| בניגוד לתעשייה המנפיקה ריהוט לפי פס ייצור, מעדיף המעצב פרנק לפברה, לקושש עצי סחף מזדמנים בלי הרבה כריזמה, אבל עם לא מעט אופי
מאת ארן הרשלג
רוב בני האדם, כאשר הם עוברים ליד גזעי עצים או ענפי אילן, אינם טורחים להרימם מהאדמה, למעט אלו המסתובבים עם כלב תאב ריצה. אך רוב בני האדם אינם פרנק לפברה ((Frank Lefebvre, מעצב הבית של חברת 'בלו נטור' הצרפתית. התחביב של לפברה, הוא לקושש עצי סחף פראיים זנוחים על גדותיהם של נהרות משתפכים, לאורכה ולרוחבה של צרפת וליצור מהם פרטי עיצוב מקוריים לבית. הפריטים מגוונים וכוללים: שולחנות, כסאות, אהילים, מסגרות, שידת מדפים מזכוכית חלבית גופי תאורה עשויים חלוקי נחל - ובעצם מה לא. כל הדוגמאות הללו הן רק קצה קצהו של עולם האגדות והטבע, אליו לוקח אותנו לפברה. עד לא מזמן ניתן היה למצוא ריהוט על בסיס חומרים טבעיים, דווקא אצל צעירים חסרי אמצעים. במקרה הזה מדובר במגמה הפוכה, הנותנת לכל פריט ורהיט חותמת אישית של יצירה שאין דומה לה, מהסיבה הפשוטה שהיא עשויה מחומרים דומים אך לא זהים. ואכן, כאשר נועצים מבט בעבודות שהוא מנפיק, ניתן לזהות את המסר העיצובי, המתמקד בחיבור בין הטבע הפראי והפשוט, לבין נוחיות ויצירתיות של המשתמש. הסגנון המינימליסטי והאנטי-גלובלי המובהק, מתפרץ מבין כל רהיט ומקבל פרשנות מודרנית, יוקרתית וחמימה, בניגוד לריהוט שיוצא מבטן המכונה התעשייתית. הקולקציה האחרונה שיצאה תחת ידיו, מהווה שלב נוסף ברומן המתמשך של לפברה, עם עצי הסחף הנטושים על גדותיהם של נהרות, או כפי שהוא מסביר לנו בראיון עימו "באמצעות הרהיטים, ניסיתי לפרש את הקשר העיצובי בין האיגלו המודרני וסופות השלג לבין החמימות של עץ הסחף הנישא על פני המים ורכותה של הפרווה".
העיצוב של לפברה מתכתב במישרין עם המגמה העולמית הירוקה, שהפכה כמו כל דבר אפנתי יתר על המידה, למאוס וממוסחר. אך דווקא בנגיעות של המעצב הצרפתי, ניתן לחוש אכפתיות והזדהות עם החומר הנוקשה, שעד לפני רגעים אחדים התגלגל במורד השביל. הוא לא מסתיר את החיבה שלו לטבע הדומם המקיף כל פיסה מחיינו האורבאניים, והוא מקפיד לציין שההשראה שהוא שואב נובעת מהעולם המקיף אותו. "האנרגיה הסואנת של העולם התעשייתי, משפיעה עלי כמו גם התבוננות שלווה באיתני הטבע- האדמה והאש. אני באיזה שהוא אופן דומה לספוג. התנועות, הסגנונות, האפנה, הפילוסופיות שלנו ותפיסות העולם, ובראשה זו ששואבת לחזור אל הטבעי, ל- eco-sitizenship, במובן אזרחות מתחשבת יותר באקולוגיה, כל אלו עוברים דרך המבט הבוחן והמסננים שלי. היצירות שלי הינן התוצאה של האלכימיה הזו". לפברה, מדוע העץ הינו חומר הגלם הראשוני ביצירותיך?"היה זה המבט על חתיכת עץ צפה, שהעירה אותי. חומר שניכר עליו הבלאי של הזמן. בתחילה התרשמותי נבעה מהצד האסטטי בלבד. הצבע הבהיר, המגע החלק, המרקם הטבעי. אז חדר בי הרעיון להשתמש בחומר יתום ונטוש, שיש לו עבר וסיפור אישי ולתת לו הזדמנות שנייה, גלגול חיים נוסף. העץ שצף ונזנח על גדות הנהר חי ומת ונותר ממנו משהו שדומה ל'שלד' של העץ ובעיקר הצליח להתנגד לזמן ולשרוד. יש בו משהו אלמותי ועל-זמני. הוא מכיל בחובו מערכת מעגלית ומחזורית, שמתרבה ללא סוף".ההתייחסות התהומית של הסטודיו למיחזור, אינה סוג של מטרד עבורו, אלא אמצעי אמיתי לצמצום נזקי הסביבה. אם תשאלו אותו האם הוא חושב שהוא יכול להשפיע על המצב, הוא יענה ללא ספק שהעבודות שלו התפתחו לסוג של אמנות מיחזורית, הווה אומר שמכל אלמנט צורני, ניתן להפיק עבודה חדשה, או כפי שהוא נוהג לומר העולם הוא כמעין מערה סגורה, שמחייבת כבוד לשם הבטחת המשך קיומנו. נראה כי עבודותיך מנסות לגעת בטבע מבלי לפגוע בו, כיצד תפיסה זו מתממשת בעבודתך?"אני חייב להודות שראשית כל, התחלתי לאסוף את עצי הסחף בזכות האסטטיקה שבו. זהו חומר טבעי שעד כה לא נחשב בעל ערך כלשהו, אך גיליתי בו משהו מעבר לחומר. לאחר מכן הצטרף המצפון והרצון להציל את העולם. אנו אוספים את עצי הסחף בשיטה ידנית, תוך שמירה על האתרים מהם אנו אוספים את חומר הגלם. בו זמנית אנו משקיעים גם באיסוף הפלסטיק ויתר האשפה שמגיעה אל אותם החופים. אני אתן דוגמה מייצגת על מנת להמחיש את החשיבה שלנו. בעבור הקולקציה החדשה לקיץ הקרוב, יצרנו ריהוט חוץ מעץ אלון צרפתי ולא מעץ טיק, שמגיע לרוב מדרום אמריקה ואינדונזיה. כל זה נעשה על מנת לצמצם את צריכת הפחמן הכרוך בשינוע חומרי הגלם וכריתה מאסיבית של היערות על גבי כדור הארץ. אלו צעדים קטנים אך מאוד חשובים מהעיניים שלנו". מהו תהליך יצירת קולקציה חדשה. האם הוא נולד מרישום של רעיון, או מתוך התבוננות בחומר הגלם עצמו?"אנו מושפעים מעיצוב המשכי. אנו לוקחים את הזמן ליצור, להתבונן, להבין את החומר. אנו יוצרים את האובייקטים שאנו מסוגלים ליצור במו ידינו, בסדרות קטנות ואת 'הגימור' יבצע הזמן. תפיסת העיצוב ההמשכי, מובלת בידי הזמן והשפעתו על האובייקט. המוצר שניצור אינו 'סופי'. אנו מתעניינים בחייו לאחר מכן, בבלאי, ובטרנספורמציה שלו עם הזמן בד בבד עם לידתו והייעוד שישרת בגלגול זה". בסופו של דבר העבודות שמגיעות בקצה התהליך לחנויות שברחבי העולם, מציעות רהיטים המעוצבים בקו טבעי ובלתי מעובד מצד אחד ומענה אקולוגי-סביבתי לבורגנים שבינינו מהעבר השני. לצד אלו מותח לפברה גם את תחום האביזרים ומעצב כריות נוי, כרבוליות, פרוות מלאכותיות, מצעים ושטיחים מצמר עיזים ובאריגת היד, המוצעים בשילוב בדי צמר נקי ופשתן אורגניים. אין ספק שגם אם מצב כדור הארץ לא ישתנה בזמן הקרוב, שמור לפרנק לפברה מקום של כבוד ליד סגן נשיא ארה"ב לשעבר אל גור, שמקדישים את כל מרצם ומחשבתם לשיפור אותה "מערה סגורה" שבה חיים כולנו. |