כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תגובות (11)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      7/11/09 13:05:

    חזי, פיני, והכותבים

    שלום רב

     

    אוסיף נקודה מהצד האזרחי של הנושא, מצד הניהול.

     

    שילוביות היא בעצם אנטי תזה לכלל המפורסם ביותר בניהול, של חלוקת תפקידים והתמחות. לכן יש בה קושי מיוחד. המינהלה באופן מסורתי בנוייה על תהליכים שבהם לכל אחד יש תפקיד מוגדר, שמכשירים אליו בהדרכה, ומצפים ממנו לאחריות. ברגע שאנחנו פותחים את התפקיד לאינטראקציה עם תפקידים אחרים, גבול ההכשרה והאחריות מיטשטש.

    למנהל או למפקד יהיו שתי בעיות במצב של שילוביות מלאה:

    (א) איך להפעיל את הכפיפים/פקודים, ולבקר את חלקם בביצוע;

    (ב) איך להבטיח שבעלי תפקידים ישתלטו על תחום אחריותם וישפרו את "עקומת הלמידה" שלהם.

     

    האינטרס של המנהל/מפקד הוא הפוך משילוביות כי קשה להוריד בה הנחיות, להפיק לקחים וללמוד. זהו צדו השני של המטבע הנוצץ של השילוביות.

    השאלה היא, איך אפשר לקחת את הטוב בשני העולמות?

    - אנסה פה איתכם למצוא קצה של חוט.

     

    האפשרות האחת שעולה בדעתי היא, לבנות "היררכיה של תהליכים", ולעבוד איתה במקום עם "היררכיה של אנשים".

    היתרון של תהליכים על פני אנשים הוא, שתהליך בנוי מפעילויות, ובכל אחת מהן יש אחריות אישית. כלומר, בתוך התהליכים יש 'כתובות' של האחראים על כל קטע בביצוע. 'קטע' יכול להיות, לדוגמא, אספקת ציוד, או אחריות על תיאום בין ספקי ציוד לאחראי גיוס יחידות הביצוע -- במילים אחרות - 'קטע' יכול להיות בכל מקום בהיררכיה התהליכית, ולכן אפשר להגיד שהשימוש במונח מדרג תהליכים במקום מדרג תפקידים, מכסה בצורה מלאה את דרישות האחריות וההתמחות של המודל המקובל.

     

    בברכה,

    ימ"י

     

      29/9/09 01:32:

    דניאל, מיקי,

     

    רוב תודות לשניכם. אתם לוקחים את הדיונים הללו גבוה.

     

    חתימה נהדרת

     

    פיני

      28/9/09 09:18:

    כדאי גם לקרוא את המאמר הזה, יש בו דוגמאות רבות ומעניינות לכשלים בהפעלה משולבת של כוחות, כולל ממלחמת לבנון השניה.

    http://www.ndu.edu/inss/Press/jfq_pages/editions/i48/26.pdf

     

      27/9/09 17:49:

    למיקי שלום וגמר חתימה טובה
    .

    המימד המיוחד שאתה מוסיף בהבהרותיך ובדוגמאות הוא ייחודי

    השילוביות שבין שילוביות להפעלה משולבת של 80 נגנים

    ב-20 כלים שונים מדהימה

    תמשיך להיות בסביבה אתה מקור השראה

    להשתמע

    עפרון רזי

     

      27/9/09 17:42:


    דניאל שלום וגמר חתימה טובה

    ההתייחסות שלי היתה לגבי הקשר בין השילוביות לבעיה שהתעוררה

    במפעל השוקולד שציינת. אין בין השניים קשר ישיר.

    שגיאת הניהול אתה צודק בתגובתך לגביה, אך להערתי לא הגבת

    וגם זה בסדר

    שיהיה לכולנו פרטיטורה יפה לתקופה הקרובה

    עפרון

      27/9/09 16:05:

    צטט: מיקי-אר 2009-09-27 15:08:59

     

     

    אני נוטה לראות בשילוביות פן רחב - מבחינת תיזמון ותכנון לוגיסטי - ,ולהתייחס למשל ליצירה של מוסיקאי הכותב פרטיטורה ל 80 כלים (סימפוניה למשל), מהם כ-20 שונים בטיבם, כאשר התזמון ביניהם כה הכרחי, שאם לא כן ,"המנצח" עליהם, יפסיד במערכה.

    מיקי

     

     

    דוגמא טובה מאוד.

      27/9/09 15:08:


    פיני ,

     כשאני קורא את תיאוריך והסבריך איני יכול שלא להתרשם ולהנות מהידע הנרחב מהתחום הצבאי שאתה פורס, תוך הבאת דוגמאות רלוונטיות. גם דניאל, בתגובתו האיר צדדים מעניינים בנושא שאינם מסתמכים או נזקקים ללגוסטיקה הצבאית.

    אני נוטה לראות בשילוביות פן רחב - מבחינת תיזמון ותכנון לוגיסטי - ,ולהתייחס למשל ליצירה של מוסיקאי הכותב פרטיטורה ל 80 כלים (סימפוניה למשל), מהם כ-20 שונים בטיבם, כאשר התזמון ביניהם כה הכרחי, שאם לא כן ,"המנצח" עליהם, יפסיד במערכה.

    ראית פעם פרטיטורה המונחת לפני מנצח? ועוד שלפניו מונח צוות מנגנים שלעתים זה לראשונה שהוא רואה ? (ככל שהמנצח מוכשר ומבוקש כך גם מספר החזרות שהוא מבצע לפני ההופעה מצומצמות יותר) כל רמטכל ומצביא צבאי יתחלחל לנוכחה של פרטיטורה שכזו, או לחילופין תכנית לוגיסטית הדורשת שילוביות וביצוע...  ההבדל העיקרי בין זה לזה הוא שהקונצרט לא יהיה כל כך מוצלח או שהקהל יצא בהפסקה...

    את זאת רמטכלים וראשי מדינה לא יכולים להרשות לעצמם...

    אבל התובענות והדרישות המקצועיות של הרמטכל מראשי חילותיו ואגפיו אינם נופלים מדרישותיו המקצועיות של המנצח ותביעתו מנגניו להוציא אל הפועל את כשרונותיהם, כישוריהם ויכולת הסיבולת שלהם (לסבול אותו למשל...)

    גמר חתימה טובה

    מיקי

     

      27/9/09 10:15:

    רזי,

    בהתייחס להערתך, בסופו של דבר לא ניתן לנתק בין כישלון עסקי (ולא משנה מה היה הסימפטום) לכישלון ניהולי. החלטות (או היעדר החלטות) ניהוליות הן הכוח המניע של כל עסק. וכאשר מתקבלות החלטות שגויות (או שיישום ההחלטות לוקה בחסר) - נוצרים כשלים בתפקוד הארגון (במידת מה כמו סכר שמתחיל להיפרץ, והמים מתחילים לנבוע דרך הסדקים בסכר, עד לקריסתו המלאה).

    ראו התייחסות שלי (ודוגמאות מהתחום העסקי) בפוסט להלן:

    http://cafe.themarker.com/add.php?typeid=9&parentid=287249

     

      27/9/09 08:52:


    לדניאל ולפיני שלום וגמר חתימה טובה

    .

    השילוביות בחברת השוקולד אינה במוקד הבעיה. 

    שילוביות (מערך קשרי-גומלין אפקטיבי) היא תמיד חלק בהתרחשויות

     ולבטח היתה רמה סבירה אם לא יותר של קישוריות בחברה בעלת

    הישגים כזו

    הבעיה כפי הנראה היתה בהחלטה לא סבירה של קיצור משך

    הפרויקט מ 48 חודשים ל-30 חודש (לפי המאמר ששלחת אותנו דניאל

    לראות).

    פרויקט החלפת מערכת BI כה מרכזית היא למעשה שינוי בתרבות הארגון

    ורק על ידי שילוביות  שתוף כל הגורמים בהחלטה-אז אולי לא היתה

    החלטה גרועה כזו מתקבלת כלל.

    גם לחברת התוכנה חלק באשמה. זאת בכך שהסכימה לשינוי כה דרסטי

    .

    הדוגמא יפה מעניינת אך מקור התקלה לא בלוגיסטיקה אלא בלוגיקה של

    מקבל ההחלטה

    ,

    עכשיו אפשר להתווכח גם על זה

    בכל מקרה אני מצטרף להצעה שלך פיני ועוד יותר אני שמח שדניאל איתנו

    להשתמע

    עפרון

      27/9/09 07:21:

    דניאל, דוגמה מצויינת, אבל, שווה להרחיב מעט מדוע הבעיה היא ב"שילוביות" דווקא.

     

    אני מציע אחת משתי אפשרויות:

     

    האחת, שעל הפלטפורמה הזו שנינו ניתן דוגמאות - אני מהצבאי ואתה מהעיסקי עד שייגמרו לנו, ונבקש מיתר חברינו לתרום עוד (אני כבר חייב לך דוגמה אחת).

    השניה, שאתה תכתוב פוסט על הדברים הללו, ושוב, על כל דוגמה שלך אביא אחת מהצבאי. 

     

    כל אהבתי

     

    פיני

      26/9/09 23:11:


    ממממ...

    לא חושב שהפעם הדוגמאות מעבירות את המסר.

    :-(

    לדעתי האישית אפשר היה הפעם לוותר על ההסבר התיאורטי ולתת המחשות כגון הקרב של נפוליאון במוסקבה, הקרב של הוורמאכט בסטלינגראד ועוד (לא חסר).

    אני דווקא אתן דוגמא מהתחום האזרחי של כישלון מהלך החלפת מערכות המחשוב של חברת השוקלודים האמריקאית HERSHEY'S בשנת 2000 (זוכרים את Y2K?).

    החברה פתחה במהלך להחלפת כל מערכות המחשב שלה במערכת ERP של SAP. תחילת הפרוייקט היה ב- 1996 והוא תוכנן להסתיים במהלך 1999.

    לפרוייקט הוגדרו יעדים עסקיים מאוד ברורים.

    התוצאה המעשית היתה חוסר יכולת לעמוד באספקות, דבר אשר גרם להפסד של $100M, ירידה של 35% בערך המניה, ירידה של 18% במכירות והארכת משך האספקה ב -12 יום.

    פרטים נוספים למשל כאן:

    http://www.slideshare.net/ankitm2/erp-failure-in-hersheys-presentation

     

    זו דוגמא בולטת (אם כי לא החמורה ביותר) של כישלון המערך הלוגיסטי של חברה (במקרה הזה - כתוצאה מתשתית מחשובית לקויה).

    כבר הרבה מאוד שנים לא ניתן להפריד בין הגורמים האלה, ולכן אני "מייחס" את הכישלון למערך הלוגיסטי.

    זאת כי אחת הדרכים להתמודד עם הסיכון המערכתי היא הכנת מלאים מראש, בהתאם לניתוח היסטורי של המכירות (ופרמטרים נוספים) ופיזורם במרכזים לוגיסטיים ברחבי המדינה. כך יכלו לצמצם חלק כזה ואחר מהסיכון בפניו הם עמדו.

    אני קצת מפשט בהסבר, ואשמח להרחיב עליו, אבל אני חושב שהמסר ברור.

     

    סוגיות מתקדמות בניהול - בלוג משותף עם עפרון רזי

    הבלוג מוקדש לסוגיות בניהול - כמו: יצירתיות, חדשנות, שיתוף פעולה בינמערכתי, קבלת החלטות, ייצור ידע והדמיית תהליכים - הנובעות מתורות חדשות יחסית, כ\"תורת הכאוס\", \"תורת המערכות המורכבות\", \"תורת הרשתות\" ו\"מהפיכת הויזואליזציה\". נשמח מאוד אם יימצאו לנו שותפים לדיון ולעיסוק בנושא

    "שילוביות" כמערכת של קשרי גומלין – התחום הלוגיסטי

    11 תגובות   יום שבת, 26/9/09, 11:03

      

    בפוסט הקודם עסקנו במונח 'שילוביות' או 'שילוביות בין-זרועית' ('Jointness'),

    שהוא המקבילה הצבאית לדרגה הגבוהה ביותר של שיתוף פעולה בין זרועי ובין ארגוני.

