טִפַּת דָּם

ניגרת עַל רִצְפַּת הַשַּׁיִשׁ.

סֶלַע הָאֶבֶן

לִבֵּךְ,

וְרֵד אָדֹם

מוּנָח לְיַד מִטָּתֵךְ,

לֵיל אֶתְמוֹל

תָּלוּי מִמַּעַל,

עָלֵי הָאֱמֶת נָשְׁרוּ

עַל אֲדָמָה חֲרָבָה,

סֶדֶק הַיְדִיעָה

מְלַטֵּף אֶת אֶגְלֵי הַחֲלוֹם,

מִתּוֹךְ הָאִי אֶפְשָׁר

אוּלַי יִנְבֹּט הַזֶּרַע.