עופר אשכנזי - עושה סוויץ'
תעתועי ראיה יוצרים סוויץ' ... ותרגול הסוויץ' מאפשר שינוי !!!
תרגול הסוויץ', מאפשר התבוננות מאוזנת על מציאות החיים. דמיון לצד היגיון ... זה לצד זה, במקום אחד על חשבון השני ...
פוסטים פופולאריים
-
יש תקווה חברים ... תמיד יש תקווה
28/4/09 | 572 צפיות
-
כאן ועכשיו ... או ... שם ואחר כך ...?
10/4/09 | 601 צפיות
-
אל תתנו להם רובים ... לא חבל ...???
24/2/08 | 1075 צפיות
-
חייזרים על מדרגות הרבנות ...
26/2/08 | 611 צפיות
-
הכל בסדר ... או שלא כל כך ... [הנביא המודרני]
10/11/09 | 819 צפיות
-
שפעת החזירים ... היית או חלמתי חלום ???
4/5/09 | 754 צפיות
פוסטים אחרונים
- אינשטיין מדבר על כדורגל 8/7/10
- המשט לעזה - זווית ראיה אישית *לעומת* זווית ראיה לאומית 14/6/10
- תורת ה-'ההתייחסות הפרטית' ותורת ה-'התייחסות הכללית' 9/2/10
- לעשות סוויץ' מדאגה לביטחון 1/12/09
- חינוך ליצירתיות תרבותית (האם בתי ספר חונקים את היצירתיות) 20/11/09
- הכל בסדר ... או שלא כל כך ... [הנביא המודרני] 10/11/09
סליחה
יום הכיפורים מתמקד בסליחה ותשובה, ועינויי הגוף (צום ועוד...) הם דרך שהתורה מציעה כדי להיכנס לתהליך מודעות פנימי ולאפשר בכך את הסליחה והתשובה. אבל, מבחינת חשבון הנפש מדגישים חז"ל כי יום הכיפורים אינו מכפר על עבירות שבין אדם לחברו. למעשה, בעבירות מסוג זה שבין אדם לחברו, רק החבר יכול להתפייס ולסלוח ... אלוהים אינו צד בעניין!!!
כתוצאה מכך, התפתח מנהג חשבון הנפש, במסגרתו נהוג לבקש סליחה איש מרעהו לקראת יום הכיפורים. באמצעות מנהג זה נפתחה דרך ליישב מחלוקות וחשבונות ישנים בדרכי נועם ומתוך סליחה ומחילה (קישורית - ויקיפדיה).
אבל, בסופו של דבר, יום הכיפורים נועד בראש ובראשונה לחשבון נפש שהאדם מתבקש לעשות, בכל הנוגע לעבירות שעבר - עבירות של בין האדם למקום. אז מה יכול להיות אותו 'המקום' שממנו עלינו לבקש סליחה, על חטאים ועבירות שעברנו?
הפרשנות המקובלת להגדרת 'המקום' היא אלוהים, ובמידה רבה אני מאמין שיש בה מן האמת. אבל, מסיבות פרקטיות ומכיוון שאלוהים הוא חסר דמות חזותית כלשהי, אני סבור כי אפשר גם להגדיר את המונח 'המקום' כ - 'אני עצמי' (שהרי הדמות שלי עצמי מופיעה תמיד במקום בו אני נמצא ... לפחות בכל אותם פעמים שבדקתי נושא זה
בדרך זו, יום הכיפורים יכול לאפשר לכל אחד ואחת מאיתנו לעשות חשבון נפש עצמי נוקב, לאתר פאשלות ותקלות שעשינו לא פעם במהלך השנה האחרונה ... ואז, לאחר שנשלים את כל הרשימה המפוארת והלא נעימה אולי ... נבקש מעצמנו סליחה על כל הבלאגן !!! ... ואם נרצה ניקח את הרשימה לטקס 'תשליך' ... (קישורית - ויקיפדיה).
סליחה חברים ...
