שינה הרחיב ופיתח את התיאוריה של פרויד ובעיקר את ההיבט התפתחותית  שלה. תיאוריה זו היא מינקות עד שיבה. ייחס חשיבות רבה לגורמים חברתיים בעיצוב אישיות, והדגיש את עצמאותו של "האני". התפתחותית  הנפשית היא פרי קונפליקט מתמיד בין צרכים ביולוגיים ודחפים פנימיים לבין כוחות חברתיים. קונפליקט זה נמשך כל החיים וכרוך במשבר. האדם מתמודד בעזרת "האני" שלו.

אריקסון חילק ל 8 שלבים שלכל 1 משבר. לכל משבר 2 פתרונות: היחלצות ע"י מציאת "שביל הזהב" בין הלחצים החברתיים לבין צרכים פנימיים או כניעה לדחפים או ללחצי החברה. היחלצות תקל על המעבר לשלב הבא ולהפך.

חייו של אריקסון

נולד ב 1902 בפרנקפורט גרמניה, אב יהודי ואם נוצרייה. אביו נטש לפני שנולד ואמו נשאה לרופא ילדים יהודי – דק' תיאודור הומבורגר. בב"ס נדחה ע"י חבריו הגרמנים בגלל שהיה יהודי וחבריו היהודים בגלל מראו הארי. השקיע את הקרירה שלו בילדים דחויים בחברה זרה החושדת ומגנה אותם. בשנת 27 הוזמן לווינה ללמד בב"ס לידי מטופליו של פרויד ושם למעשה החל את דרכו כפסיכולוג. עבר אנליזה אצל אנה פרויד, שממנה ספג את ההתעניינות בטיפול בילדים, הוכשר כאנליטיקאי והוסמך ללמד בשיטת מונטסורי. ב33 עם עליית הנאצים לשלטון ברח עם אשתו לדנמרק ומשם לארה"ב. פתח בבוסטון מרפאה לטיפול בילדים ובנוסף עבד במרפאתו של הנרי מורי בהרווארד ובמרכז להכוונת עבריינים צעירים בב"ח כללי של מסצ'וסטס. נפגש עם האנתרופולוגיות רות בנדיקט ומרגרט מיד. יחד עם אנתרופולוג אחר למד שיטת גידול וחינוך ילדים המקובלת בקרב אינדיאנים בני שבט הסיו בדרום דקוטה.

הרקע הפרוידיאני לתיאוריה של אריקסון

מתבססת בעיקר על המודל התפתחותית  של פרויד. חמשת השלבים הראשונים במודל של אריקסון מקבילים לשלבי התפתחותית  של פרויד: