כותרות TheMarker >
    ';

    שלטון היצרים

    כסף, סקס, יצר הקיום, נקמנות, אהבה, שנאה, רגשות, כל אלה מניעים את העולם.
    זה נושא הספר השני שלי שלטון היצרים.
    כסופרת , בנקאית, אשה ואם החיה במספר ממדים
    שונים אך משלימים אכתוב על היצרים המניעים
    את כולנו וגורמים לנו לפעול. בעיקר מנסיוני האישי.



    גנבי הגבול הצפוני - תחרות הסיפור הקצר

    57 תגובות   יום שישי , 25/9/09, 22:57

    הדרוזי אמר שפעם בכמה חודשים העיניים שלו הופכות לאדומות. אז הוא משתגע ולא יודע מה הוא עושה. הוא יכול לרצוח אחד מאיתנו,לזרוק את הגופה שלו בואדי ואף אחד לא ידע.

     

    חיכינו בכפר הדרוזי הקטן לרדת החשיכה. לפני מספר שעות עזבנו את הבית שלנו, ברובע הנוצרי בביירות. עזבנו לתמיד. אמא ואני. ביירות של שנת 1949 הפכה למקום מסוכן ליהודים. כך הסבירו לנו שליחי הסוכנות היהודית. זרם הפליטים המולסמיים שהמשיך להגיע מארץ ישראל המחיש לנו את הבעייה. "המוסלמים עלולים לטבוח את כל היהודים בגלל מלחמת השחרור שלנו" הסבירו השליחים. ממשלת לבנון של אותם ימים לא התירה ליהודים לעזוב את לבנון. נאלצנו לברוח, כשרק בגדנו לגופינו. תמורת סכום כסף נכבד הסכים הגשש הדרוזי להעביר אותנו את הגבול. ברגל.

     

    היה זה ליל ירח, חשוך וסתוי. הדרוזי הוביל אותנו לשביל מפותל וצר. הוא הלך ראשון, אחריו אמא שלי,אני ומשפחת תמם. אבא,אמא ובנם אלי בן הארבע.משני צדי השביל היו יערות. עצים וצמחיה סבוכה.

     

    הייתי בת 12. לא הבנתי את המשמעות של גניבת הגבול. הדרוזי אמר שאם החיילים הלבנוניים יגלו אותנו, הם יהרגו אותנו ואנחנו נגיע כולנו לשמיים. אני בעיקר פחדתי להרגיז את הדרוזי.

     

    כל רחש הקפיץ אותו "ארנב", "ינשוף" הוא אמר מידי פעם. אני לא ראיתי שום דבר. לא הרגשתי רעב,צמא או עייפות.

     

    אלי הקטן היה רעב ואמא שלו נתנה לו לאכול בננה וזרקה את קליפת הבננה על השביל. הדרוזי התחיל להשתולל ואיים שיחזיר אותנו לכפר, שם כבר ידעו איך להתפטר מאיתנו...המשכנו ללכת אחריו בפחד.

     

    הדרוזי נעצר. "הגענו לגבול" אמר. אני עכשיו מדליק מצית. אם בצד השני החיילים יראו את האור, הם ידליקו מצית ונעבור לישראל".הדרוזי הדליק מצית. להבת אש בהירה וארוכה התפתלה ברוח וכבתה. חיכנו מספר שניות או דקות. בצד השני נדלקה מצית. להבה ברורה ובהירה. "זהו, עוברים" אמר הדרוזי והתחיל ללכת לכיוון הלהבה. הלכנו אחריו.

     

    ראיתי בחושך חיילים במדים. הם דיברו עברית. זאת הייתה הפעם הראשונה בחיים שלי שראיתי חיילים מדברים עברית. מר תמם התרגש וחיבק אותם, אבל הם השתיקו אותו וביקשו מאיתנו לבוא מהר אחריהם.

     

    הם לקחו אותנו לצריף. ישבנו מסביב לשולחן והם הביאו לנו תה ולחם שחור עם ריבה. זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי לחם שחור. אבל הלחם היה טעים לי ואכלתי שלוש פרוסות. הם שאלו אותנו אם הדרוזי התנהג אלינו יפה ואנחנו אמרו שכן.

