סוֹדֵק אֶת סַלְעֵי הַחוֹשֶׁן

כְּאֵב הַחֵטְא זּוֹלֵג עַל דֹּמֶן הַמַּצְפּוּן,

מַצֵּבַת הָאֶבֶן דּוֹמֶמֶת בְּיוֹם הַדִּין

רַק לְעַצְמְךָ הַיְכוֹלֶת לִמְחֹל,

לְמָחוֹל עַל תַּאֲוַת הַחַיִּים שחרצה צַלָּקוֹת בְּאַדְמַת הַבּוּר

לְקִיחַת הַפְּרִי הָאָסוּר בִּדְמֵי חַיָּיו,

פְּגִיעַת הַמִּלָּה בִּתְמִימוּת הַחֶלֶד

חֹסֶר הַיּוֹשֶׁר בְּיוֹם בּוֹ נִפְגְּשׁוּ הָאֵשׁ וְהָאֲדָמָה,

רַק לְעַצְמְךָ הִכְאַבְתָּ

רַק בְּעַצְמְךָ צליפת הַשֶּׁקֶר חַרְצֵהּ דִּין,

מוּל רְאִי הַכָּזָב אַתָּה מִתְבּוֹנֵן

וְרַק אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת אֱמֶת הַלֵּב,

בְּדַרְכְּךָ קוֹצִים פִּזַּרְתָּ

הַמְּחִילָה נוֹתְרָה בּוֹדְדָה.