     

    בדיון שלאחריו נתבקשנו על ידי מנואל-אמיר לעסוק בלוגיסטיקה הצבאית באותו הקשר

    של "שילוביות". לסוגיה זו נקדיש את הפוסט הנוכחי.

     

    לאלה בינינו שאינם בקיאים במושג "לוגיסטיקה צבאית", נצטט את הגדרתו של אחד

    מגיבורי מלחמות נפוליאון, הגנרל אנרי ז'ומיני (1869-1779) מספרו "אמנות המלחמה".

    ז'ומיני הגדיר לוגיסטיקה כ"אמנות של הנעת צבאות, הכוללת את הסידורים והפרטים

    הקשורים בתנועה, בחניה, באחסון ובהספקה של הגייסות... והיא הגורם המאפשר

    הוצאה לפועל של יוזמות אסטרטגיות וטקטיות" (זאבי, 2002, ע' 14)

     

    ז'ומיני

     

    בעידן המודרני של צבאות גדולים, כוח לוחם מובחר ככל שיהיה לא יוכל להמשיך

    להילחם ללא ציוד לחימה, תחמושת ותמיכה בטכנולוגיות שהוא נושא עימו (שם).

    הלוגיסטיקה מופקדת על הקיום היומיומי של היחידות ושל הארגון (שם, ע' 15).

    בדרג הנפרס היא זו שתומכת בזירת הלחימה. מערכות הנשק צורכות תחמושת

    ודלק – משאבים שיש לספק במקום, בכמות ובזמן הנכונים; אמצעי הלחימה והציוד

    מחייבים קיום מערך אחזקה שיטפל בהם, יחליף חלקים תקולים בזמן ויחזירם

    לכשרות, על מנת להבטיח את רציפות המערכה; חיילים פצועים חייבים לקבל

    טיפול ולהתפנות במהירות וביעילות לתאג"ד ולבתי החולים שבעורף, כדי להציל

    את חייהם וכדי שניתן היה להחזיר את אלה שהבריאו ליחידתם מהר ככל האפשר;

    חללים חייבים להיות מפונים לאחור, כשמערך עורפי אמור להודיע למשפחות ולדאוג

    להן ולסידורי ההלוויה, האבל והאזכרות (שם).

     

    הלוגיסטיקה איננה רק אוסף של מיומנויות טכניות. מעצם טבעה מחייבת לוגיסטיקה

    שיתוף פעולה או "שילוביות", שהרי, ה"שילוביות" שבין הדרגים הלוגיסטיים לכוחות

    הלוחמים היא גורם מכריע במעשה המלחמה ומרכזית בתכנון המערכה.

     

    ניתן היום גם להציג ולתכנן באופן ויזואלי סוגים שונים של "שילוביות", בעזרת "מודל

    הרשת"  ("מודל NK") של הביולוג קאופמן (Kauffman, 1997), המציג את

    ה"שילוביות" כרשת של קשרי גומלין.

    לפי המודל המוצג בתרשים מס' 1, יכולה פעילות משותפת במערכת מורכבת

    להתממש "צמתים" או "סוכנים עצמאיים" ברשת

    (ובארגונים), המסומנים ברשת שלפנינו כ- N;, על גבי תשתית של "קשרי גומלין",

    המסומנים ברשת שלפנינו כ- K. "קשרי גומלין" אלה מאפשרים להעביר מסרים

    משלושה סוגים: אינפורמציה, לוגיסטיקה ואנרגיה (רזי ויחזקאלי, 2007, ע' 63).

     

    תרשים 1

    ה"רשת בתרשים מס' 2 (רזי ויחזקאלי, 2007, ע' 65) מאפשרת לנו להציג את שלושת

    המצבים האפשריים שבהם דרושה "שילוביות" בתחום הלוגיסטי: עם הממונה (מצב א'

    בתרשים למטה); עם גורמים מקבילים ברשת הארגונית (מצב ב' בתרשים למטה) והקשר

    עם גורמים שמחוץ לארגון (מצב ג' בתרשים למטה):

     

    תרשים 2

    ה"רשת בתרשים מס' 3 (רזי ויחזקאלי, 2007, ע' 67) מאפשרת לנו גם להציג מצבים

    ארגוניים שונים המאפשרים להציג "שילוביות", בין היתר,  בתחום הלוגיסטי, ממצב של

    "שילוביות" מלאה (מצב א' בתרשים למטה); דרך מצב של "חסם" ב"שילוביות" (מצב ב'

    בתרשים למטה) ועד למצב של היעדר "שילוביות מוחלט (מצב א' בתרשים למטה).