     

    אחר הצהרים, בביירות קרע אבא שלי שטר לשני חצאים. חצי מהשטר נתן לאמא ואמר "כשתגיעו לארץ, תשלחו לי את חצי השטר, אם יתאים בדיוק לחצי שבידי, אדע ששלום לכן". עכשיו ביקשה אמא מהדרוזי לתת לאבא שלי את חצי השטר הקרוע. הדרוזי הבטיח שעד

    למחרת בערב הוא יהיה אצל אבא שלי.

     

    החיילים הובילו אותנו לבית מלון קטן בעיירת הגבול "מטולה". בעלי המלון רחל ויעקב הובילו אותנו לחדר שלנו. גם הם דיברו עברית ועכשיו הייתי אסירת תודה לשיעורי העברית בבית הספר "אליאנס" בביירות. יכולתי להבין כל מילה.

     

    נכנסנו לחדר קטן. שתי מיטות ברזל, שולחן עץ ושני כיסאות עץ. מהחלון השתלשל וילון בד משובץ בירוק ולבן. חשבתי על אמא שלי שחושבת עכשיו על חדר השינה שלה בביירות. על וילונות המלמלה, מיטת האפריון, ריפוד הקטיפה האדום. אבא היה סוחר בדים והבית שלנו היה מאוד מפואר. ידענו שלא נחזור אליו לעולם.

     

    אמא אמרה לי להתפשט. כיוון שלא יכולנו לקחת איתנו מטען, לבשנו אמא ואני שלוש שמלות אחת על השנייה. עכשיו התקלפנו מהשכבות. אמא הוציאה מבין שדיה מטפחת בד עם מטבעות זהב. זה היה האוצר שלנו ומה שיאפשר לנו לחיות במעברות שנים מספר.

    היא הטמינה את האוצר מתחת לכר.

     

     אמא לא תתלונן אף פעם, גם כאשר נעמוד במעברה בתור לאכול. גם כאשר אחרי  אחרי שנתיים נמצא עבודה כתופרות כפתורים ונגור בדירת חדר שננטשה על ידי ערבים, ביפו.אמא קיבלה החלטה אמיצה והיא תעמוד באומץ בהשלכות של ההחלטה הציונית שלה.

     

    שכבתי על מיטת הברזל הנוקשה. חשבתי על ביירות. על אבא, אחי הבכור ואחיותי הצעירות ממני. התגעגעתי. באותו ערב לא ידעתי שהמשפחה שלנו תתאחד רק בעוד חמש שנים מאותו יום.

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (57)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/12/09 02:30:

      ברי

      אז יש גם תוצאות...

       

      הסיפור מרתק. הילדה כיום בת 75...

      את לא מכירה אישית,

      אבל זה סיפור אמיתי...

       

      תודה שאהבת.

       

       

      צטט: בריל'ה 2009-12-14 11:05:03


      לבנה,

      רק עכשיו קראתי את הסיפור. בזמנו לא יכולתי לפתוח אותו כששלחת לי.

      מרתק ביותר. אני מקווה שתזכי. מתי התוצאות ?

      מי הילדה שבסיפור? מישהי שאני מכירה ?

      יום טוב,

      ברי

       

       

        19/12/09 02:28:

      פרח

       

      תודה שאהבת.

      איך לא תאהבי?

       

      (-:

       

       

      צטט: פרחיה 2009-10-13 11:20:52


      היי לבנה  יקרה

       

      אהבתי מאוד את הסיפור שלך.

      מרגש , מרתק ואוטנטי מאוד.

      בהצלחה

       

      אוהבת

      פרח

       

       

        14/12/09 11:05:


      לבנה,

      רק עכשיו קראתי את הסיפור. בזמנו לא יכולתי לפתוח אותו כששלחת לי.

      מרתק ביותר. אני מקווה שתזכי. מתי התוצאות ?

      מי הילדה שבסיפור? מישהי שאני מכירה ?

      יום טוב,

      ברי

        13/10/09 11:20:


      היי לבנה  יקרה

       

      אהבתי מאוד את הסיפור שלך.

      מרגש , מרתק ואוטנטי מאוד.

      בהצלחה

       

      אוהבת

      פרח

        2/10/09 13:19:

      אפי

      תודה שאהבת.

