כותרות TheMarker >
    ';
    0

    להביא עצמי עד לרציף מספר 17.

    116 תגובות   יום ראשון, 26/8/07, 00:14

    איך ייתכן שסברתי שאיני דובר את השפה הגרמנית, אך הסתבר שטעיתי ?

     

    אקדים ואומר: איני מאמין בגלגול-נשמות, שליחות תת-גנטית, שדים ורוחות, חייזרים החוטפים אותנו בלילה ומתקינים בנו שדרוגים או כיוצא באלה, אך לקראת נסיעתי הקרובה לברלין, עלו וצפו זכרונות מההתרחשויות המשונות הקורות אותי שם בכל פעם שאני נוסע אל עיר אבותיי.


    אני חסיד כתיבה כגון זו של אוליבר סאקס, הכותב על עניינים משונים כגון אדם שטעה לחשוב שאשתו היא כובע, או על טייס פעיל הלוקה בתסמונת טורט.

     

    אך אמונתי בכוחן של תורות ההסתברות והמדע להסביר כל דבר, כאילו אני בעל תואר באחד מאלה, התערערה קלות.הגעתי בשעה 08:00 בדיוק לפגישה בארכיון ספרי הטלפונים של ברלין מאז המאה הקודמת, מקום טוב לתחילת בו מסע איתור קרובים, נכסיהם ורכושם בגרמניה - טרם השואה.

     

    הפגישה נקבעה מראש עוד מהארץ ואת פניי קיבלה (ביטוי מצמרר), פנסיונרית ברלינאית טיפוסית שלא שלטה באנגלית. היום היה קצר, הספרייה הייתה ריקה ורשימת שמות אבותיי הייתה ארוכה. לאחר שלא הבינה דבר מפנייתי באנגלית, פצחתי בגרמנית שוטפת, כאילו אמי מעולם לא סירבה ללמדני גרמנית ולימדה אותי ספרדית תחתיה.

     

    לא אתפלא אם בעת שהתרחש הפלא התת-מודע הזה, נדדו עיני אל תחתית ארובות עיניי והסתכלו בתימהון פוזל - על פי. 

    "שמי יגאל שתיים", אמרתי, "באתי מישראל לפגישה שקבעתי להיום. רציתי לבקש לעיין בכמה כרכים של ספרי טלפונים מהרובעים שרלוטנבורג, שנברג וקרויצברג החל משנת 1910. יש איתי רשימה שהכינה אימי עם שמות המשפחה הרלוונטיים, מסודרים לפי איזורים ושנים וברצוני לצלם אותם במכונת צילום מסמכים, אם יש כאן אחת."

    כך ציית פי לאיזה איזור נידח במוחי, אולי אותו איזור שתיאר נחום חומסקי במחקרו. מוחי שמע ואף הבין את תשובתה של הספרנית שאמרה בגרמנית שוטפת: "אנא גש לחדר הארונות האחורי שמול הכניסה והכנס את התיק שלך לארון. הנעילה היא באמצעות מטבע שאתה מכניס למנעול, אותו תקבל חזרה כשתהיה בדרכך החוצה. אני אביא בינתיים את הספרים לחדר עיון מספר 2".
     

     בעודי הולך לחדר הארונות, מוכה הלם מהעובדה שכרגע ניהלתי דו-שיח שאינו מופיע באף שיחון לגרמנית מדוברת, הבטתי בסורגי החלון שהפרידו בין המסדרון לגינה שבחוץ וצורות הגריד נראו לי דומות להפליא למגיני דוד. הוצאתי את המצלמה, צילמתי את הסורג ואת הבוגונביליה שפריחתה נפנפה לי מבחוץ והכנסתי את התיק ללוקר שפעל

    בדיוק כפי שהספרנית הישישה הורתה לי.


    כששבתי, התיישבתי בחדר העיון מס. 2, הדלקתי את מנורת השולחן ופתחתי את תרשים אילן-היוחסין המשפחתי, אותו הכנתי עם אמי: שישה דורות בברלין. לאחר כמה דקות התגלגלה אל החדר עגלה אפורה וגדולה, אותה דחפה הספרנית. קמתי לעזור לה.
     

    כשישים כרכים היו ערומים בצפיפות על עגלת המדפים הניידת, כמו יהודים עירומים בקרון-בקר.

     
    לקחתי את הספר הראשון, כשאני מתכוון למסע ארוך אל שמות הכתובים בפונטים שהפכו יותר ויותר גותיים למראה, כשאני נוטל כרך ראשון באופן אקראי. הדף הראשון אותו פתחתי ובמרכזו הנחתי את אצבעי היה שמו של סבי. נתקפתי בסחרחורת, בדקתי אם הספרנית עוד עומדת מאחורי העגלה, עורי הצטמרר בנקודות עור ברווז, כפי שקורה לי עד היום, כשאני נזכר באותו יום ונפלתי חזרה לכסא, מותש.

