http://www.cafe.themarker.com/view.php?u=168366
אני מברך את הבן גלעד שליט
http://www.youtube.com/watch?v=sS_0VeKLvDc
הנוהג לברך את הבנים רווח בסיפורי המקרא, וחשיבותה של ברכת אב עולה מסיפור הברכה של יצחק לבניו (בראשית כז): רבקה ייחסה משמעות רבה לברכה שיצחק ביקש להעניק לעשיו לפני מותו, ותכננה מהלך מורכב של מרמה והערמה כדי להבטיח ברכה זו ליעקב. גם יעקב לפני מותו בירך את בניו ובעיקר את נכדיו, אפרים ומנשה, ואף קבע כי הברכה שבירך את נכדיו תשמש את עם ישראל: "בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר" (בראשית מח 20).
נוסח ברכת הבנים - "יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה" (בראשית מח 20), וברכת הבנות - "ישימך אלוהים כשרה, רבקה, רחל ולאה". על ברכה זו נוספו הפסוקים המופיעים גם בברכת כוהנים ומסתיימים במילים: "יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם" (במדבר ו 24 - 26). בשעת הברכה מניחים את היד על ראש הבן או הבת, ויש הנוהגים להוסיף על הברכה המסורתית גם ברכה אישית לילדיהם.
ברכת הבנים והבנות היא חלק מטקס ליל שבת, לאחר שחוזרים מן התפילה בבית הכנסת. המנהג לברך את הילדים, צעירים, בוגרים ואף נשואים, הוא ככל הנראה מן המאה ה-17. ובליל יום הכיפורים נוהגים להוסיף לברכה קטע תפילה מיוחד, ובו מבקשים שהבן או הבת לא יחטאו, ושיעסקו במצוות ובתורה, ומסיימים בבקשה: "ותיכתב (ותיכתבי) ותיחתם (ותיחתמי) לחיים טובים וארוכים בתוך כל צדיקי (צדיקות) ישראל, אמן."
מנהג לברך את הבנים והבנות בליל שבת ויום טוב לאחר התפילה, וביותר בערב יום כיפור.
נוהגים לברך את הבנים והבנות בלילי שבת ויום טוב לאחר התפילה או בכניסה לבית.
המברכים שמים ידיהם על המתברך ואומרים:
לבנים:
ישימך אלוהים כאפרים וכמנשה,
ולבנות:
ישימך אלוהים כשרה רבקה רחל ולאה.
ואומרים יברכך ה' וישמרך וגו' יאר ה' וגו' ישא ה' וגו'. וכל אחד מוסיף ברכה משלו.
לנערים קטנים אומרים המלאך הגואל וגו'.
נוהגים לברך את הנשוי אשה בשתי ידים בעדו ובעד אשתו ולפנויים ביד אחת (פחד יצחק אות ב' דף י"ד:).
כתב היעב"ץ בסדורו:
מנהגם של ישראל לברך הילדים בליל שבת (אחד האבות לבניהם ואחד הרבנים לתלמידיהם) אחר התפילה, שאז חל השפע וראוי להמשיכו על הילדים ביחוד, שאין בכוחם להמשיך שפע במעשיהם. וע"י גדול אמצעי משובח הוא, כי יורד וחל ונאחז ביותר בקטנים שעדיין לא טעמו טעם חטא, ועל ידיהם הוא מתפשט יותר וכו'.
במוצאי שבת חוזרים ומתברכים הבנים מאבותיהם והתלמידים מרבותיהם (עבודת ישראל עמ' 309).
