סיפור לימי תפילה ובקשה: משאלה אחת. היה פעם בירושלים אדם אחד, שהיה עני מרוד, חי בצמצום ובדוחק מן היד אל הפה. נוסף לכך שהיה עני, ניטל ממנו, לא עליכם, מאור עיניו והוא היה עיוור, ואם לא די בכך - נחתה על ראשו צרה נוספת: הוא ואשתו היו חשוכי ילדים. על אף כל צרותיו, היה אותו אדם תמים ישר דרך, ולא איבד את אמונתו בשם יתברך. אך מדי פעם היה נושא תפילה לקדוש ברוך הוא ומתחנן לפניו שייטיב את חייו וישפר מעט את מצבו. עלתה תפילתו של אותו מסכן, הגיעה עד כסא הכבוד והוחלט שם במרומים להקל במשהו את מצבו. ואת מי שולחים להביא לו תשועה? כמובן, את אליהו הנביא הזכור לטוב. באחד הימים הגיע לביתו של העני אדם זקן שזקנו הלבן יורד לו על פי מידותיו ואמר לו: בני, תפילתך נשמעה ומן השמים נשלחתי לסייע בידך. הזכות בידך לבקש בקשה אחת והיא תתמלא. אמור לי מה מבוקשך? - אבל, צרותיי הן רבות. לא די לי במשאלה אחת. האוכל לבקש שלוש בקשות? - ענה לו אליהו הנביא - בקשה אחת הוקצבה לך ועליך לבחור ולהחליט. - אם כך, אמר המסכן - אולי נתפשר על שתי בקשות? - צר לי, השיב לו - אני רק שליח לדבר מצווה ואין בידי לשנות דבר. בקשה אחת ולא יותר, זה מה שיינתן לך! - הרי זה עניין לא פשוט, אמר האיש הנבוך, אני מוכרח להיוועץ באשתי ולהחליט מה לבחור. - הרהר אליהו ואז אמר: אתן לך יום אחד לשקול ולהחליט ומחר בבוקר אבוא לשמוע את תשובתך. סיפר העני לאשתו על בקורו של הפלאי והשניים ישבו לטכס עצה. דנו בדבר עד שהגיעו לכלל החלטה. למחרת שב הזקן והופיע: - נו האם החלטת? האם אתה יודע מה מבוקשך? - כן. השיב האיש. - אבל, זכור! הזהיר אותו אליהו הנביא - בקשה אחת ולא יותר! - אל דאגה, ענה לו העני - יש לי בקשה אחת בלבד, בקשתי היא: שנזכה, אשתי ואני, לראות את ילדינו המאושרים אוכלים מצלחות של זהב. (סיפור עם חסידי)
שנדע להתמקד במה שנכון עבורנו ושכל משאלות ליבנו יתגשמו לטובה ! גמר חתימה טובה כל הברכות וכל הישועות, מרדכי.
|