קן הירגזי
In the province of the mind, what is believed to be true is true or becomes true, within limits to be found experientially and experimentally. These limits are further beliefs to be transcended. In the province of the mind, there are no limits.
John Lilly
פוסטים פופולאריים
-
גונק והדוקטור המחורר
29/4/09 | 564 צפיות
-
אפיטף
15/2/09 | 1158 צפיות
-
גונק וסבתא שלה
19/6/08 | 523 צפיות
-
חימום
27/5/08 | 470 צפיות
-
הלוגיקה של גונק
28/10/08 | 506 צפיות
-
מה שיש לי על הסינים
22/11/07 | 1316 צפיות
פוסטים אחרונים
- אם מישהו מחפש אותי.... 23/6/15
- "אני רוצה שהיא תתחתן!" 1/2/15
- נעליים מספרות על יפה 18/4/14
- חבילת ניירות עטופה בנייר עיתון 13/1/11
- משפטים 10/1/11
- עכבישה זקנה 26/12/10
מוכרת?
"ספרי לי על זה, מותק," אמרה שולי, "אני מתה מרעב ויש עוד שעתיים עד הפסקת צהרים." "לא תנחשי מה עשיתי לפני העבודה!" "הא?" "מילאתי עשרה טוטו. השבוע יש ת'פרס של ה-20 מיליון. הייתי חייבת." "אני לא ממלאה. אין טעם. אני אין לי מזל, אני." "אז אם אני זוכה... אני מזמינה אותך מהכסף לטיסה לאיזה שהוא מקום... לדיסנילנד או לקרנבל בברזיל..." "וואלה? אז הלוואי הלוואי שתזכי!" קרן הנמיכה את קולה ואמרה לשולי: "אני סוגרת עכשיו. אני רואה שהבחור ההוא שסיפרתי לך עליו מתקרב." "זה מהחנות של התנורים והגריל החשמלי?" "כן. הוא. ביי." היא סגרה את הסלולרי, וחייכה לבחור שבא לקראתה. "היי קרן," הוא אמר. "היי סמי," ענתה. הוא הוציא סיגריה מקופסה חדשה שקילף והושיט את ידו לעברה והיא הבינה ונתנה לו את המצית שלה. "תודה," אמר כשנשף את העשן והחזיר לה את המצית.שניהם הניחו את מרפקיהם על המעקה והתבוננו קדימה. במבט חטוף ראתה את צדודיתו הנאה. היה לו שיער שחור ומבריק שהיה גזור בקו ישר מתחת לאוזניים, והיתה לו תנועה חיננית שבעזרתה הוא ניער אותו לעיתים תכופות כדי להסיט אותו מעיניו. עיניו היו כחולות. כל פעם שיצאה לעשן, קיוותה קרן שגם סמי יהיה שם. בדרך כלל הוא היה. הפעם הם לא היו לגמרי מתואמים. היא נאלצה לסיים את הסיגריה, להפיל אותה ארצה, לדרוך עליה ולחזור. ריקי היתה בעלת החנות ואם היא תתעכב עוד, היא תסתכל עליה במבט עקום. סמי אמר: "יש לך נשמה טובה, קרן." "וואי. תודה, סמי," אמרה והרגישה סומק עולה בלחייה. "מוכרת?" "מה ז'תומרת?" "מה שאת שומעת. שאלתי אם את רוצה למכור לי את הנשמה שלך." "מה, אפשר לעשות דבר כזה?" "כבר מאות שנים שאנשים מוכרים לי את הנשמה שלהם. אני לא מתפלא שלא שמעת על זה. זה עסק מאוד דיסקרטי. אני השטן. סמאל לוציפר מפיסתופלס אשמדאי אנטי-אל בן עזאזל, אבל כולם קוראים לי סמי." הוא הרים את שרוול חולצתו וחשף קעקוע. "את הציור הזה את בטח מכירה. זה הלוגו שלי. עם הקרניים והזנב והכול." "כן, מכירה," היא שכחה לגמרי שהיא צריכה ללכת. "אבל בחיים לא הייתי מאמינה שאתה באמת קיים." "באלוהים את מאמינה?" "הממממ.... לא גיבשתי דעה מוחלטת בעניין. אני חילונית. אבל נניח שאני נוטה להאמין שיש." "אז אם את מאמינה שיש אלוהים – את חייבת להאמין שיש שטן. הם לא הולכים אחד בלי השני." "ובאמת אנשים מוכרים לך את נשמתם?" "הרבה מאוד ומשחר ההיסטוריה." אמר סמי וקולו לא הסתיר גאווה. "ההבדל העיקרי הוא שחוץ מהמגע הישיר אני משתמש כיום גם בשיטה של השיווק הרשתי וגם, לא תאמיני, באינטרנט. כמו פייסבוק, למשל. זה עושה את הרכש הרבה יותר קל. זה הופך לטרנד שמדבק ומתפשט כמו מגיפת אבעבועות." "ואיך ממשיכים לחיות בלי נשמה?" "ממש אותו דבר כמו מקודם. גם כשיש לך נשמה, רוב הזמן את לא מודעת לזה שהיא בתוכך. לא מרגישים שום הבדל." "וואלה." "רק שהחוויות שלך לא נרשמות לעדות בפרוטוקול. עזבי, זה דברים טכניים. לא חשובים בכלל. מה שחשוב הוא שאת משדרגת את החיים שלך ללוקסוס אמיתי. מחלקה ראשונה, כל הפינוקים, בלי דאגות ובלי קמטים." "וואלה." "יש איזה חלום שאת רוצה להגשים?" "כן. אני רוצה להיות דוגמנית." "אין בעיה. האנשים שלי יסדרו את זה." "ואני רוצה לזכות בטוטו ב-20 מיליון." "מה קרה לך? זה יותר מדי בשביל נשמה אחת. את חייבת להתחלק עם עוד עשרה, אבל גם ככה זה סכום מאוד מכובד. את יכולה לראות את העניין כסגור, נשמה." "בשביל מה אתה צריך את כל הנשמות?" "לא בשביל משהו. התערבות ישנה עם אלוהים מי ישיג יותר. נכון להיום אני לוקח בגדול. עוד מעט ייגמר הזמן, אני אנצח והוא יאכל את הלב." "וואלה." קרן נראתה מהורהרת. "אז אני מבינה שאני יכולה להתפטר כרגע מהעבודה בחנות, הא? אני הולכת לאסוף את התיק שלי ולראות את הפרצוף של ריקי כשאני אגיד לה ביי ביי כשעוד אפילו לא אמצע היום. זה כבר שווה לי מיליון שקל." "נשמה טובה." אמר סמי, ואז הוסיף עצה: "ותזכרי לחיות ולנצל את הכסף. אל תתני לאיזה יועץ בבנק לשחק אותה לאס וגאס בכסף שלך וגם לתלוש לעצמו עמלות יפות. אני מכיר את רוב הטיפוסים האלה. הם בבורסה בשביל הריגושים וזה למרות שהם לא צריכים את הכסף. הם מכרו את הנשמה שלהם כבר בכיתה ו'. תזכרי, את חיה פעם אחת. אז תעשי את זה בסטייל." "וואי, איזה יופי. איך כולם ידהמו! תגיד... זאתי וההיא, גם הן מכרו לך את הנשמה שלהן? "סמי הבליע חיוך קטן: "אני לא יכול לגלות. תזכרי טוב טוב את עניין הדיסקרטיות. יאללה. הלכתי." הוא הפנה את גבו והתחיל להתרחק. היא חשבה כמה הוא חתיך. מי היה מאמין שככה יראה השטן. "חכי לי בחצות." הדהדו אליה מילותיו האחרונות. מייד התחילה לתכנן מה תלבש לכבודו. |
תגובות אחרונות
-
חירות-נפש
בתגובה על הכל בסדר בדיוק כפי שהוא
-
גילהסטחי
בתגובה על "אני רוצה שהיא תתחתן!"
-
saskia
בתגובה על חבילת ניירות עטופה בנייר עיתון
-
nilibek
בתגובה על ליצן רפואי
-
(עי)דנהנחושת
בתגובה על משפטים
-
jGo
בתגובה על בני סן דומינגו אדונים לגורלם
תגובות (32)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
המממ... שקעתי בהרהורים.
איך בעצם נדע אם נשמתנו שלנו היא, או נמכרה בהיסח הדעת
לשטנים מניפולטורים מזדמנים?
נכון. זה לא באמת.
אי אפשר למכור נשמה.
את יכולה לתת את הנשמה שלך למשהו או למישהו (מעשה וולונטרי),
ואפשר גם להוציא למישהו את הנשמה...
אני מת עלייך
חזק !!!
בלי בורסה, בה יש מחיר עובר לסוחר, וזרימת מידע פתוחה, כך שאוכל לדעת מה הערך הנקוב, לא!
לא מוכרת.
ויש לזה גם שוק סחורות עתידיות?
מעניין שאת מערבבת כאן שני מינים. את הפרולטריון דרך סטראוטיפים שכולנו מכירים ואת השטן המתוחכם שמבצבץ מתוכו באופן מפתיע ולא צפוי. הסיפור מצוין לדעתי . קצת לא מתישב לי המעבר החד הזה שבו היא קונה את הסיפור שלו בלי ש ום פיקפוק, זה יוצר "קפיצה" לא טבעית בסיפור.
בלי נשמה "החוויה לא מתועדת"........ עכשיו יש לי על מה לחשוב בשבת ( :
סיפור מעניין וכתוב כהלכה. מזכיר את הומן הזעיר או את הסיפורים בהמשכים של לאישה או עיתון אחר. תלוש מזמננו. רחוק מאד מ כותבות האת המופיעות כאן בכתבות יומרניות.
אוי את כותבת טוב נשמה :-)
שמעתי שכעת סמי מוציא לשוק למכירה נשמות משומשות.
הבעייה שהוא לא נותן אחריות בכלל. אבל אם לוחצים, הוא נותן לקרוא את ה CV, ככה אפשר לסנן החוצה כאלו עם פגיעות בשסי או מהשכרה.
אבל הכי קשה לאתר נשמות של חתול, הן נחטפות כמו לחמניות, בגלל החלקי חילוף שכלולים בעסקה.
אהבתי את סיפורך והמסר שניסה להעביר
אפרת
בעיקר את כתיבתך
יופי של קטע. איזה ציפורניים מטופחות יש ללוציפר.
ראיתי את הסרט לפני מיליון שנה בקולנוע "פאר".
נראה לי שמכרתי כבר את נשמתי לחתיך כחול עיניים אחד או יותר.
שולחת אותך לסרט הנפלא "angel heart" של אלן פארקר.
בקטע המובא, הארי אנג'ל נפגש עם לואיס סייפר, בבית קפה. פגישה עסקית...
שלום
בדבר אחד השטן צודק והוא שאם אין לך קשר נשמתי אז באמת אין צורך בה. אבל לפני המכירה היתה האופציה להתקשרות. אחריה, השטן מסתיר את העובדה הזאת שלא תהיה. נקודה חשובה נוספת שהשטן מסתיר היא הלחץ העצום שבו הוא נמצא. המנדט שלו עומד להגמר והוא חייב לפנות את הדירה.
משה.
תודה לולהמחוכם
יקירה,
לא רמזתי לרגע שזה אותו הדבר. מה שמשותף לשיר העממי ולסיפור שלך, הוא כמובן רעיון הנשמות שהשטן מעוניין לקנות תמורת "תשלום סמלי" :)
והנה בית אחד מן השיר (שאגב תרגמתי אותו לעברית לפני מספר שנים אבל מצריך עדיין ליטוש):
The devil went down to Georgia
He was lookin' for a soul to steal
He was in a bind
'Cause he was way behind
And he was willin' to make a deal
תודה וסליחה
בקרוב אבוא אליך בהצעות מפורשות. אבל באופן דיסקרטי.
כדי שזאת תהיה גרסה שלה, חייבים להכיר את הבלדה קודם, לא?
לא ראיתי את הקשר... אבל תודה על השיר.
גירסה נחמדה לבלדה עממית אמריקאית The Devil Went Down To Georgia
תודה
יש על מה לדבר.
כמה הוא מציע? נשמה טובה, לא משומשת מדי, אין בלאי.
אני עובדת אצל סמי. הוא יוצא במבצע לקראת החורף. בכל עיסקה תקבלו גם תנור חשמלי לחדר האמבטיה.
יא אללה, את כל כך לא רומנטית, הוא ביקש , היא רק גימגמה, והעיסקה נסגרה. בנוסף
השארת את הקוראים שלך עם הלשון בחוץ,כשכל הלילה עוד לפניהם.
אני מציעה שתציעי פיצוי מיידי לכל מי שרואה עצמו נפגע מההתנהלות הזאת.
את עובדת עם סמי ?
ברוטוס: אחי, עשיתי בדיקות דם ושתן
נטוס: טעות, תעשה בדיקות שטן, נשמה
..
תודה רבה וחיבוקים.
הכוכב הוא על געגוע.
(-:
עכשיו אקרא בטוח לא אתבדה
שנה טובה טמבורין.
שנה בלי כרישים נחשי פיתון וכל מיני מרעין בישין.
רונית
נו??? וזו הייתה מתיחת האחד באפריל. לא?
על שלוש פלטפורמות העולם עומד:
עיגול עשן,
עיגול גוף היופי
עיגול מטבעות הכסף.
ובעבור מזמוטי אהבה אמכור נפשי לשטן
ועל זה נאמר
מכרה נשמתה לשטן :-)
יש כאלה שמכרו נשמתם כבר בכתה ו'
ויש כאלה שמשיבים פני השטן ריקם .
גמר חתימה טובה
התחברתי למסר שבסיפור .