      נכון, אני כותבת אינפורמיטבי...

       

      שבת נפלאה.

       

       

      צטט: אפי! 2009-10-02 01:02:45

      מעט מילים, הרבה הסטוריה,

      יפה כתבת

       

       

       

        2/10/09 01:02:

      מעט מילים, הרבה הסטוריה,

      יפה כתבת

       

        30/9/09 19:41:

      שוקי

       

      תעלומה...

       

      בכל אופן עדיין אי אפשר לדרג בתחרות....

       

      מבטיחה ליידע אותך.

      אולי עוד ספר בדרך???

       

      תודה (-:

       

      צטט: שוקיה 2009-09-30 18:45:38

      המלצתי ומספר הכוכבים לא השתנה?

       

       

        30/9/09 18:45:

      המלצתי ומספר הכוכבים לא השתנה?

        29/9/09 12:05:

       

      טקסי

      שמחה שאהבת.

       

      עדיין אי אפשר להמליץ.

      אודיע לך כשיהיה אפשרי.

       

      תודה.

       

      צטט: taxi_taxi 2009-09-29 12:00:44

      לבנה

      אהבתי.

       

      אמליץ. לא הבנתי איפוא...

       

       

       

        29/9/09 12:00:

      לבנה

      אהבתי.

       

      אמליץ. לא הבנתי איפוא...

       

        27/9/09 07:03:

      מזי יקרה

      את מכירה היטב את הסיפור וכמובן את המספרת

      ששתינו אוהבות מאוד !

      הסיפור מרגש.

       

      תודה

       

      גמר חתימה טובה.

       

       

      צטט: ידידת אמת 2009-09-27 06:46:33


      יקירתי..אהבתי מאוד מקווה שאכן תזכרי כי מגיע!!!!

      גמר חתימה טובה

      מזי

       

       

        27/9/09 07:01:

      איתן חבר יקר,

      תודה

      גמר חתימה טובה.

       

      צטט: איתן זקצר 2009-09-27 05:09:21


      הלוואי.  כי  מגיע  לך.

      איתך,  יד ביד.

       

       

        27/9/09 06:46:


      יקירתי..אהבתי מאוד מקווה שאכן תזכרי כי מגיע!!!!

      גמר חתימה טובה

      מזי

        27/9/09 05:09:


      הלוואי.  כי  מגיע  לך.

      איתך,  יד ביד.

        27/9/09 00:03:

      תודה,

      גמר חתימה טובה, שנה טובה

      והרבה הצלחה עם הספר שלך !

       

       

      צטט: עולילית 2009-09-26 22:29:35

      בהצלחה!

       

       

        27/9/09 00:02:

      תודה,

      אורית.

       

       

      צטט: אור-ית 2009-09-26 21:18:50

      ב ה צ ל ח ה  !!!

       

       

        27/9/09 00:02:

      נינה,

      תודה שאהבת את הסיפור.

       גמר חתימה טובה.

       

       

      צטט: לכלילדמגיע 2009-09-26 21:47:35

      קראתי בנשימה אחת. מעולה!!!   *

       

       

        26/9/09 22:29:
      בהצלחה!
        26/9/09 21:47:
      קראתי בנשימה אחת. מעולה!!!   *
        26/9/09 21:18:

      ב ה צ ל ח ה  !!!

        26/9/09 19:29:

      יהודית

      זה אמיתי. סיפור של גברת שאני כותבת לה זיכרונות.

      גם האחים של אותה גברת ניסו להגיע דרך הים...

      נתפסו ונשלחו לבית סוהר בלבנון.

       

      תודה שאהבת.

       

      גמח"ט ושנה נפלאה.

       

       

      צטט: קנולר 2009-09-26 19:12:05

      לבנה, מאד אמיתי, ובהצלחה בתחרות. חברה שלי - גם הם הבריחו את הגבול מלבנון. אולם אחיה שבאו דרך הים טבעו. עד היום היא נוחשאת את צלקות אותה הטראומה.

       

       

        26/9/09 19:27:

      יהודית יקרה

      היטבת לתאר את האוירה שניסתי להעביר...

      הסיפור זורה אור על תקופה מאוד חשובה בהיסטוריה שלנו

      מנקודת מבט אישית.

       

      שמרתי על איפוק וצימצום...

       

      שנה טובה וגמח"ט.

       

       

      צטט: יהודית מליק-שירן 2009-09-26 17:46:43

      סיפור מרגש לבנה אהובה. בנוי מצמצום השומר על איפוק
      האווירה מתרחשת בחוץ ומלווה במתח ובפחד

      האווירה מתוארת מתוך מחשבות הדוברת וזורה אור על הדילמה המוסרית בהתנתקות ממשפחה ובגניבת גבול להגיע לארץ המובטחת.

      שיהיה בהצלחה מתוקה

      אחזיק לך אצבעות אור*

       

       

        26/9/09 19:26:

      אביה יקרה,

      תודה שאת אוהבת את הסיפור.

       

      שנה טובה וגמח"ט.

       

       

      צטט: אביה אחת 2009-09-26 14:22:42


      לבנה מספרת הסיפורים

      כמה יפה את מספרת

      רותקתי למסך

      בהצלחה רבה לך

      גמר חתימה טובה

       

       

      שוב אשוב

       

       

        26/9/09 19:12:
      לבנה, מאד אמיתי, ובהצלחה בתחרות. חברה שלי - גם הם הבריחו את הגבול מלבנון. אולם אחיה שבאו דרך הים טבעו. עד היום היא נוחשאת את צלקות אותה הטראומה.

      סיפור מרגש לבנה אהובה. בנוי מצמצום השומר על איפוק
      האווירה מתרחשת בחוץ ומלווה במתח ובפחד

      האווירה מתוארת מתוך מחשבות הדוברת וזורה אור על הדילמה המוסרית בהתנתקות ממשפחה ובגניבת גבול להגיע לארץ המובטחת.

      שיהיה בהצלחה מתוקה

      אחזיק לך אצבעות אור*

        26/9/09 14:22:


      לבנה מספרת הסיפורים

      כמה יפה את מספרת

      רותקתי למסך

      בהצלחה רבה לך

      גמר חתימה טובה

       

       

      שוב אשוב

        26/9/09 14:19:

      נוגה יקרה

      סיפור בגוף ראשון...אבל לא שלי...

      אני כותבת זיכרונות של גברת מיוחדת מאוד !!!

       

      הסיפור אמיתי ולכן אותנטי וסוחף.

      התקופה כמובן חשובה.

       

      תודה שאהבת.

       

       

       

      צטט: 1noga 2009-09-26 14:15:55


      לבנה יקרה

      תודה לך על שיתוף בפיסת ההסטוריה המרתקת הזו

      ועל מבט מעיניה של ילדה הנסחפת באירועי התקופה

      אין תימה שמסע כזה נחקק כה עמוק בזכרונך.

      ולאימך מלאת העוז והתושיה,שלא הוציאה הגה או תלונה

      על העיתים הקשות ועל המצוקה, מגיע הכבוד וההערצה.

      תודה לך ובהצלחה.

       

       

       

       

        26/9/09 14:15:


      לבנה יקרה

      תודה לך על שיתוף בפיסת ההסטוריה המרתקת הזו

      ועל מבט מעיניה של ילדה הנסחפת באירועי התקופה

      אין תימה שמסע כזה נחקק כה עמוק בזכרונך.

      ולאימך מלאת העוז והתושיה,שלא הוציאה הגה או תלונה

      על העיתים הקשות ועל המצוקה, מגיע הכבוד וההערצה.

      תודה לך ובהצלחה.

       

       

        26/9/09 13:41:

      רחל

      תודה על ההערכה.

       

      גמר חתימה טובה.

       

       

      צטט: Rachel.~ 2009-09-26 13:32:57


      לבנה כתבת מאוד יפה ומאוד אותנטי

      את תצטרכי לסלוח לי, אני מאוד לא בעד תחרויות ולכן גם לא אצביע.

       

       

        26/9/09 13:40:

      ענת

      זה נכון.

      עלייה ממניעים ציוניים....

       

      תודה שאהבת את הסיפור.

      גמר חתימה טובה.

       

       

      צטט: שולה החתולה 2009-09-26 13:38:28

      לבנה,

      סיפור נהדר ומרתק ביותר.

      וגם חינוכי מאד. 

       איפה העלייה של אז ויפה של היום? 

