סטרייקר:

21:07 - מסיים לבדוק שכל הפריטים קיימים במלאי. אפשר לצאת לדרך. תכנון מוקדם מונע עוגמת נפש.

21:44 - מחנה את הרכב. החניון הרבה יותר צפוף ממה שתיארתי לעצמי בשעת לילה מאוחרת.

22:35 - מתחיל לפלס דרך אל הקופות

22:59 - הכרוז מודיע שהחנות סגורה, נא לגשת לקופות. נהיה צפוף.

23:00 - נעמד בתור. כל זכר מגן על הטריטוריה שלו.

23:37 - התקדמתי שבעה מטרים. האחרונים בתור נשברים, משאירים את העגלות והולכים הבייתה.

23:48 - התקדמות של עוד מטר. ילדים בוכים. משפחות שולחות נציגים להביא נקניקיות ושתייה מהמזנון. מחכה לכולנו לילה ארוך.

00:10 - מתנחלת מנסה לעקוף אותי בתור מימין. אני מאבד את שלוות הנפש. צועק עליה שכאן זה נתניה ולא הגדה המערבית וכאן היא לא יכולה לעשות מה שבא לה. ליד המתנחלת יש ערימה של כוסות יין Bluti בעיצובו של נורסטרום ת'ורבורד, רק 6 שקלים ליחידה. היא לוקחת כוס מן הערימה, שוברת את הקצה שלה ותוקפת אותי.

00:11 - אני הודף את המתקפה באמצעות וילון אמבטיה Furodni בעיצוב סטוקה וילהלמה, רק 4 שקלים למטר. שני מאבטים מפרידים בינינו, מפרקים אותה מנשקה ומעבירים אותה לתור אחר.

00:23 - אני בחוץ. המתנחלת מבקשת סליחה אחרת אלוהים חותם מחר שהיא הולכת לגיהינום.

00:34 - בדרך הבייתה אני מגלה ששכחתי לקנות כמה דברים. מחר חוזרים לאיקאה.

הרפתן:

מוכרים באיקאה שטיח מעור פרה אמיתי. אפשר בחום או שחור לבן.

רק תבחר.

נעים.

רק למגע.

מלטף.

It felt so right, it felt so wrong

השטיח נשאר בחנות.