שלום לכולם!

את הפוסט הראשון שלי אקדיש לנושא קרוב אליי- התחרות הקיימת בין אוניברסיטאות למכללות.

למען גילוי נאות, אני סטודנט במכללה- מכללת שנקר.
מפאת המקום בו אני נמצא בחיי- סטודנט, שנה רביעית ואחרונה (בשעה טובה, או בשנה טובה) אני מתעסק לא מעט בהתפתחות המקצועית שלי , ובחשיבה על עתידי הכלכלי והמקצועי, כמו שנאמר - "מתחילים את החיים" , בהחלט החיים האמיתיים.

בעצם השלב שאמהות רבות יתייחסו אליו כעזיבת הגוזל את הקן (ואני חתיכת גוזל! )
בשיחות שאני מקיים ונתקל עם אנשים חדשים , מגיע השלב של "אז מה אתה עושה בחיים". כאשר אני מגיע לשלב של פירוט על לימודיי- אני תמיד מרגיש צורך להתגונן, מאחר ואני לומד במכללה, ולפעמים אף מעט מבוייש.
אני שואל את עצמי, למה ומדוע?
אני משקיע 4 שנים מחיי, כמו סטודנט באונ', אותה כמות של משאביזמן וכסף.
אז למה ומדוע תחושת הקיפוח?

לא אתכחש לכך שתנאי הקבלה באונ' קשים יותר, לגבי הרמה הנלמדת- אני לא בטוח. כאשר אני וחבריי לקבוצת הלימוד לומדים למבחנים- אנו יושבים ופותרים מבחנים מאוניברסיטאות כחלק מן ההכנה.
מעבר לכך מסביבי במכללה יש רבים שלמדו באונ' ובחרו לעבור ללמוד במכללה , כל אחד מהסיבות שלו, אך רבים התקבלו ועמדו בקריטריוני הקבלה לאונ'.
 

אז האם אני באמת פחות מקצועי? פחות מבריק?
אני באמת לא חושב כך, ובהתחשב בכך שעל מנת להצליח בתפקיד X בחברה Y, צריך הרבה יותר מלהוציא 720 בפסיכומטרי, וללמוד באונ'-ההצלחה תלויה בכישורים חברתיים, עבודת צוות, כמובן ביכולת מקצועית ובתחום ההנדסה גם יכולת פתירת בעיות מתקדמת.
אך לכל אותם מעסיקים שדורשים רק בוגרי אוניברסיטאות- אני חושב שאתם בהחלט מפסידים אנשים רבים וטובים !

שתהיה גמר חתימה טובה!