הפוסט הזה מוקדש לך חבר יקר, ששאלת אותי אם אני צמה ואמרת לי שאתה צדיק גמור ואני ישר הבנתי שאתה צדיק  (גמור), לא היה צורך, מלכתחילה ידעתי שאתה צדיק וכבר כמה חודשים אני גם יודעת שאתה גמור ומחוק בדיוק כמוני וזה הולם אותך מאודדדד.

מה עניתי לך? יו אני הולכת לעצבן כאן לא מעט יהודים טובים.

מגיל תשע אני צמה.

האמת אני סוג של הכלאה מוזרה.

מצד אחד אלוהים ואני בקשר אדוק ואני עושה את כל הדברים שאני מאמינה בהם, כגון שיחות אישיות איתו וגם נישוק מזוזה ועוד כמה שכאלו ומצד שני אני די אפיקורסית ואני אוהבת לערבב כל מיני דברים בחלב אמם.

לפני שנתיים החלטתי שאני לא צמה עוד. ברור שהיו לכך סיבות אישיות שלא אכנס אליהן אבל הסיבה החשובה מכל היא שהבנתי סוף כל סוף מה רוצה ממני אלוהים.

הוא כבר המון זמן מלטף אותי והאמת? יש לי יחסים מאוד אינטימים איתו, הכוללים שיחות נפש ועוד כמה דברים שהיו בכיף מתאימים יותר לסינדרום ירושליים מאשר לבחורה לא סגורה על עצמה כמוני.

הוא העניש אותי לא מעט בחיים, אך מצד שני...המקל והגזר, הוא נותן לי מלוא החופן.

אני אומרת לו הכל בלי כל סינון והוא לא פעם מאזין ובדיוק לפני שההגיון אומר שהוא עומד להביא לי איזו כאפה, הוא מביא לי חיבוק כזה אבהי ורחום שאני לא מצליחה להבין מהיכן הוא מגייס את הכוחות להעניק לי.

ואז יום אחד הוא אמר לי משהו.

זה היה יום לפני יום כיפור באחד מהריונותיי ההתחלתיים.

הוא אמר לי אז: "גלית נשמה, אל תצומי, עיזבי אותך מצום קל וכל הברכות המאוסות כל כך עלי".

אחרי זה הוא גם הוסיף: "נשבר לי מכל החוטאים שחושבים שלעשות פוליש חד פעמי אחת לשנה יביא להם חיטוי אחלה"  (מצטערת על המטאפורה העגומה, אני בדיוק עכשיו עושה עבודה שיווקית לחברת ניקיון ואני מלאת מונחים מעומלנים).

הוא חייך אלי והוסיף: "את דווקא לא בחורה רעה וגם ככה כל השנה את חיה עם רגשות אשם, כי נולדת במשפחה אוהבת אך פולניה שתמיד איך שהוא הדהד בה המשפט המפורסם: "נוווו, תראי מה עשית גלית, מספיק" ומאז את כל הזמן חושבת לעצמך שמספיק כבר עם ה...וגם עם ה...ובעצם די להיות כזו...".

ואז קינח ואמר לי תוך שהוא מאדק אותי אליו בחמלה: "יום אחד בשנה גליתי, אל תייסרי את עצמך, תני לאלו שכל השנה מאשימים אחרים ולא רואים גיבנות עצמיות לעשות את העבודה. אני מרשה לך ללכת למטבח ולקחת קצת פיצוחים בשביל ההתחלה".

תמיד הייתי בסופו של דבר בת צייתנית בעיקר לאבינו המבין (הוא היחיד שלא מתעייף להאזין לי, בחיי) אז הלכתי למטבח וטחנתי 500 גרם שקדים קלואים שאני נורא אוהבת ויו, שערי שמיים לא בלעו אותי על בטני מפוצצת ארוחת מפסקת ושקדים מפסיקי צום.

מאז, מזה כשנתיים אני נותנת לבן זוגי לצום ואני מלאת מוטיבציות לבלות עם הילדים, לפחות יום אחד בשנה אני לא מתייסרת מעצמי, כי אלוהים כל כך אוהב אותי, הוא מת עלי אבינו, הוא אמר לי שאני אחלה בן אדם ולמרות שאני לא ממש יהודיה כשרה, אני לא צריכה אישורים מהרבנות".

רק אל תתן לי לשכוח...: http://www.youtube.com/watch?v=b7lTskjmVDs