בערב יום כיפור
בערב יום הכיפורים מברכים את הבנים והבנות. הנוסח הרגיל לברכה הוא המובא בספר "חיי אדם":
יְשימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה / יְשימֵךְ אֱלֹהִים כשָרָה רִבְקָה רָחֵל ולֵאָה
יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ:
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:
יִשּא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשם לְךָ שָׁלוֹם:
וִיהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁיִּתֵּן בְּלִבְּךָ אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ, וְתִהְיֶה יִרְאַת ה' עַל פָּנֶיךָ כָּל יָמֶיךָ שֶׁלֹּא תֶחֱטָא, וִיהִי חִשְׁקְךָ בְּתוֹרָה וּמִצְווֹת. עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ, פִּיךָ יְדַבֵּר חָכְמוֹת, וְלִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימוֹת, (=אימת ה') יָדֶיךָ יַעַסְקוּ בְמִצְווֹת, רַגְלֶיךָ יָרוּצוּ לַעֲשֹוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. יִתֶּן לְךָ בָּנִים וּבָנוֹת צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבְמִצְווֹת כָּל יְמֵיהֶם, וִיהִי מְקוֹרְךָ בָּרוּךְ, וְיַזְמִין לְךָ פַּרְנָסָתְךָ בְּהֶתֵּר וּבְנַחַת וּבְרֶוַח מִתַּחַת יָדוֹ הָרְחָבָה וְלֹא עַל יְדֵי מַתְּנַת בָּשר וָדָם, פַּרְנָסָה שֶׁתִּהְיֶה פָּנוּי לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְתִכָּתֵב וְתֵחָתֵם לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים בְּתוֹךְ כָּל צַדִּיקֵי יִשרָאֵל, אָמֵן:
על המנהג לברך את הבנים בליל שבת וערב יום הכיפורים, ראה במאמר הבא:
חיה פישרמן, ברכת הבנים
מקור הערך: מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין בתוספות רבות
ברכת הבנים היא ברכה הנהוגה בחלק מקהילות ישראל, בה ההורים (או האב בלבד) מברכים את ילדיהם בליל שבת ובערב יום הכיפורים.
ברכה זו היא מנהג שהופיע בתקופת האחרונים.
נוסח הברכה הנפוץ הוא:
- ישימך אלהים כאפרים וכמנשה.
- יברכך ה' וישמרך,
- יאר ה' פניו אליך ויחונך,
- ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום.
השורה הראשונה היא ציטוט מדברי יעקב במעמד המפגש בינו לבין יוסף ובניו (בראשית מח, כ):
- וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא, לֵאמוֹר, בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה.
שלוש השורות האחרות הן נוסח ברכת כהנים כלשונה.
לבנות, במקום השורה הראשונה, מברכים:
- ישימך אלהים כשרה, רבקה, רחל ולאה.
גרסה זו מושפעת כנראה מדברי העם לבעז במגילת רות (ד, יא), "יִתֵּן ה' אֶת-הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל-בֵּיתֶךָ, כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל".
מקובל להניח את הידיים על ראש הילדים בעת הברכה, בדומה לצורת ברכת יעקב לבני יוסף – מנשה ואפרים.
הסיבות שהוצעו למנהג זה הן ברובן קבליות.
סיבה טבעית אפשרית למנהג היא המציאות שבה יש חיכוך מתמיד בין בני המשפחה, מה שגורם למריבות וכדומה. דבר זה גרוע מסתם מריבה, משום שזה פוגע לעתים רבות גם במצוות כיבוד אב ואם ומורא אם ואב. הברכה היא אקט של הבעת מחילה על מעשי הילדים בזמן שחלף. שבת היא זמן המציין את סוף השבוע, יום מנוחה לאחר שבוע פעילות וחיכוכים. יום כיפור הוא יום התשובה היהודי, וככזה ראוי גם כן למטרה זו.
בנוסף ובהתאם לאמור, ביום הכיפורים מקובל באותו מעמד של ברכת הבנים, לבקש מחילה מההורים על כל חטאי השנה החולפת.
תמיהה הלכתית מוכרת על מנהג זה היא שאסור להדיוט לברך בלשונה של ברכת כהנים. תשובות שונות הוצעו לתמיהה זו.
[עריכה] קישורים חיצוניים