סליחה, תודה ... |
). תגובות אחרונות
-
עמותת כמוך
בתגובה על אינשטיין מדבר על כדורגל
-
טל נוגעת בנשמה
בתגובה על המשט לעזה - זווית ראיה אישית *לעומת* זווית ראיה לאומית
-
עמותת כמוך
בתגובה על תורת ה-'ההתייחסות הפרטית' ותורת ה-'התייחסות הכללית'
-
שאננון
בתגובה על לעשות סוויץ' מדאגה לביטחון
-
טליה מאור
בתגובה על חינוך ליצירתיות תרבותית (האם בתי ספר חונקים את היצירתיות)
-
זיו שערי
בתגובה על הכל בסדר ... או שלא כל כך ... [הנביא המודרני]
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה לך עופר.
גמר חתימה טובה גם לך.
צילה
היי עופר !
כל כך אתה צודק ... כל השנה אנחנו פוגעים כל כך הרבה פעמים בעיקר בעצמנו , ולפעמים באחרים ,!!!! האמונה שלי היא שאלוהים במילא יודע לפני ולפנים שלנו , והוא יודע בדיוק מה נעשה כל דקה , אז אני אפילו לא חושבת שהענין הוא כל כך , לבקש סליחה מאלוהים ,!!!!
אלא מעצמנו ..... אנחנו אולי פוגעים באנשים אחרים פה ושם , אבל אנחנו פוגעים בעצמנו 24 שעות ביממה בהעברת ביקורת עצמית אין סופית וחוסר פירגון אין סופי , על ידי אכילת דברים שמזיקים לנו ועשיית דברים שבכלל לא מתאימים לנו . בדרך כלל אנחנו האחרונים להיות בחשבון של עצמנו . לכן מצטרפת למה שאתה אומר , זהו יום לחשבון נפש של עצמנו עם עצמנו . ידוע שאם בן אדם מעריך את עצמו ומטפל בעצמו הוא גם טוב לאחרים!!!
אני לא מוצאת שהצום עוזר לי להתרכז בעצמי , בדרך כלל הצום גורם לי להתרכז בבטן הריקה שלי ולא בחשבון הנפש ,!!!
ורוב האנשים שאני מכירה באמת מרוכזים באיך להעביר את היום יותר מהר כדיי שיוכלו ללכת לאכול , אני מאמינה שיש אנשים שצום הוא דרך נהדרת בשבילהם להתכנס פנימה בלי הפרעות , אבל אני חושבת שזה בדרך כלל אנשים שיש להם נסיון רב בצום והתכנסות פנימית , רובנו סובלים מעודף מזון וההפסקה הפתאומית באכילה משבשת תרוב האנשים את ההרגל וגורמת להם להיות יותר מרוכזים בחוסר . אני חושבת שכל בן אדם צריך לבחור את הדרך שלו שלה להעביר את היום הזה בצורה הכי מתאימה להם ... תודה על ששיתפת אותי וגמר חתימה טובה
קליפסול שאננון
תודה עופר יקר.
גמר חתימה טובה לך!
אולי בעומק דבריך שלחפש את המקום בעצמי "בבחינת "מבשרי אחזה אלוק'"
ועוד קצת חומר קריאה.[ין "העתקתי רק שני פרקים משער שיש בו י"ד פרקים, שכולו עוסק בענין הכינוי "מקום" אצל הקב"ה. רק שבהמשך הוא נכנס לשורש השורשים לסוד "הצמצום" הלואי ונזכה להבין את זה פעם......
ספר נפש החיים שער ג' פרק א'.[רבי חיים מוולאזין, תלמיד הגר"א, מייסד אם הישיבות ישיבת וולאזין]
מ"ש כאן למקו"ם. וכן באבות אמרו וכשאתה מתפלל אל תעש תפלתך קבע, אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ב"ה. רמזו ז"ל בתיבת
מקום לענין גדול. והענין צריך באור להבין עומק כונתם ז"ל בזה, ולמסבר קראי הרומזים על זה:
וכבר אמרו ז"ל באבות שכל דבריהם כגחלי אש שכמו הגחלת שאף שלא נראה בה רק ניצוץ אש. אם תשים כחך בה להפכה ולנפחה. כל שתנפחה יותר תתלהב ותתפשט בה הנצוץ. עד שתעשה כלה לוחשת ותוכל ליהנות ממנה להשתמש לאורה ולהתחמם נגדה. אבל רק נגדה ולא לאוחזה. שכיון שנעשית לוחשת צריך זהירות שלא תכוה בה. כן בדמיון זה נמשלו כל דברי חכמים, שאף שנראים דברים קצרים ופשוטים. אבל הם כפטיש יפוצצו. שכל שהאדם מהפך ומסלסל ומדקדק בהם יאורו עיניו משלהב' אורם הגדול. שימצא בתוכם ענינים עמוקים. כאמרם ז"ל הפוך בה וכו' דכלא בה. אבל צריך להזהר מאד בגחלתן שלא ליכנס להתבונן ולחקור בדברים שאין הרשות נתונה להתבונן בהם יותר מדאי. כאמרם שם והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים. היינו שלא להתרחק מלהתבונן כלל בדבריהם כי לא יהנה מאורם כלל. וגם לא יתקרב יותר מדאי שלא יכוה כנ"ל. רק מנגד. כמו שסיים אח"ז והוי זהיר בגחלתן וכו':
והנה כאן כתי' מקום ג"כ. הגם שפשוטו מובן. אבל כשנדקדק בו נמצא שכללו ורמזו בזה עוד ענין גדול. כי ענין מה שהוא יתב' נקרא מקום. פירשוהו ז"ל בב"ר פס"ח ע"פ ויפגע במקום. ר"ה בשם ר"א אמר מפני מה מכנין שמו של הקב"ה וקוראין אותו מקום שהוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו ובשמות רבה ס"פ מ"ה ותנחומא פ' תשא ויאמר ה' הנה מקום אתי אריב"ח וכו' אתרי טפלה לי ואין אני טפל לאתרי. וכ"כ בשו"ט תהלים מזמור צ'. ולפי פשוטו ר"ל כמו שהמקום הוא סובל ומחזיק איזה דבר וחפץ המונח עליו. כן בדמיון זה הבורא אדון כל ית"ש הוא המקום האמיתי הסובל ומקיים העולמות והבריות כלם. שאם ח"ו יסלק כחו מהם אף רגע אחת. אפס מקום קיום וחיות כל העולמות. וכמ"ש ואתה מחיה את כולם.
והוא פנת יסוד אמונת ישראל כמ"ש הרמב"ם ז"ל בריש ספרו. ולכן קורא בזוהר לאדון כל ית"ש נשמת' דכל נשמתין. כמו שהנשמ' מחי' ומקיימת הגוף וכמ"ש (סנהדרין צ"א ב') וכי אפש' לחתיכת בשר ג' ימי' וכו'. כן הוא ית"ש הוא לבדו חי העולמי' כולם וכידוע במקומות רבות בתקונים ורע"מ. וע' בריש הקדמה שני' של התקונים במאמר פתח אליהו וכו'. וכן רז"ל דימו קיום כל העולם ע"י כחו יתב'. לקיום הגוף ע"י כחות הנשמה. אמרו מה הנשמה מלאה וזנה את כל הגוף אף הקב"ה מלא וזן כו'. זהו פשטות ענין שהוא יתב' נקרא מקומו של עולם:
פרק ב'
אמנם פנימיות ענין מקומו של עולם. הוא ענין גדול מאד. כי מה שכנוהו ית"ש מקומו של עולם. אין ערך כלל לענין מקום הנושא כל חפץ העומד עליו שעצמות התהוות וקיום הכלי יש לה מציאות בפני עצמה. והמקום רק מצלת אותה שלא תפול ותשבר. וכן ענין חיות וקיום הגוף על ידי הנשמה. הגוף יש לו מציאות בפני עצמו. ואינו מתבטל ממציאותו גם בצאת הנשמה ממנו. אבל העולמות כולם כל עיקר התהוות מציאותם כל רגע הוא רק מאתו ית"ש. ואלו היה מסלק רצונו יתברך מלהוות אותם כל רגע היו לאין ואפס ממש. ורק מחמת שאין בכח שום נברא, אף עליון שבעליונים להשיג מהות הענין איך כל העולמות וכל צבאם המה בעצם אין. ורק כל רגע המה מתהוים למציאות ממנו יתברך. לזאת בחרו להמשילהו יתברך ולהסביר לאזן שומעת בקרב חכמים. בתיבת מקום. שאף שכך גזרה חכמתו יתבר' ליתן מציאותו לעולמו באופן שילאה כל שכל להשיג איך הוא המשכת התהוותם ממנו ית"ש כל רגע ויוכל להדמות בעיני בשר שהעולם הוא מציאות וקיום בפני עצמו ח"ו. האירו חז"ל עיני השכל, בהמשילם לענין מקום. שכמו שהכלי העומדת על איזה מקום. הגם שהכלי הרי יש לה באמת מציאות בפני עצמה. עכ"ז אם לא היה להכלי מקום שתעמוד עליו. היתה כלא הי' כן אף שהעולם כולו מורגש ונדמה כמציאות בפני עצמו. הוא ית"ש הוא מקומו. שאלמלא הי' מקום ברצונו להתהוות העולמות. עאכ"ו שהיו כולם כלא היו:
וז"ש בס"י פ"א מ"ח ע"ס בלימה בלו' פיך מלדב' ולבך מלהרהר. ואם רץ לבך שוב למקום שלכך נאמר רצוא ושוב. אמר למקום דייקא. היינו שאם ירוץ מחשבת לב האדם להשיג המושכל איך נמשך התהוותם כל רגע ממנו ית"ש. שוב למקום להשיג ערך המושכל מדמיון המורגש בבחי' מקום כנ"ל. וע' פי' רמב"ן ז"ל על משנה זו
שיהא לך ולכל עם ישראל גמר חתימה טובה.
לגמרי!!!!!!
אם אתה חושב על שמו של "ריבונו", הרי שהוא קשור לנשימה חופשית ולהרגשת החיות הזאת שאנחנו מכסים אותה ברעש המחשבות.
גמר חתימה טובה,
תמי.
גמר חתימה טובה לך,
רק לטובה *
*פנינה
תודה עופר.
שנה נהדרת ממש לתפארת לך וברכת חתימה טובה
בדרך זו, יום הכיפורים יכול לאפשר לכל אחד ואחת מאיתנו לעשות חשבון נפש עצמי נוקב, לאתר פאשלות ותקלות שעשינו לא פעם במהלך השנה האחרונה ... ואז, לאחר שנשלים את כל הרשימה המפוארת והלא נעימה אולי ... נבקש מעצמנו סליחה על כל הבלאגן !!! ...
רוב תודות תמי
... ניצוץ החיים הטבעי, ללא היסטוריה והתניות ... אותו מרכז השקט של סערת הנפש ... אולי זהו אותו אני עצמי שאפשר לבקש ממנו סליחה ...
אולי זהו הנציג האישי של האלוהים ... ממנו אפשר לבקש סליחה ... כדי להשקיט את הרעש הפנימי שאני מייצר עבור עצמי?
גמר חתימה נהדרת לכולנו
עופר
עפר,
המקום אינו אלא ניצוץ החיים הטבעי, ללא ההיסטוריה וההתניות, המרכז השקט של סערת הנפש שלעתים נחבא ומתחבא, ולו בגלל הרעש שקיים מסביב או הרעש שאנחנו מייצרים בשביל לא לשמוע.
וביום כיפור הצום הוא סוג של שקט פנימי שמאפשר להקשיב.
גמר חתימה טובה ,
תמי.