     

    תרשים 3

    עתה, כשהכנו את התשתית התיאורטית נחזור לתחום הלוגיסטי.

     

    ההיסטוריה של המלחמה מלאה בכישלונות של צבאות, שנבעו, בין היתר מהיעדר "שילוביות"

    בשלב התכנון ו/או בשלב הביצוע (ראה מצב ג' בתרשים מס' 3) או מחסמים בקשר שבין

    הדרג המתכנן ואנשי הלוגיסטיקה (ראה מצב ב' בתרשים מס' 3), שהביאה לחוסר יכולת

    לוגיסטית לקיים את המערכה ולתמוך במהלכיה.

    למרות זאת, דבקה עם השנים בלוגיסטיקה הדעה הקדומה שתכנון מבצעי ואסטרטגיה הם

    תחומים נפרדים וזרים ללוגיסטיקה; וכי לוגיסטיקה אינה כרוכה בחשיבה... היא אוסף של

    מיומנויות טכניות ומשעממות ותו לא (קרס, 2002, ע' 18). הסיבות לכך הן היסטוריות, ונעוצות

    עוד בימי מלחמות נפוליאון, שהיה הראשון להקים מערך לוגיסטי שאמור להתמודד עם צבא

    המונים. נפוליאון נהג להטיל את האחריות על תחום זה על מפקדים שהישגיהם בשדה הקרב

    היו דלים, ושעצם העסקתם בתחום זה היה עונש של ממש (ון קרפלד, 1977, ע' 53).

     

    נפוליאון

     

    דוגמה ליחס המזלזל של חלק מהמפקדים לתחום הלוגיסטי היא למשל התיחסותו של מפקד

    "קורפוס אפריקה" הגרמני, גנרל ארווין רומל, במלחמת המדבר המערבי במלחמת העולם

    השנייה. סטיוון באנגי, בספרו "אל עלמיין" (2005, הוצאת יבנה והקיבוץ המאוחד) כותב כי

    רומל העמיד פנים שהלוגיסטיקה איננה אלא מטרד אסטרטגי. הוא ניצל בגאוניות רבה

    הזדמנויות צבאיות שניקרו בפניו להתקדם, אולם, בכך מתח את קווי האספקה שלו מעבר

    לקצה גבול היכולת. זאת, בשעה שהיה ברור בעליל שאת הדלק והתחמושת הדרושים לו

    בדחיפות לא ניתן להעביר אליו על פני הים התיכון, בקצב האבידות שגרמו לו הבריטים

    באותם ימים (הקמן, 1987, ע' 19) הוא לא שיתף את אנשי הלוגיסטיקה שלו בתכנון,

    כשנטל סיכונים, אבל, כשהסיכונים לא השתלמו נזף ב"אפסנאים" הוא זקף את בעיותיו

    לחובתם של ביורוקרטים כושלים ולא לחובת המצב האסטרטגי שלתוכו הכניס את עצמו.

    (באנגי, 2005, עמ' 229-228).

     

    אל עלמיין

     

    גם יריבו הבריטי, הגנרל מונטגומרי לא למד את לקחו של רומל, ובהמשך המלחמה, לאחר

    הנחיתה ביבשת אירופה, בעת ה"דהירה" צפונה לעבר הולנד וגרמניה בסתיו 1944, זלזל

    במשימת הכיבוש של הנמלים בצרפת ובבלגיה וטיהורם, וגילה בדרך הקשה את תוצאותיה

    של היעדר אספקה חיונית (קרס, 2002, ע' 18). 

     

    צבאות רבים "נתקעו" עם הסטיגמה הזו לאורך דורות, עד שבאו "מהפיכת השילוביות"

    והמהפכה הטכנולוגית שהופכו על פניה את הגישה ללוגיסטיקה, והפכו את העיסוק

    בלוגיסטיקה מ"עונש" לתחום התמודדות מרתק המהווה כר עיסוק למהנדסים ולאנשי

    מקצוע רבים.

    לא בכדי שונה שמו של אגף האפסנאות הצה"לי ל"אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה" (אט"ל).

    אח"כ, עם הכנסת מערך הרפואה לתוכו ל"אגף הלוגיסטיקה, הרפואה והמרכזים" (אלר"ם).

    אין זה שינוי שם בעלמא אלא שינוי מהותי בגישה למקצוע.

    אט

     עתה, אולי תוכל, סוף סוף, הלוטגיסטיקה הצבאית לתפוס את המקום הראוי לה

    בסולם החשיבות הצבאי...

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/11/09 13:05:

      חזי, פיני, והכותבים

      שלום רב

       

      אוסיף נקודה מהצד האזרחי של הנושא, מצד הניהול.

       

      שילוביות היא בעצם אנטי תזה לכלל המפורסם ביותר בניהול, של חלוקת תפקידים והתמחות. לכן יש בה קושי מיוחד. המינהלה באופן מסורתי בנוייה על תהליכים שבהם לכל אחד יש תפקיד מוגדר, שמכשירים אליו בהדרכה, ומצפים ממנו לאחריות. ברגע שאנחנו פותחים את התפקיד לאינטראקציה עם תפקידים אחרים, גבול ההכשרה והאחריות מיטשטש.

      למנהל או למפקד יהיו שתי בעיות במצב של שילוביות מלאה:

      (א) איך להפעיל את הכפיפים/פקודים, ולבקר את חלקם בביצוע;

      (ב) איך להבטיח שבעלי תפקידים ישתלטו על תחום אחריותם וישפרו את "עקומת הלמידה" שלהם.

       

      האינטרס של המנהל/מפקד הוא הפוך משילוביות כי קשה להוריד בה הנחיות, להפיק לקחים וללמוד. זהו צדו השני של המטבע הנוצץ של השילוביות.

      השאלה היא, איך אפשר לקחת את הטוב בשני העולמות?

      - אנסה פה איתכם למצוא קצה של חוט.

       

      האפשרות האחת שעולה בדעתי היא, לבנות "היררכיה של תהליכים", ולעבוד איתה במקום עם "היררכיה של אנשים".

      היתרון של תהליכים על פני אנשים הוא, שתהליך בנוי מפעילויות, ובכל אחת מהן יש אחריות אישית. כלומר, בתוך התהליכים יש 'כתובות' של האחראים על כל קטע בביצוע. 'קטע' יכול להיות, לדוגמא, אספקת ציוד, או אחריות על תיאום בין ספקי ציוד לאחראי גיוס יחידות הביצוע -- במילים אחרות - 'קטע' יכול להיות בכל מקום בהיררכיה התהליכית, ולכן אפשר להגיד שהשימוש במונח מדרג תהליכים במקום מדרג תפקידים, מכסה בצורה מלאה את דרישות האחריות וההתמחות של המודל המקובל.

       

      בברכה,

      ימ"י

       

        29/9/09 01:32:

      דניאל, מיקי,

       

      רוב תודות לשניכם. אתם לוקחים את הדיונים הללו גבוה.

       

      חתימה נהדרת

       

      פיני

        28/9/09 09:18:

      כדאי גם לקרוא את המאמר הזה, יש בו דוגמאות רבות ומעניינות לכשלים בהפעלה משולבת של כוחות, כולל ממלחמת לבנון השניה.

      http://www.ndu.edu/inss/Press/jfq_pages/editions/i48/26.pdf

       

        27/9/09 17:49:

      למיקי שלום וגמר חתימה טובה
      .

      המימד המיוחד שאתה מוסיף בהבהרותיך ובדוגמאות הוא ייחודי

      השילוביות שבין שילוביות להפעלה משולבת של 80 נגנים

      ב-20 כלים שונים מדהימה

      תמשיך להיות בסביבה אתה מקור השראה

      להשתמע

      עפרון רזי

       

        27/9/09 17:42:


      דניאל שלום וגמר חתימה טובה

      ההתייחסות שלי היתה לגבי הקשר בין השילוביות לבעיה שהתעוררה

      במפעל השוקולד שציינת. אין בין השניים קשר ישיר.

      שגיאת הניהול אתה צודק בתגובתך לגביה, אך להערתי לא הגבת

      וגם זה בסדר

      שיהיה לכולנו פרטיטורה יפה לתקופה הקרובה

      עפרון

        27/9/09 16:05:

      צטט: מיקי-אר 2009-09-27 15:08:59

       

       

      אני נוטה לראות בשילוביות פן רחב - מבחינת תיזמון ותכנון לוגיסטי - ,ולהתייחס למשל ליצירה של מוסיקאי הכותב פרטיטורה ל 80 כלים (סימפוניה למשל), מהם כ-20 שונים בטיבם, כאשר התזמון ביניהם כה הכרחי, שאם לא כן ,"המנצח" עליהם, יפסיד במערכה.

      מיקי

       

       

      דוגמא טובה מאוד.

        27/9/09 15:08:


      פיני ,

       כשאני קורא את תיאוריך והסבריך איני יכול שלא להתרשם ולהנות מהידע הנרחב מהתחום הצבאי שאתה פורס, תוך הבאת דוגמאות רלוונטיות. גם דניאל, בתגובתו האיר צדדים מעניינים בנושא שאינם מסתמכים או נזקקים ללגוסטיקה הצבאית.

      אני נוטה לראות בשילוביות פן רחב - מבחינת תיזמון ותכנון לוגיסטי - ,ולהתייחס למשל ליצירה של מוסיקאי הכותב פרטיטורה ל 80 כלים (סימפוניה למשל), מהם כ-20 שונים בטיבם, כאשר התזמון ביניהם כה הכרחי, שאם לא כן ,"המנצח" עליהם, יפסיד במערכה.

      ראית פעם פרטיטורה המונחת לפני מנצח? ועוד שלפניו מונח צוות מנגנים שלעתים זה לראשונה שהוא רואה ? (ככל שהמנצח מוכשר ומבוקש כך גם מספר החזרות שהוא מבצע לפני ההופעה מצומצמות יותר) כל רמטכל ומצביא צבאי יתחלחל לנוכחה של פרטיטורה שכזו, או לחילופין תכנית לוגיסטית הדורשת שילוביות וביצוע...  ההבדל העיקרי בין זה לזה הוא שהקונצרט לא יהיה כל כך מוצלח או שהקהל יצא בהפסקה...

      את זאת רמטכלים וראשי מדינה לא יכולים להרשות לעצמם...

      אבל התובענות והדרישות המקצועיות של הרמטכל מראשי חילותיו ואגפיו אינם נופלים מדרישותיו המקצועיות של המנצח ותביעתו מנגניו להוציא אל הפועל את כשרונותיהם, כישוריהם ויכולת הסיבולת שלהם (לסבול אותו למשל...)

      גמר חתימה טובה

      מיקי

       

        27/9/09 10:15:

      רזי,

      בהתייחס להערתך, בסופו של דבר לא ניתן לנתק בין כישלון עסקי (ולא משנה מה היה הסימפטום) לכישלון ניהולי. החלטות (או היעדר החלטות) ניהוליות הן הכוח המניע של כל עסק. וכאשר מתקבלות החלטות שגויות (או שיישום ההחלטות לוקה בחסר) - נוצרים כשלים בתפקוד הארגון (במידת מה כמו סכר שמתחיל להיפרץ, והמים מתחילים לנבוע דרך הסדקים בסכר, עד לקריסתו המלאה).

      ראו התייחסות שלי (ודוגמאות מהתחום העסקי) בפוסט להלן:

      http://cafe.themarker.com/add.php?typeid=9&parentid=287249

       

        27/9/09 08:52:


      לדניאל ולפיני שלום וגמר חתימה טובה

      .

      השילוביות בחברת השוקולד אינה במוקד הבעיה. 

      שילוביות (מערך קשרי-גומלין אפקטיבי) היא תמיד חלק בהתרחשויות

       ולבטח היתה רמה סבירה אם לא יותר של קישוריות בחברה בעלת

      הישגים כזו

      הבעיה כפי הנראה היתה בהחלטה לא סבירה של קיצור משך

      הפרויקט מ 48 חודשים ל-30 חודש (לפי המאמר ששלחת אותנו דניאל

      לראות).

      פרויקט החלפת מערכת BI כה מרכזית היא למעשה שינוי בתרבות הארגון

      ורק על ידי שילוביות  שתוף כל הגורמים בהחלטה-אז אולי לא היתה

      החלטה גרועה כזו מתקבלת כלל.

      גם לחברת התוכנה חלק באשמה. זאת בכך שהסכימה לשינוי כה דרסטי

      .

      הדוגמא יפה מעניינת אך מקור התקלה לא בלוגיסטיקה אלא בלוגיקה של

      מקבל ההחלטה

      ,

      עכשיו אפשר להתווכח גם על זה

      בכל מקרה אני מצטרף להצעה שלך פיני ועוד יותר אני שמח שדניאל איתנו

      להשתמע

      עפרון

        27/9/09 07:21:

      דניאל, דוגמה מצויינת, אבל, שווה להרחיב מעט מדוע הבעיה היא ב"שילוביות" דווקא.

       

      אני מציע אחת משתי אפשרויות:

       

      האחת, שעל הפלטפורמה הזו שנינו ניתן דוגמאות - אני מהצבאי ואתה מהעיסקי עד שייגמרו לנו, ונבקש מיתר חברינו לתרום עוד (אני כבר חייב לך דוגמה אחת).

      השניה, שאתה תכתוב פוסט על הדברים הללו, ושוב, על כל דוגמה שלך אביא אחת מהצבאי. 

       

      כל אהבתי

       

      פיני

        26/9/09 23:11:


      ממממ...

      לא חושב שהפעם הדוגמאות מעבירות את המסר.

      :-(

      לדעתי האישית אפשר היה הפעם לוותר על ההסבר התיאורטי ולתת המחשות כגון הקרב של נפוליאון במוסקבה, הקרב של הוורמאכט בסטלינגראד ועוד (לא חסר).

      אני דווקא אתן דוגמא מהתחום האזרחי של כישלון מהלך החלפת מערכות המחשוב של חברת השוקלודים האמריקאית HERSHEY'S בשנת 2000 (זוכרים את Y2K?).

      החברה פתחה במהלך להחלפת כל מערכות המחשב שלה במערכת ERP של SAP. תחילת הפרוייקט היה ב- 1996 והוא תוכנן להסתיים במהלך 1999.

      לפרוייקט הוגדרו יעדים עסקיים מאוד ברורים.

      התוצאה המעשית היתה חוסר יכולת לעמוד באספקות, דבר אשר גרם להפסד של $100M, ירידה של 35% בערך המניה, ירידה של 18% במכירות והארכת משך האספקה ב -12 יום.

      פרטים נוספים למשל כאן:

      http://www.slideshare.net/ankitm2/erp-failure-in-hersheys-presentation

       

      זו דוגמא בולטת (אם כי לא החמורה ביותר) של כישלון המערך הלוגיסטי של חברה (במקרה הזה - כתוצאה מתשתית מחשובית לקויה).

      כבר הרבה מאוד שנים לא ניתן להפריד בין הגורמים האלה, ולכן אני "מייחס" את הכישלון למערך הלוגיסטי.

      זאת כי אחת הדרכים להתמודד עם הסיכון המערכתי היא הכנת מלאים מראש, בהתאם לניתוח היסטורי של המכירות (ופרמטרים נוספים) ופיזורם במרכזים לוגיסטיים ברחבי המדינה. כך יכלו לצמצם חלק כזה ואחר מהסיכון בפניו הם עמדו.

      אני קצת מפשט בהסבר, ואשמח להרחיב עליו, אבל אני חושב שהמסר ברור.

       

      ארכיון

      פרופיל

      פיני יחזקאלי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין