אחד הימים היותר ציוריים בשנה זה יום הכיפורים.יש הרבה תופעות שנשתרשו אצלנו, שאם תביט עליהן רגע מן הצד תחשוב שהגעת לאיזה סרט של פליני, אבל אשכרה, השאירו אותך בסרט בלי פופקורן ודיאט קולה. 

שבוע לפני במרכז המסחרי, עומד איש דוחה, בחלוק לבן – מוכתם,  עם ארגזי פלסטיק מטונפים מלאי תרנגולות שלא יודעות איזה סוף מר מצפה להן כשהן יצאו "לסיבוב" האחרון שלהן.אמהות עמוסות סלים מביאות ילדים מפוחדים ומבקשות מהשוחט (זה מקצוע) לברך את הילד.והוא מוציא איזו פרגייה מהפלסטיק תופס אותה בכנפיים ומלמל משהו כמו ": זאת כפרתי, זאת נחמתי, זאת משאלתי"...עד שהתרנגולת והילד מקבלים סחרחורת..ואז ... כן... אחסוך מכם.

בתור ילד אימא שלי הייתה  יודעת שאני שונא את זה, אז היא לקחה תמונה או בגד שלי, ואחר כך כשישנתי הייתה מעבירה מעלי סיבובים  עם המאמא עוף הזה.לפעמים הייתי תופס אותה, זורק את השקית ובורח . איכס בעעעע. 

בכלל ההכנות ליום הזה זה שם דבר, אין עדנה יותר חביבה למוכרי האופניים מהשבוע שלפני כיפור,  ביום שישי בשעה 17:30 יצא לי לעבור ליד חנות כזאת, המוני ילדים צובאים על חנות , כאילו מינימום הם מתכוננים לגארנד סלאם ראלי .

ואז ביום הדין כולם מתכנסים למטה להראות לחברה  "למי יש יותר גדול, יותר נוצץ".גם סקטים, סקט בורד, קורקינט חשמלי ועוד שמות של גלגלים בלי שליטה יהיו להיט בחג הזה. חלק מהם יסיימו את החג במחלקה האורטופדית של בית חולים סמוך ויצלעו עד חנוכה. 

בערב החג, להסתובב בכבישים זה פחד אלוהים, כל שניה מגיח עולל בן 6 שבדיוק הורידו לו את הגלגלי - עזר וכבר נחשב משתתף ראלי, עם עבר של פציעות, ואתה עלול להיות הקורבן הבא אם לא תסתכל כל שניה מי מאחוריך, צופר עם הצליל פעמון המעצבן הזה.

אבל הכי מעצבן זה לשמוע , ילד- חמאר עם קול של עטלף צועק, פיפ פיפ, ואתה קולט שהוא יורד במהירות מפחידה את הירידה החדה ישר אליך ואל הילדים האחרים, לך תתמודד עכשיו עם ההיצור שתמיד אבל תמיד עוצם נכנס ללחץ בעצמו ובמקרים חמורים עוצם עיניים וצועק זוזווווו.  

במסגרת ההכנות המוקדמות מי שבא לו לעבוד על אלוהים, קונה כדורים לפני החג  שנמצאים בספר-פארם על הדלפק, לצום קל.יעני, עינוי עינוי, עד כאן, אני צם בטח צם, אבל עם סיוע כימי ביולוגי, על כל מקרה יהודים או לא, אני קודם כל ישראלי, אותי לא ידפקו עד הסוף J .  

בערב החג הכי מגניב זה לראות את הערסים של השכונה יוצאים עם כיפה לבנה, נעליי טשש , מכנסיים וחולצה לבנים סטייל מלאכי שרת.כל השנה הם גנבים בני גנבי, עושקי זקנות ומבוקשים לחקירות, ביום כיפור הם מסתובבים ברחוב עטופי טלית ענקית , המהדרין אפילו הולכים עם הטלית על הראש עד שהשדים והרוחות חושבים שהגיעו החברה להרביץ דאחקות. 

