0 תגובות   יום שבת, 26/9/09, 14:23


כיצד אנו משתמשים במיומנויות התפיסה שלנו?

גישת הגשטלט מקס ורטהיימר

ארגון תפיסתי = כשהתפיסה אינה מסייעת לנו בארגון התחושות המבולבלות שמעוררים בנו החושים, אנחנו נאלצים לטפל בסביבה ברמה מפורטת ביותר, כלומר, מתארים פרט פרט.

לפי אסכולה זו, הנטייה, לארגון טבועה בנו מלידה; הארגון משקף את אופן פעולת המוח והוא הבסיס לכל פעילות שכלית. לתפיסותינו יש איכות הוליסטית (שלמה). גשטלט = תבנית שלמה, כוליות. השלם שונה מסכום חלקיו, הצירוף המיוחד, המסוים, של המרכיבים הבסיסיים והיחסים ביניהם הם היוצרים את התבנית השלמה, בעלת האפיונים המיוחדים לה, שאינה ניתנת לניבוי מתוך הכרת המרכיבים הבסיסיים בלבד. ואילו השלם, הגשטלט, הוא המעניק איכות ספציפית לחלקים המרכיבים אותו.

חוקי הארגון התפיסתי של הגשטלט נועדו להתמודד עם המוגבלות של המערכת

מולדים מהבחינה הזאת הגשטלט טוען טענה נייטיביסטית מלמטה למעלה מערכת חסכונית.

·        רקע ודמות: היכולת להבחין באובייקט או בדמות, תוך הפרדה בינם לבין הרקע שלהם, היא יכולת בסיסית בתהליך התפיסה שלנו. ההבחנה בין צורה לרקע אינה נוקשה, תמונה על הקיר יכולה להיתפס כצורה או כחלק מהרקע, תלוי במה ממוקדת תשומת הלב. ההבחנה בין צורה לרקע היא קודם כל תהליך תפיסתי, ולא תכונה של הגירוי עצמו. היחס בין דמות לרקע מורכב יותר משנראה במבט ראשון. תפיסתנו את העולם מושפעת במידה רבה ממה שאנו תופסים כדמות לעומת מה שאנו תופסים כרקע. ארגון השדה התפיסתי שלנו לצורה ולרקע בסיסי ביותר, וככל הנראה טבוע בנו מלידה.

·        הקבצה: שורת עקרונות, שעל פיהם אנו מארגנים/ קושרים יחדיו נתונים חושיים.

א.      קירבה נטייה לקבץ נקודות או עצמים סמוכים.

ב.       סגירות נטייה לראות שטחים שיש בהם כיוון של סגירה גם אם לא סגורים לגמרי כצורה ולא כשטחים פתוחים. ( ) ( ) ( ) (

ג.        רציפות טובה קווים ישרים או עקומים הממשיכים כביכול זה את זה, נתפסים כיציבים, גם אם הם קטועים. כלומר, אנו נוטים להשלים את הקיטוע ברצף ולראות את החלק החסר.M

ד.       דמיון נטייה לקבץ יחדיו דברים הדומים זה לזה למשל בצבע, צורה, גודל וכד'.

**למרות שהגשטלט לא הצליחו להסביר את החוקים שניסחו תרומתם היא בעצם ניסוח אותם חוקים שנראים לנו מובנים מאליהם ומוכרים מהתנסויותינו היומיומיות. 

דרג את התוכן: