות פן תחטפו כאב ראש.

    בחלק השני של הפוסט, כדי שלא תגידו שקראתם והסתכנתם ולא קיבלתם כלום, נניח לרגע שהאף, כמו שאר איברי הפנים, כל עוד אינו משופץ, הוא תוצר של כוחותינו הפנימיים. קבלו, אם כן, כטיפ כמה מסקנות ידועות על האף האנושי. כן, כן, פומפון הבשר המקשט דרך קבע את מרכז פרצופינו (לשימפנזה אין כזה).

    אפשר, כאמור, להתייחס לאף כאל קישוט מקרי שצמח לנו על הפרצוף במהלך התקופה בה הפכנו לבני אדם. ואפשר לנסות לקשור בין ייחודיות האף לייחודיות מסוימת באישיות, ולו מהסיבה שהאקראיות בעניין זה אינה מתקבלת על הדעת ושום אפשרות אחרת אינה נראית באופק.

    על פי מבחן האף, חלק זה של הפנים אינו מייצג יכולת אלא אנרגיות ובמידה רבה, סגנון.

    כיון שהאף משמש כחרטומו של האדם, כפי שהדברים נראים, ראשית יש לבחון את מוכנותו של האף להתנגשות.

    אף בריא אפוא, שעל פי מבנהו נדמה כמסוגל לספוג מהלומות, מעוגל ומרופד שומן בקצהו, מעיד על אדם יציב ובעל עוצמה. אף קמור (נשר) הוא תוקפני במידת מה ומוכן לקרב (מזרח תיכון), הקעור מתרסק ממהלומות ואינו ערוך למלחמה.

    חוזק מבנים, זה הקטע פה. הסימטריה, מן הסתם, קריטית.

    לא רק גב האף, לחלק זה של הפנים יש מדדים נוספים.

    קצר (במבט מלפנים)- נהנתן. אדם שמן בדרך כלל.

    ארוך- איש שיחה, שקדן ורציני.

    דק- פסימי ודכאוני.

    סולד- קל דעת ואינו מסוגל לאחריות.

    קצה אף מיוחד הוא חשוד. בעל פיתוחים מיוחדים, מאורך בסגנון פינוקיו, פומפוני או חצוי בקצהו- בלשון העם ""התחמן" (קצה אף סטנדרטי אינו מבטיח יושר).

    האף לבדו מצדיק ספר שלם אולם, זהו. נעצור כאן. זו תהיה שערורייה אם חברים בדמרקר יסירו תמונותיהם רק משום שיש להם אף תפוח אדמה.

    לסיום, אברככם בברכת שיאהבו אתכם בשמיים, שיבינו אתכם ושיחתמו ללא בעיות.   

    דרג את התוכן:

      תגובות (45)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/5/13 08:16:

      מה עם "אף-על-פי" ?

        24/4/12 18:25:
      פשוט מדהים פוסט לעניין אהבתי עלה והצלח.
        17/4/12 12:41:
      קראתי את הספר של ליילן יאנג פשוט מדהים:)
        20/10/11 01:43:
      יופי של פוסט ובמיוחד על הפנים והן אומרות המון. ***************
        20/7/11 12:58:

      עשית לי חשק להתבונן בפניהם של אנשים.

      אולי אפילו בפנים שלי...

      תודה.

        15/2/11 19:36:
      סיינג מיין הוא שמה של תורת קריאת הפנים. בעברית, חפש את הספר "סודות הפנים" שמלמד לקרוא פנים לפי תורה זו. נתקלתי בספר לפני יותר מ20 שנה, אני קוראת כל אדם שאני פוגשת בלי להרגיש אפילו, ומעולם לא נתקלתי בטעות. מדהים ומפחיד עד כמה השיטה הזו עובדת.
        15/2/11 13:58:
      לרוב גוף ונפש הולכים יחדיו כך שסביר מאוד שמבנה האף כמו שאר חלקי הגוף משקפים משהו מנפשנו.
      הניתוח שהעלת על סגנוני אפים מעניין מאוד.
      אשמח לקרוא לגבי העיניים, אם יש לך חומר על זה.
        1/2/11 10:03:
      תגיד לי?
      איך ההרגש להיות אדם שכותב בחסד
      יחד עם ההוויה של להיות נשמה טובה?

      נהנת לקרוא את מה שאתה כותב
      תודה
      יפעת
      איך החמצתי את זה, השד יודע.
      :)
        19/10/10 12:19:
      מה אומר האף שלי?

      הכרת הפנים - אחת התורות העתיקות.
      היוונים קראו לה מטפוסקופיה..
      ספר הזוהר מתעסק בהרחבה בסדרי השרטוטין של הפנים
      ועל האר"י נאמר כי בכח חכמת הפרצוף הכיר בכל אדם את הנשמה שבתוכו ואת כל גלגוליה..

      מרתק, מה הזמן עשה ועושה להתייחסות לפני האדם...
        18/9/10 17:09:

      חתמו לי כבר על הצ'ק.

      חזר(זירים)

        3/4/10 22:16:

      ממש מעניינים הדברים שכתבת כאן.

      הרבה חומר למחשבה..

       

        3/4/10 15:14:


      איך זה שלא ראיתי פוסט הזה שלך עד כה?

      מעניין ביותר..

      הפנים הם התיקשורת אינפורמטיבית ראשנית

      שדרכן ניתן ללמוד על האדם האחר

      כן מבחינה פיזית,רגשית ומנטלית ,הסינים הטיבו להשתמש בו ככלי איבחוני כמעט מדויק.

      ידוע למשל שאדם שאפו נשחק מסיבה זו או אחרת

      קשה לזהותו,לא סתם אמרו שהאף מסמל ומצביע על אישיות

      גם מעצם היותו במרכז הפנים(מרכז הרגשות,הלב,חוש הריח וכיוון)

      בקיצור נושא מרתק,אשמח אם תשתף אותנו בעוד,

      חוץ מזה האף שלי הריח שאזלו הירוקים.

        3/4/10 12:39:

      מעניין הפוסט הזה !

       

      חג שמח ושבת שלום אלי

      *

      }{שטוטית

        21/1/10 13:23:

      שכחתי להוסיף שנהניתי לקרוא :)
        21/1/10 13:21:


      רגע רגע.

      יש לבני האדם מקום מיוחד במוח שאחראי לזיהוי פרצופים. רק פרצופים, ולא שום דבר אחר.

      מלבד זאת - יש לנו מקום מיוחד במוח - באונה הפרונטלית שמחליט מה יפה בעינינו ומה לא. מה שיפה בדרך כלל עונה על קטגוריות מוגדרות מראש (שקיבלנו עם הגנים שלנו במתנה) של יופי ופרופורציות, ולא סתם מה שאנו מחשיבים כיפה, יש לו איזכורים של מראה "גורי" - פרופורציות של גורים נועדו להיקרא אצלנו כמושכות.

      כדאי לך לקרוא את הספר "האיש שחשב שאישתו היא כובע" של אוליבר סאקס. זה יסביר לך בדיוק מה קורה כשאנו נתקלים בפנים של אדם, ומה קורה כשהמרכז במוח שאחראי על זיהוי פנים "מתקלקל"

        28/9/09 16:52:


      דסמונד מוריס אינו הראשון וגם חכמי הקבלה אינם הראשונים שניסו לקשור בין תוי הפנים לאישיות. לניסיונות אלה יש היסטוריה ארוכה. הסינים, כמו שהוסיפה דקלה5, עסקו בכך כבר לפני אלפי שנים, הרבה לפני הקבליסטים.

      מנגד, אי אפשר לקרוא לניסיונות אלה "מדע". למעשה, כל אדם כשיר למצוא קשר, בתנאי שהוא בוחן את הממצא שלו על בני אדם רבים ובאמת מגלה התאמה.

      היתרון הבולט של קריאת הפרצוף הוא שהפרצוף מונח לפנינו כאוביקט על שולחן הניתוחים. כל מה שאנחנו צריכים זה תשומת לב, הזמן הופך אותנו מומחים. 

        28/9/09 00:46:

      צטט: iris 8 2009-09-27 23:33:16


      אלי אלי ....תמיד מצליח  להפתיע אותי .

      כל התאורייה שלך לגבי תווי הפנים מבוססת על תורת הפנים והפרצוף

      הידועה בקבלה כבר זמן רב  ועל פיה נמדד אופיו של האדם  כישוריו וכו..

       

      לכל תו בפנים למבנה האף הגבות הפה עובי השפתיים אפילו לאופן צמיחת השיער יש משמעות.

       יש פני אדם , פני נשר , פני אריה ועוד סוג שכחתי.

      החלק השני של הפוסט לא הפתיע אותי בכלל ...אלא הראשון מבחינתי זאת תעלומה גדולה

      אדם שלא זוכר פנים ...נמחקים לו הרגשות .....?

      אם כך הרגש הוא זיכרון ראייה ?

       

      זה מעניין .

       

      פוסט מצויין אהבתי ....ומה עם נושא הכלבים זנחת לחלוטין ?

       

      כמה שאלות.....

       

      באהבה איריס

       

       

       

       

       

      שאלות טובות.

      ברור שאדם שאינו זוכר פרצופים אינו חש שום רגש. נדמה שעולם הרגשות והפנים האנושיים התפתחו יחדיו.

      בהחלט יכול להיות שהקבלה כוללת בתוכה הבנות על הפנים. אני יודע שאיני מגלה את אמריקה.

      כאחת מחברותי הכי וותיקות, את וודאי נזכרת בכל מיני תקופות. נהיה פה נוסטלגיה. 

       

        28/9/09 00:38:


      הי בונבוניטה.

      קראתי שלושה ספרים של דסמונד מוריס, אף אחד מהם לא על פרצופים. המידע שהבאתי כאן על אפים, בעיקרון, אינו דוקא הבנות שלי אלא מידע שאספתי לפני הרבה שנים. מצד שני אני בוחן בעזרתו טיפוסים הרבה מאוד זמן ואני מוצא את המידע כנכון במידה רבה.

      מה יש לדסמונד מוריס על פרצופים?  

        27/9/09 23:51:

      אתה בטח מכיר את הספר של דסמונד מוריס בנושא.....
        27/9/09 23:33:


      אלי אלי ....תמיד מצליח  להפתיע אותי .

      כל התאורייה שלך לגבי תווי הפנים מבוססת על תורת הפנים והפרצוף

      הידועה בקבלה כבר זמן רב  ועל פיה נמדד אופיו של האדם  כישוריו וכו..

       

      לכל תו בפנים למבנה האף הגבות הפה עובי השפתיים אפילו לאופן צמיחת השיער יש משמעות.

       יש פני אדם , פני נשר , פני אריה ועוד סוג שכחתי.

      החלק השני של הפוסט לא הפתיע אותי בכלל ...אלא הראשון מבחינתי זאת תעלומה גדולה

      אדם שלא זוכר פנים ...נמחקים לו הרגשות .....?

      אם כך הרגש הוא זיכרון ראייה ?

       

      זה מעניין .

       

      פוסט מצויין אהבתי ....ומה עם נושא הכלבים זנחת לחלוטין ?

       

      כמה שאלות.....

       

      באהבה איריס

       

       

       

       

        27/9/09 17:58:

      טוב, נו, אם יורקים על חתול שחור איך רצית שיתייחסו לשטום עין?
        27/9/09 17:45:

      חחח אלי למה, למה אתה כזה מוכשר?

      זה מעולה מעולה.

      שלי סולד ואני לא כזאת נהנתנית!! <למרות שג'קוזי מבעבע היה מתאים לי כעת>.

      הרסת אותי עם האף הפחוס והשומני,זה שמוכן לחבטה הגונה מלפנים.

      מאיפה כל המידע הזה, אה?

      בכל אופן מענג לקרוא את הידיעות הללו ובעיקר משכיל.

      זוכר את הביטוי השגור "יש לו/לה פרצוף של אדם רע".

      אצל הרומנים <אמא שלי עליה השלום והברכה> אומרים על אדם

      שיש לו מום בעין, חיצוני או סתם פזילה, שהוא עלול לעשות עין רעה:))<קיסוקר>

      שהוא לא אדם שנרצה לסמוך על יושרו וכנותו.

      מאז, אוי לי, בכל פעם שאני נתקלת באחד כזה, המחשבה צצה לראש.

      אני כמובן מבטלת אותה, לשמחתי למדתי שלא בהכל באמת ההורים צודקים.

      יקירי, שירחמו למעלה ויחתמו לנו על שיקים שמנים.

      שנה טובה.

       

        27/9/09 17:36:


      אני בערך בעמדה של שבת שלום, משאיר חצי אוזן פתוחה.

      מצד שני יש גם פתיחות רבה מדי. הנומרולוגיה, למשל, מוציאה אותי מדעתי.

      "סלט גדול של שיטות", היא גישה קצת סגורה. עתידנו עוד צופן לנו כל מיני גילויים. 

        27/9/09 12:11:

      גם אני לא נטיתי ללכת שבי אחרי תורות ש"יודעות" לעשות ניתוחים לפי: כתבי יד, פרצופים, כפות יד, תאריך לידה ועוד סימנים, עד שהשתתפתי במפגש ארוך עם גראפולוגית. אוקיי: הניתוח היה מתאים למה שאני חשבתי שאני - אני.

      אבל הספקנות נעלמה כאשר נתתי לה כתב יד הרבה יותר צעיר (ב25 שנים), כאשר עבדתי בתפקיד שונה לחלוטין. בכתב יד ההוא היא נתחה אותי על כל נטיותי, תכונותי, וסדרי הבחירה שעשיתי אז.

      בקיצור: היא ראתה את השנויים שחלו בי במשך הזמן. ז"א אישיות כנראה לא משתנה אבל עם המפגשים השונים שמזמנים לנו החיים אנחנו מגלים נטיות, ותכונות, וכישורים שהיינו בטוחים שלא קיימים בנו.

      ומסתבר שהכל  נשקף לעין המנוסה גם בכתב היד.

      מאז הפסקתי לבטל, והחלטתי שגם דברים שנראים, לכאורה מוזרים, צריך לבדוק (ומצד שני לא להיות מעריץ עיוור).

        27/9/09 03:42:


      ארנולד הולצמן, קורא בכף יד שכדאי לכל אחד לשמוע

      http://www.chirology.org/default.asp?SubId=339

        27/9/09 03:22:


      גם אני קראתי הכל...

      הבאת לנו דבר מעניין...

      יש עוד הרבה מה ללמוד בנושא הזה..

      וזה היה ממש מתאים לכבוד יום כיפור...

      פנים חתומות...

      שיהיה לנו גמר חתימה טובה.

        27/9/09 01:21:


      תודה ברושית חברתי.

      איני חושב שגישתך היא חיסרון. גם אני, למשל, עד שנות השמונים האמנתי שכל צורה של ניבוי, עתיד או יכולתו של אדם, היא שרלטנות והולכת שולל עם שורשים בהיסטוריה. במשך השנים פיתחתי גישה לפיה רק הגרפולוגיה, שהיא מעשה ידינו, מבטאת את אישיותנו וכל שאר השיטות בטלות. את האסטרולוגיה, למשל, שייכתי לקבוצת השיטות שחובת ההוכחה עליהן.

      גישתי נסדקה קשות כאשר הכרתי את האדון מאחורי הלינק הזה. http://www.chirology.org/default.asp?SubId=314

      קריאת כף יד זכתה, מבחינתי, לכבוד לפני יותר מעשרים שנה.

      הייתי אצל האיש באבחון בשנת 83 ושוב בשנת 2004. בנוסף, הפניתי אליו חמישה מחבריי, כולם התרשמו עד עומק עצמותיהם. שמעתי, באופן אישי, חמש קלטות של האיש בהם הוא דן באישיותם של ארבעה אנשים שונים. אין לי מילים לתאר עד כמה מטיב האיש להסביר ואיך הוא מאפשר לאנשים היכרות עם עצמם, כך חושבים גם חבריי.

      כעיקרון, קשה לי להסכים עם ניבויי עתיד וגורל אולם איני מערבב. האישיות שלנו ניכרת בכל הופעה שלנו ובכל יצירותנו. במחשבותנו, במילים שאנחנו בוחרים, בכתב ידנו, בעמידתנו, בהליכתנו, בכפות ידינו וגם בעבודות היד שאנחנו עושים. יש הקוראים אפילו בדפיקה בדלת.

      הפנים הם, לדעתי, סוד החיים ממש. עוד לא שמעתי הסבר אבולוציוני מתקבל על הדעת לקיומם. לא יכול לדעת למה אבל אני חש שזה הסוד, פשוט מרגיש.

      הניסיון לקשור את האף לחלקי אישיות מסוימים הוא ניסיון בלבד.

        26/9/09 22:22:

      יש לי חיסרון. תמיד כשמציגים בפניי גישה שיש בה דטרמיניזם באשר לתכונות אופי של בני אדם וליכולת לחזות אותן על ידי דבר מה חיצוני - אסטרולוגיה, קריאה בכף יד וכד', לא משנה כמה פתוחה אשתדל להיות, ואנסה לשכנע עצמי שזה דווקא מעניין, נחמד ויש בזה משהו, בסופה של המחשבה אשאר עם הדעה, שלא, אין בזה באמת כלום. מעניין לדעת שהגישות קיימות ותו לא.

      לכשעצמי גיליתי שאני לומדת מהבעות פנים, לטון דיבור, לצורת הליכה וישיבה כדי לסווג ראשונית אדם(כלומר לאו דווקא אם הוא יפה או לא). בד"כ אלה מאפיינים נרכשים ומושפעים יותר מתכונותיו של אדם (וברור שגם לא באופן מוחלט) מאשר אף ארוך נשרי או סולד.
      חתימה טובה

        26/9/09 17:45:
      אכן צדקת אלי. פוסט זה הוא מרתק עבורי. תודה!!!
        26/9/09 17:43:

      אודה למי מחבריי, המשוטטים באינטרנט, שיביא לכאן פרצוף שאותו לא נוכל לשכוח.
        26/9/09 16:57:

      צטט: shabat shalom 2009-09-26 06:51:02

      1. מרתק. תודה

      2.מה? לשימפנזה אין אף?

      לשימפנזה אין אף. כאשר משווים גולגולות לשימפנזה יש עצם דומה אולם האדם גידל, על העצם, סחוס גדול ומשמעותי ומעליו, בקצה האף, שכבת שומן אשר מעניקה לאף האנושי את צורתו.

      3. מכיוון שרוב עושי ניתוחי האף מבקשים אף סולד ניתן להסיק שהם מאד רוצים להפוך מתוקפנים או תחמנים ל - קלי דעת?

      תיקוני האף המקובלים עוסקים, ככל הידוע לי, בהקטנת האף ובעידונו. אנשים שסובלים מחוסר אף אינם יכולים לעשות הרבה. ה"אף הנשי" אמור להתאים לתדמית הנשית המקובלת ויש בהחלט נשים שהרפואה הפלסטית עשויה להועיל להשגת תדמית רכה ונשית.

      בטוח שהיו גברים שהיו נהנים מאף מוגדל, לא בטוח שלרפואה יש פתרונות ברמה.

      4. יש כאלה שנתקלים מדי יום במאות פרצופים, וגם בלי מכה בראש אין סיכוי שיזהו פרצופיהם...

      לדעתי, זיכרון פרצופים הוא כשרון אישי. המפתיע הוא שמכה עלולה לקטול את הכשרון הזה. 

       

        26/9/09 06:51:

      1. מרתק.

      2.מה? לשימפנזה אין אף?

      3. מכיוון שרוב עושי ניתוחי האף מבקשים אף סולד ניתן להסיק שהם מאד רוצים להפוך מתוקפנים או תחמנים ל - קלי דעת?

      4. יש כאלה שנתקלים מדי יום במאות פרצופים, וגם בלי מכה בראש אין סיכוי שיזהו פרצופיהם...

        25/9/09 23:13:

      הרבה תודה לכל מי שהוסיף ידע ולכולם בכלל.
        25/9/09 19:14:

      יש הרבה שלבים בדרך לאי-זיהוי מוחלט של פנים. פרוסופגנוסיה (prosopagnosia) היא השם המפוצץ של מעין "דיסלקציה" בזיהוי פנים - קושי לזכור ולזהות תווי פנים. הנה אתר מצוין, שמבהיר את הקושי באמצעות הדגמה על אבנים: האם היית יכול לזהות את אנה, מתילדה, פרד וחבריהם האבנים? - זהו בדיוק אותו הקושי שחווים הסובלים מפרוסופגנוסיה.

       

      שתהיה שנה נהדרת, אלי! חיוך

        25/9/09 19:07:


      קראתי הכלללל

      אפילו את הרווחים.

       

      יש חוק מתמטי שמסתמך על יחס הזהב (חתך הזהב)

      ונחשב גם כמדד לציירים בתק' הרנסנס.

       אלה הן הפרופורציות המושלמות,שנעימות לעין .

      הקריקטוריסטים מעוותים את יחס הזהב.

       

      *

        25/9/09 18:27:

      תודה על החומר המרתק שהבאת...

      אני אחלוק איך פענוח פנים ע"י הסינים...

      בקישור הבא:

       

       

      http://www.e-mago.co.il/articles/837.htm

       

      לא יודעת לשייך את האף שלך אבל פנים מאד טובות יש לך...

      לך *

        25/9/09 15:18:


      מה ל'גיד לך ? את האמת? לא נעים....

       

       

      חתימה טובה אלי....   :-)

        25/9/09 01:04:

      ואף על פי כן...

      שתהיה שנה דבש.

       

        25/9/09 00:29:


      תחשבו, למשל, על מכשפות. איזו סיבה יש לציירים בסיפורי הילדים לתאר מכשפות כדמות אישה שאפה, בכל מקרה, נשרי, צר, ארוך ונוטה מטה בקצהו?

      למישהו יש רעיון מהיכן הסטריאוטיפ הזה?


      קיצר ,,מניתוח דבריך ,,מצבי לא פנים,,
      אך,,,על כל פנים ,,ועל אף פי כן ,,

      זה מה יש ועם זה ננצח,,,,,,

      גמר חתימה טובה

      עמוס

        24/9/09 22:55:


      חתימה טובה

      חבר יקר

      שרי*

        24/9/09 22:27:


      אני מקווה שמי שצריך לחתום לנו לא ילקה במחלת השכחה.

      חתימה טובה גם לך נשיקה

       

        24/9/09 22:23:

      אל תהיו כאלה, תגידו משהו. אז מה אם יש לך אף מצחיק?
        24/9/09 22:03:

      בחיי שקראתי עד הסוף ומה שריתק אותי על אף האף

      זה להביא חשיבה מקורית ורעננה :)

      פרופיל

      אלי למה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      סיפורים אחרונים