פתאום אתה שואל "מה נשמע שמעון ?" הוא עונה לך "חזק וברוך אחי"  חחחה 

והנעלי טשש האלה עושים קילומטרז', פריט חובה זה בד הקטיפה שהם מחזיקים לספרי הקודש, אני מוכן להישבע שהם היו מעדיפים איזה חוברת פורנו בפנים עם איזו סיגריה לגלגל. 

ואם לא די לנו בערסים, יש את הכוסיות של השכונה שדפקו הופעה, מינימום מועמדות לנערת השנה. איזה פנים (פן..פן לא פרצוף ), איזה איפור, איזה חוטיני ( מיתרונות המכנסים הלבנות למי שהולך מאחריהן) אחחח איזה מחשופים, כפרות עליהן, בלעדיהן החג לא חג.עבורן, הכביש הראשי של השכונה , זה מינימום מסלול דוגמנות של "עלית", מסביבן כל גברברי השכונה, ואם תבדקו את ה"סיבוב" הזה אנתרופולוגית, פה נזרעים ניצני האהבות של החורף, שלא לדבר על ההשתרללות של מוצאי יום כיפור.מי שלא חוותה חיזור ביום כיפור, לא יודעת מה זה "ועיניתם את נפשותיכם בשכונה"  

כדי להעביר את הצום , כולם מתכננים להתעייף קשות, לקום מאוחר מחר, ואז לגמור את העניין בקלות. לצורך כך מכינים מסלולי הליכה שלא היו מביישים את "חוג המטיילים של הרדופי הגאיות"פתאום נזכרים שיש מכר בקצה השני של העיר שיש שם מלא כוסיות, או מלא אנשים, ואז כולם מתחילים בשמונה מסע, מגיעים מותשים ב-10 וחצי, ואז מגלים, שהמדרוב בכלל כבר לא שם...לך תתקשר אליו בסלולרי עכשיו. 

אפרופו סלולרי, להתקשר אסור, אבל SMS כפרות עליכם זה מותר. כמו פרצה בחוק שמים על שקט ושולחים מסרים בגדר פיקוח נפש " אתה מגיע אני ליד המכולת של חרטאשווילי.לראות קבצי  MP4 לגלוש באינטרנט זה בכלל בגדר חוויה שאין להחמיץ לחובבי הגאג'טים ומשועמעמים במצב קשה, שמיוסרים מהידיעה שהסלולר לא טעון מספיק. 

בכלל עם- ישראל הופך להיות מאד קיצוני ביום הזה, ילדים חילונים שבשבת נוסעים באבוה נוסעים, זורקים אבנים על מכוניות שנוסעות בגלל צורך חירום.השרלילה של השכונה , לא תעיז להדליק אור בשירותים, ולמרות שכל השנה היא מפריעה את מנוחת השכנים הגניחות וצעקות שהיא מגמרת , היום היא תעשה את הכל בשקט שמה תפגע בקדושת החג, והצום ...כן הצום. 

יש כאלה שפשוט לא מסוגלים, ואוכלים מפסקת בארבע, יורדים למטה לראות מה קורה, אחרי חצי שעה, מרגישים רעבים, עלים למעלה, מרביצים עוד סנביץ', אולי עד לא התחיל. הכי קשה זה העניין עם המים, לפעמים הימים הם ימי שרב, ולא מעט אנשים מרגישים ממש רע, ולך תסביר להם, עכשיו שאין דבר כזה גן עדן, וישתו כבר...

זה יום חג לפנאטים.אם נחשוב רגע, הרי יום השבת הכי קדוש לעם היהודי, ואנשים מאמינים לא מקיימים אותו, אבל ביום כיפור, כולם "ל"ו צדיקים", מקפידים על כל שעל. 

הכי מרגיזים, זה אלה שלא צמים, ויורדים עם תפוח למטה, אינעל אבו אבו, אתה לא צם, אוקי, שב בבית , ואל תוציא ת'עיינים  למי שבטוח שהוא עכשיו במחלקה הראשונה אצל משה רבנו.  אנשים אומנם נהיים פנאטים ,אבל מה, לך תשכנע אנשים שמתים משעמום, לא להיכנס לאינטרנט ובעיקר לצ'אטים, בשנה שעברה נרשמו שיאים של כניסות, עם כל המניירות, כן כן, לא משנה איזה יום היום, האינטרנט נתן לדחפים דרור וכמות של אדרנלין מיד הם ימשיכו לחפש סקס נו מה. אומרים שסקס על בטן ריקה הוא לא רע, ואף מילה על החולשה.כך תמצאו אלפי גולשים בחדרים ביזארים, בטוחים אבל בטוחים שאלוהים לא מחובר לרשת.  

בכלל, לא כולם נוהגים אותו הדבר בחג, תמיד יש את המישהו במשפחה שרוצה לראות וידאו או סרט שהספיק להוציא מהחנות ברגע האחרון, או הוריד מהאינטרנט כבר בראש השנה, ולא אחת יש צמים בבית שמתים לראות את הסרט, אבל משחקים אותה קדושים, אז הם עלק קוראים עיתון( עיתון מותר ?), ומדי פעם מציצים, או במקרים קשים, מפגינים כעס, וצועקים שאי אפשר לשמור בבית זה, כאילו זה לא הם שהשתנו, ורק הבית חייב לשנות מאורכות חיו בגלל ההקצנה שבחג.  

בית הכנסת הופך בימים האלה להיות עסק' של ממש, כסא עולה הון, ואם לא תקנה תעמוד רעב  בצד.כולם באים לשמוע את השופר, יש משהו בקול הזה של השופר שמייחד את החג, אבל לחשוב  על מוסיקה זה לא הזמן, יאללה שופר והביתה אל האוכל...שם החימום שלו נראה כמו נצח.  

אם נביט רגע על היום הזה, ונשאל אנשים, למה אתה באמת צם ? יהיה קשה להם להביט לך בעיניים ולהגיד שאלוהים יסלח לי על החטאים אולי עוד ייקח אותי בחשבון לגן עדן, פשוט ככה זה, אנשים גדלו כך וחנכו כך, בלי הרבה הגיון, בלי הרבה עומק, פשוט מבצעים, משהו מאד פופוליסטי בדתות. 

יש משהו חביב ביום שכזה שפוגשים את כולם, ואלי נזכרים בערגה על ימינו בחברה לא מודרניסטית, שם כולם היו יוצאים בערב בחוצה ומכירים את כולם. מאידך הצום מלא הצביעות הזה גורם לי להביט בשיממון על אחרוני האנשים , שהופכם ליום אחד דתיים פונדמנטליסטים,  ומה שצורם זה "ה... יום אחד." פשוט צביעות לשמה. 

אבל מה זה לעומת מצעד הערסים והכוסיות שילכו הערב במיטב מחלצותיהם ברחוב הראשי, והאמהות שיצעקו על הילדים לא להתרחק עם האופניים, והאבות שישבו ביית כנסת עד שיקבלו נמק בתחת.אין כמונו היהודים שרק בחגים שלנו, מהתרנגולת דרך האופנים, הכבישים המלאים באנשים במקום ברכבים הצום והשופר, הופכים את היום הזה בעיני למעניין ומרתק. 

רק תסבירו לי, דבר אחד, למה כל שנה אני מרגיש כל כך רעב בחג הזה...אה ?

מאחל לכם "צום קל" חחחחה גם כן ברכה ... הכי חשוב שנישאר בני אדם טובים, לא משנה אם יש מחיקון ביום הזה, או לא, אם יש גן עדן או לא, אין שום סיבה שנכפר על משהו, אם השתדלנו להיות אנשים טובים כל השנה קודם כל איש לרעהו . 

ואם החלטתם לענות את נפשותיכם , כשתראו את הערסים בערב, תזכרו שלהם זה הכי קשה.  

 שלכם,שחR   .