משפחת שליט היקרה.

דקה לפני יום הכיפור , אני מבקשת את סליחתכם כבר שנה שלישית.

סלחו לנו על אוזלת ידינו ,סלחו לנו על כי לא קמנו כולנו מרבצנו,

ועלינו לקריית הממשלה עם  אלות וגרזנים.

סלחו לנו שאנו עם של חננות , אשר ממתין על הגדר לראות מה יקרה .

גלעד , כבר לא רק הבן שלכם ,הוא הבן גם שלנו , שלי.

כאימא , קשה עליי המחשבה, כי הילד שלנו - הילד של מדינת ישראל ,

חי - לא חיי אי שם בלב עזה או אלוהים יודע איפה , מחכה שיבואו להציל אותו.

כשאני חושבת על הילד שלנו , דמעות זולגות מעניי וחונקות את גרוני.

אבל זה לא מספיק, אני יודעת שכל המילים שבעולם , לא יכהו את הכאב שבלב, כי הם רק מילים.

אני יודעת שרק פעולה תחזיר את הילד הביתה.

מי יתן ותראו את יקירכם מוחזר הביתה במהרה.

דרך ארוכה עברתם וכל עם ישראל איתכם.

אני יודעת שהחזרתו לא תהייה פשוטה .

אני יודעת שהנזק שנגרם לו הוא בחלקו בלתי הפיך.

אני מברכת אותכם שתהיו חזקים ושתוכלו לעזור לו ב"ה לאסוף את השברים.

אני מאחלת לילד שלנו , המוחזק בידי חיות טרף , שיהיה חזק ומתפללת שיחזור הביתה בשלום.