       

       

       

        26/9/09 13:38:

      לבנה,

      סיפור נהדר ומרתק ביותר.

      וגם חינוכי מאד. 

       איפה העלייה של אז ויפה של היום? 

       

        26/9/09 13:35:

      נר הלילה,

       

      תודה.

       

       

      צטט: נר הלילה 2009-09-26 12:59:06

      מרתק

       

      בהצלחה

       

       

        26/9/09 13:34:

      שושי יקרה,

       

      תודה על הכול...

       

      גמר חתימה טובה.

       

       

      צטט: שושי פולטין 2009-09-26 12:38:21

      ב ה צ ל ח ה!!!!

      גמר חתימה טובה.

       

       

        26/9/09 13:34:

       

      אפרת,

      כתוב בגוף ראשון, אבל לא הסיפור שלי.

       

      סיפור אמיתי של גברת שאני כותבת לה ספר זיכרונות.

       

      תודה שהרגשת את העצמה.

       

      שנה טובה וגמר חתימה טובה.

       

       

      צטט: אפרת Jeki 2009-09-26 10:36:41


      ריגשת בסיפורך האישי

      ובין השורות חשתי את

      עוצמתו

      אפרת

       

       

        26/9/09 13:33:

       

      חוה

      נעשה טיול מאורגן לסטימצקי...

       

      זה הפרס...ספרים !

       

      יאללה, תבואו איתי (-:

       

      צטט: קאיה 2009-09-26 10:31:34

      צטט: הכוזרי-עמיחי עוזרי 2009-09-26 08:43:44

      ההצלחה שלך היא ההצלחה שלנו

      הפרסים גם!

      לא לשכוח להזמין אותי לטיול או למסעדה שתקבלי...

      שנה טובה

       

       

       

      מה שהוא אמר

       

       

        26/9/09 13:32:


      לבנה כתבת מאוד יפה ומאוד אותנטי

      את תצטרכי לסלוח לי, אני מאוד לא בעד תחרויות ולכן גם לא אצביע.

        26/9/09 13:32:

      בת יוסף

      תודה.

      גם לך...

      אולי נלך יחד לסטימצקי (-:

       

      צטט: בת יוסף 2009-09-26 10:11:02


      יופי של סיפור.

      בהצלחה!

      (עוד אשוב)

       

       

        26/9/09 13:31:

      נילי

      כתוב בגוף ראשון...

      אבל לא הסיפור שלי...

       

      תודה שאהבת את התיאורים.

      כי הסיפור אמיתי !

       

      שנה טובה וגמר חתימה טובה.

       

       

      צטט: נ.י.ל.י 2009-09-26 09:51:49

      לבנה יקרה

      ריגשת אותי עד עומק נישמתי

      תיאורך כה מוחשי

      שגופי הפך חידודין חידודין למקרא המילים.

      השתתפת בגופך ונשמתך בפרק התקומה של המדינה,

      שמחה שלאחר כל התלאות והנדודים

      התחברתם בתום חמשת השנים

      והפכתם למשפחה בארצנו הקטנה.

      תודה על השיתוף

      סיפור כרגיל אצלך יקירה-נפלא!!!!

      שנה טובה וגמר חתימה טובה!

       

       

        26/9/09 13:30:

      סוליקס

      תודה על התיקון.

      לא ידעתי את הפרט הזה וגם לא הגברת שסיפרה לי את הסיפור....

       

      מקווה שאהבת את השאר...

      בעצם די בטוחה שאהבת...

       

      תודה.

       

      צטט: solix73 2009-09-26 09:38:24


      "ממשלת לבנון של אותם ימים לא התירה ליהודים לעזוב את לבנון".

       

      אלא אם היו חיילים (בד"כ רופאים ומהנדסים)  ושירתו בצבא  הלבנוני בא"י ....

       

       

        26/9/09 12:59:

      מרתק

       

      בהצלחה

        26/9/09 12:38:

      ב ה צ ל ח ה!!!!

      גמר חתימה טובה.

        26/9/09 10:36:


      ריגשת בסיפורך האישי

      ובין השורות חשתי את

      עוצמתו

      אפרת

        26/9/09 10:31:

      צטט: הכוזרי-עמיחי עוזרי 2009-09-26 08:43:44

      ההצלחה שלך היא ההצלחה שלנו

      הפרסים גם!

      לא לשכוח להזמין אותי לטיול או למסעדה שתקבלי...

      שנה טובה

       

       

       

      מה שהוא אמר
        26/9/09 10:11:


      יופי של סיפור.

      בהצלחה!

      (עוד אשוב)

        26/9/09 09:51:

      לבנה יקרה

      ריגשת אותי עד עומק נישמתי

      תיאורך כה מוחשי

      שגופי הפך חידודין חידודין למקרא המילים.

      השתתפת בגופך ונשמתך בפרק התקומה של המדינה,

      שמחה שלאחר כל התלאות והנדודים

      התחברתם בתום חמשת השנים

      והפכתם למשפחה בארצנו הקטנה.

      תודה על השיתוף

      סיפור כרגיל אצלך יקירה-נפלא!!!!

      שנה טובה וגמר חתימה טובה!

        26/9/09 09:38:


      "ממשלת לבנון של אותם ימים לא התירה ליהודים לעזוב את לבנון".

       

      אלא אם היו חיילים (בד"כ רופאים ומהנדסים)  ושירתו בצבא  הלבנוני בא"י ....

        26/9/09 09:06:

       

      תודה ,שרי

      גמר חתימה טובה.

       

      צטט: sherry refael 2009-09-26 09:03:19


      מרגש

       *שלך שרי

       

       

        26/9/09 09:03:


      מרגש

       *שלך שרי

        26/9/09 08:56:

      סמדר יקרה

      הסיפור מבוסס על סיפור אמיתי.

      לא שלי...

       

      אני שמחה שהתחברת ואהבת...

       

      בוקר טוב.

       

       

       

       

      צטט: חבצלת בעיר 2009-09-26 08:51:23


      לבנה

      צמרמורת אוחזת בי,

      איזה סיפור מרתק,

      איזה אומץ,

      חתיכת היסטוריה.

      מאיין באת..

      והיכן את היום.

      ישר כח.

      בטח אהבתי,

      מוטב תשלחי לינק לככוווולנו של

      הסיפור בקהילת הסיפורים,

      נצביע בהמוננו..

      שנה טובה,

      ובהצלחה.

       

       

        26/9/09 08:52:

       

      עמיחי

      הפרס הוא תלושים לסטימצקי...

       

      מזמינה אותך לסטימצקי לבחור ספר מתנה (-:

       

      שנה טובה ומבורכת.

       

      צטט: הכוזרי-עמיחי עוזרי 2009-09-26 08:43:44

      ההצלחה שלך היא ההצלחה שלנו

      הפרסים גם!

      לא לשכוח להזמין אותי לטיול או למסעדה שתקבלי...

      שנה טובה

       

       

       

        26/9/09 08:51:


      לבנה

      צמרמורת אוחזת בי,

      איזה סיפור מרתק,

      איזה אומץ,

      חתיכת היסטוריה.

      מאיין באת..

      והיכן את היום.

      ישר כח.

      בטח אהבתי,

      מוטב תשלחי לינק לככוווולנו של

      הסיפור בקהילת הסיפורים,

      נצביע בהמוננו..

      שנה טובה,

      ובהצלחה.

      ההצלחה שלך היא ההצלחה שלנו

      הפרסים גם!

      לא לשכוח להזמין אותי לטיול או למסעדה שתקבלי...

      שנה טובה

       

        26/9/09 08:15:

      תודה , שוקי,

      יש עניין...

       

      בוקר טוב.

       

      צטט: שוקיC 2009-09-26 08:12:34


      יצרת מתח !

       

       

        26/9/09 08:12:

      יצרת מתח !
        25/9/09 23:20:

      תודה לאורית ופליקר הזריזות.

       

      אם אתן אוהבות, אנא המליצו בקהילת הספרים.

       

      הפעם אנחנו בוחרים...

       

      תודה !

        25/9/09 23:10:
      בהצלחה :)
        25/9/09 23:09:

      חתיכת היסטוריה - מסופרת יפה ופשוט מעיני הילדה...

       

      תודה לך לבנה !

      שנה טובה !

      ארכיון

      פרופיל

      levana feldman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין