חצי הוכחה
פוסטים פופולאריים
-
על הטירוף
7/5/10 | 1140 צפיות
-
ראשיתה של קריירה חדשה?
23/4/09 | 760 צפיות
-
מי נתן לך את הזכות?
8/4/09 | 554 צפיות
-
נישואין שעובדים - ההגדרה היבשה
30/5/09 | 3545 צפיות
-
"חצי הוכחה" סיפורו של ספר
23/7/09 | 1443 צפיות
-
המתכון לאי אושר
25/9/09 | 1055 צפיות
פוסטים אחרונים
- על הטירוף 7/5/10
- תמיד חייב לעבור למשהו אחר 9/4/10
- מה הוא בונה שם בפנים 16/2/10
- אל תחשדו בי 27/1/10
- אנשים שאנחנו לא מכירים 30/9/09
- המתכון לאי אושר 25/9/09
המתכון לאי אושר
כשהייתי ילד לא שיחקתי כדורגל כי לא יכולתי להתמודד עם רגע בחירת השחקנים. ארז לשם, איתי לשם, אריק לשם, רוסלר לשם, מיקי לשם ואני? מקום שביעי, שמיני, שוער??? עדיף לשבת בבית ולקרוא ספר. הסכמתי להיכנס רק לתחרויות שידעתי שאנצח בהן. הצעתי חברות רק לבנות שידעתי שיסכימו (ולכן הייתי רוב הזמן לבד). חבר לא ספורטיבי בעליל ששיחק איתי סקווש במשך תקופה ארוכה, לקח כמה שיעורים, השתפר מאוד ואיבד אותי בתור פרטנר. עד היום הוא מתקשר מידי פעם ואני לא מוכן אפילו לנסות. זה לא שאני לא אוהב להפסיד, אני פשוט לא יודע איך להתמודד עם זה.
עכשיו תגידו שמקום שני זה לא הפסד, ואני מסכים. זה אפילו לא יאומן. אם מישהו היה אומר לי לפני חודשיים שאני אפתח את העיתון ואמצא את הספר בתוך רשימת רבי המכר הייתי תובע אותו על הבטחות כוזבות. אבל למרות הכל ואף על פי כן זה מעצבן אותי נורא. מעצבן אותי דן בראון (אני בטוח שזה נורא מטריד אותו), או מי שזה לא יהיה, שנמצא במקום הראשון. מעצבנת אותי היחסיות.
מחקר על זוכי מדליות כסף באולימפיאדה (בטח כבר שמעתם על המחקר הזה) הראה שזוכי מדליות הארד - שמשווים את עצמם לכל אלה שלא זכו כלל - מאושרים הרבה יותר מזוכי מדליית הכסף - שמשווים את עצמם לזוכי הזהב. אני לא מבין אותם. אני מעדיף להיות מקום שני על פני שלישי, וגם אם הייתי זוכה בארד הייתי משווה את עצמי לזוכי הזהב. כן, מה לעשות, אני תמיד משווה את עצמי למי שטוב ממני.
יש שיגידו שזה מנוע מצוין, שזה החומר ממנו בנויים מנצחים, ואני אומר לכם שזהו המתכון המושלם לאי אושר.
ללמוד להשלים עם זה? ללמוד להגיד תודה?
אני מנסה, אבל כמו שאמרתי - אני לא אוהב לעשות דברים שאני יודע שאכשל בהם. |
תגובות אחרונות
-
עינת:)
בתגובה על על אנשים שלא רוצים שיצילו אותם
-
77777777
בתגובה על על הטירוף
-
Between Jobs
בתגובה על תיאוריית הכישלון המובטח
-
medifoot
בתגובה על תמיד חייב לעבור למשהו אחר
-
פורטונה יקירתי
בתגובה על נישואין שעובדים - ההגדרה היבשה
-
מיסיס למפארד
בתגובה על אל תחשדו בי
תגובות (30)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אתה צודק. באמת מעצבן, למרות שמשמח נורא.
אם זה ינחם את ההרגשה שלך אתה לא לבד בכלל. אומרים שהמקום השני הוא המופסד הגדול ביותר.
אבל אצל אמא, אתה תמיד במקום ראשון, וזה מה שחשוב לא?
יאללה סחתיין על המקום השני, ראשונים זה רק אלו עם הפרוטקציה חחחחחח, מקום שני אלו הזוכים האמיתיים. איך זה?
לדעתי זה טרגי.
הסיפור שלי אפילו לא הצליח להגיע לבין עשרת הראשונים בתחרות ואני מרגיש את כאבך. הצורך הבלתי פוסק לאישור וקבלה הצורך להצלחה ואהבה. הזדהיתי עם מה שכתבת על כדורגל ובחירת הכוחות, באמת פוצע. מה לעשות שבפסגה כל כך צפוף ובמקום הראשון רק אחד יכול לעמוד? דרך אגב, אומרים שלמקום הראשון אפילו יותר קשה ויש לכך כל מיני הסברים, תשאל את מייקל ודודו. אפילו קרל לואיס התראיין לא מזמן וטען שמשהו לא כשר עם כל ההישגים של יוסיין בולט, היית מאמין? קרל לואיס הגדול מכולם, לא מסוגל לנוח עם כל המדליות שלו!
אופס, הגעתי מאוחר? היה לי פנצ'ר בעגלה.
אי אושר הוא נחלת רבים - לא משנה אם הם מנצחים או לא. מקום ראשון, שני או אחרון.
אי אושר הוא תפיסה.
הוא בלתי תלוי בהישגים או מדדים אובייקטיביים כלשהם.
מי שלומד לפרגן לעצמו מקום שני, יתרגל לפרגן לעצמו גם מקום ראשון אפילו זה נחשב ראש לשועלים,
וכשזה ימצא חן בעיניו, הוא אפילו יתרגל לפרגן לעצמו מקום אחרון.
והמנוע שלו יעבוד מצויין בכל מקום.
לא קראתי עדיין, אבל שיהיה בהצלחה!
תודה לכל המנחמים
תודה למסרבים לנחם
תודה לאלה שחושבים שמקום שני זה מעולה
תודה לאלה שחושבים שהמקום כלל לא משנה
תודה לאלה שקראו ואהבו
תודה לאלה שקראו ולא אהבו (אבל לא אמרו)
תודה לאלה שמבטיחים לקרוא
תודה לאלה שסתם הגיבו פה
תודה לאלה שהציעו לעזור
תודה לאלה שלא
היי אורי
קראתי את הספר שלך ( נשלח אלי מהנהלת בלוגיית תפוז)
וגם פירסמתי את רשמיי מהספר ..
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1547611
זה יפה להגיע למקום השני
ואני בטוחה שהיד עוד נטויה :-)
בהצלחה .
אורי יקר.
אחלה ספר - עזר לי להתמודד עם הצום ובקשת הסליחות.
אגב, איזה מוות יצירתי...
ובעניין הפוסט:
מה טוב במקום הראשון או השני?
מה רע במקום האחרון?
מה רע באמצע?
הכי חשוב זה להיות בתחרות ולהינות מהדרך.
במרוצים שונים של אופניים וריצות ארוכות שהשתתפתי - הגעתי בין האחרונים
אבל אם היו נותנים כמו פעם נקודות על הווי הקבוצה ועל גיבוש - הייתי ראשון.
אז מאחל לך הרבה הנאה מהדרך...
באשר
עשית לי חשק לקרוא אותו (בדרך כלל בורחת מרבי מכר :)
הספר שלך נפלא.
קראתי אותו וגם קניתי לחבר קרוב, ליום ההולדת לפני כחודש.
אתה מזכיר לי את הבת שלי שמתעצבנת כשהיא מקבלת 98 במבחן וכמעט רוצה לעשות מבחן חוזר.
צרות של "עשירים".
שרק ימשיך לך ככה. אתה כותב מצוין.
אחלה פוסט כתבת,
זו המלכודת שכה רבים
לכודים בה,
זה נקרא השופט הפנימי,
סוג של מנגנון השמדה עצמית,
אם תרצה לצאת מהמלכודת,
אשמח להאיר את דרכך.
*
אני הולכת לקנות את הספר שלך.
זה יעביר אותו למספר אחד?
(זה הרי בסה"כ מספרים ...)
מסרבת בתוקף לנחם אותך, אני חושבת שמהרגע שמתחילים לזרום ניחומים
זה אוטומטית מציב אותך במקום שאין לו שום קשר למציאות, כלומר- זה מודד את הספר
כספר בלבד, ומנתק אותו מכל התהליך שלפני ומכל ההתמודדות עם כתיבה, בכלל, ועם
המשימה הזו של לשבת על התחת ולכתוב משהו שעובר כ"כ הרבה תהליכים שבאמת, מקום שני
במצעד מכירות נראה כמעט השולי שבהם. הרי שנינו יודעים שמדובר בהישג שהוא עמוק ומשמעותי יותר מכל זה.
.
אני אשאיר אותך עם שורה משיר של לאונרד כהן, ששמעת באותו איצטדיון שבו גם אני שמעתי אותו השבוע:
.
There is a crack, a crack in everything - That's how the light gets in
ץ
אורי
כמי שיצא לה להכיר אותך אז תדע שבשבילי ובשביל הרבה אנשים אתה היית ותמיד תהיה מקום ראשון
המקום הראשון קודם כל מבחינתך שהוצאת ספר לעולם והוא ברשימת רבי המכר מי כמוני יודעת
כמה רצית בזה וכמה לא האמנת שזה יקרה בעוד שאני האמנתי בך מאז ומתמיד .
אמרה לי פעם מישהי שבשלמות יש דבר מה מת כי אם הכל שלם אז בעצם אין לאן לשאוף ולגדול
אז צחקתי לה בפנים היום אני יודעת כמה נכונים דבריה.
אורי בכל דבר שלא תעשה בשבילי תמיד תהיה ראשון אתה מוכשר מבריק ובעיקר אחד מהנשמות הטובות
שהכרתי במהלך חיי.
אז קודם כל מאחלת לך שהספר רק ימשיך להצליח ושיהיו עוד ועוד....
אסתי שקדי
כשמקבלים הערכה על יצירה משלך זה התענוג הכי גדול בעולם מי כמוני מבינה את זה....
בהצלחה בהמשך הדרך והמרחק בין שני לראשון ממש קרוב.....
גמר חתימה טובה ושנה מוצלחת ונפלאה
אז בוא נקווה:
שהשני שלך...
יהיה ראשון...
ובאמת תפסיק ליבב
....
( ודרך אגב קראתי ונהניתי... )
יופי של תגובה, דויד.
כשהייתי בן 16 רצתי למרחקים ארוכים. בהרבה תחרויות הייתי מסיים במקום האחרון, או אם היה לי מזל, במקום האחד לפני האחרון. אתה רץ עשרה קילומטר ובסוף אתה מגיע אחרון. תחשוב על זה רגע. יאיר קרני היה עוקף אותי שלוש פעמים במהלך הריצה. אבל נהניתי לרוץ ושמחתי להמשיך.
סטניסלבסקי אמר "אהוב את האמנות שבך ולא את עצמך באמנות".
היה לי חבר שהיה אלוף ישראל בקפיצה לגובה. הוא התפעל עמוקות מהסיבולת הנפשית שלי - מכך שבשבת אני במקום האחרון בתחרות, וביום ראשון אני באיצטדיון, מתאמן. הוא סיפר לי שאם הוא "מפסיד" בתחרות ומגיע רק למקום השני, הוא ישקול פרישה ולא יגיע שבוע לאימון.
כך או כך נשמע לי שאתה לא "מפסיד" ונמצא במקום השני. מקום שני ברשימת רבי המכר? זה פשוט נפלא. שאפו.
*
אני מנסה
פתאום נזכרתי כמה קשה זה להתחיל
ועכשיו כשאני יודע כמה עבודה זה מצריך, זה קשה עוד יותר
אמן על כל מילה
וכן פולני זה אני
מה זו הפולניות הזו ?
הגעת למקום מכובד ומרשים מאד,כמה כותבי ואוחזים בעט אחרים היו מתחלפים איתך עכשיו.
בהנחה שאתה לא שואף להיות סופר טיסות כרם אורן אתה בהחלט במקום טוב מעל האמצע.
בהצלחה בספר השני ואם גם הוא יהיה ברשימת רבי המכר במקום ה-2 משמעו מנוחה ונחלה הגעת לייעודך.
זה ממש לא נחשב לכישלון.
עכשיו יש לך עוד יותר לאן לשאוף. למקום הראשון.
זה ממש מכה לעשות דברים בשביל הנצחון
הלימוד מהדרך
הוא הנצחון
לא השורה האחרונה
ואם נסחפת לכתיבה
שגרמה לך להתעלות
אז אין מאושר ממך
אנחנו רק מציצים לחלונך הפנימי
ומתעשרים
תמיד טוב לחלוק
בכל מצב
:))
תודה דקלה. תענוג לשמוע שיש תחרות אחת שאני מנצח בה היום
אולי זאת השיטה
יודעת מה, יש בזה משהו
לפעמים צריך הגיון פשוט
לדעתי אם אי פעם אגיע למקום הראשון
אמצא משהו אחר לשאוף אליו ולהתלונן עליו
נניח, מקום ראשון ברשימות רבי המכר בחו"ל (למה אני רק מקום 4 בגרמניה ובהולנד 7?) , או בעולם, או בגלקסיה
תמיד יהיה עוד משהו
אני קוראת את הספר שלך
ונהניית מכל רגע...
בשבילי אתה במקום הראשון....
אני גם כזאת.
וכן, זה בדיוק המתכון המושלם לאי - אושר.
כנראה שלזכור שיש כאלה שיש להם יותר אבל גם כאלה שיש להם הרבה פחות מלנו .
הצלחה זו הצלחה . גם אים זה המקום השני השלישי או החמישי.