     

    לא ייתכן.

     

    בטח חיפשתי תוך שאני חולם והתעוררתי מחלומותיי בהקיץ כשמצאתי את השם.

     

    קראתי שוב: Siegbert Dr. Cohn, בכתובת הנכונה. הסתכלתי בשעוני, 20:30. אני בחדר העיון רק 20 דקות, הלך ההסבר הרציונאלי. הצלחתי להתעשת רק לאחר שרשמתי את כל שהתרחש זה עתה ביומני, כשהעט מחבר אותי אל המציאות.

     

    המשכתי במציאת כל השמות כולם, לא רק את של סבי  - היחיד שברח ברגע האחרון מברלין הנאצית, מרוחה כולהבאדום שחור ולבן , כשהוא מותיר אחריו את סבתי ואת התינוקת (אותן הצליח להוציא ברגע האחרון בעזרת ניירת מתאימה מאקוודור אליה הפליג)- אלא גם את שמות בני משפחות קירשנר, קון, מרקוזון, סאקס, ונדרינר, כל אלה קמו לתחייהבעודי עומד מאוחר יותר, מול בתיהם, בוכה ומשפיל מבט אל המדרכות המרוצפות, עליהן נגררו הילדים בידי לובשי החולצות החומות, בינות לשברי פסנתר שפרש כנף.
       

    כל אותם נרדפים, משוללי זכויות ומעונים מבני משפחתי, אזרחי גרמניה למופת, בניה - חיילים נאמנים במלחמת העולם הראשונה, סבתי אלזה תכולת העיניים, מעצבת הכובעים לבית המלוכה הפרוסי ושבעת אחיה ואחיותיה, אחותה הלנה (לוקי) שמתה בישראל מסרטן- הריאות שגרמו לה סיגריות מסוג 'אירופה' -אלא איזה.

     

    נשבעתי לתקן את שגיאת הכתיב על מצבתה, כמעט את כולם העלו על רכבות בתחנת גרונוואלד (Grunwald) בה עובר קו הרכבת עד היום, על הפסים חקקו את התאריכים ואת יעדי האימים.

     

    אולי בביקורי הקרוב אעיז ואצליח במה שכשלתי עד היום בכל ביקוריי בברלין:  להביא עצמי עד לרציף מספר 17 - התחנה ממנה נשלחו רוב יהודי ברלין בטרנספורטים אל מחנות ההשמדה כאושוויץ, כל האנשים הטובים הללו אליהם אני מתתגעגע.

    דרג את התוכן:

      תגובות (112)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/12/09 10:57:

      צטט: שר.ון 2009-12-20 23:55:05

      ממליצה לך לקרוא את הספר "האבודים" של דניאל מנדלסון.

       

       

       

      ועכשיו קראתי את כל הפוסט. 

       

      מסע מרגש אל העבר... וכתיבתך מרתקת.

        23/12/09 05:09:

      טעון וקשה , עדיין לא הצלחתי להתמודד עם זה אישית ....כמה שנהפוך לצינים , הסיפור האישי הזה הופך לנו את הקרביים אף מבלי שנדע לפעמים ...
        20/12/09 23:55:

      ממליצה לך לקרוא את הספר "האבודים" של דניאל מנדלסון.

       

        30/6/09 11:15:

      צטט: !kapish 2009-06-29 21:22:36

      קיבינימט. חזק.

      .

       מעניין אם לקיבינימט יש דגל. מעניין איך יראו שני דגלים כמו הנ"ל -+ זה לצד זה - אם תסובב אותם ב 90 מעלות.

        30/6/09 11:06:
      פוסט חזק ומטלטל, אהבתי את כתיבתך, תודה.
        29/6/09 21:36:

      יגאל 2 אתה איש יחיד ומיוחד

      עם חוויות שבפירוש עולות על כל דמיון

      ושוות את כל המילים שאפשר לכתוב עליהן

      תשואותי

        29/6/09 21:22:

      קיבינימט. חזק.

      .

        30/10/08 10:16:

      צטט: בת אורן האחת 2008-10-28 11:08:51


      פוסט מרגש מאוד

      מעבר לסיפור האישי צירופי המיקרי - הגרמנית שעולה וצפה....

      תודה

       לא, לא - תודה לך (נימוס גרמני :-)

       

        28/10/08 11:08:


      פוסט מרגש מאוד

      מעבר לסיפור האישי צירופי המיקרי - הגרמנית שעולה וצפה....

      תודה

        20/8/08 09:02:

      צטט: בדלי 2008-08-20 08:58:04


      חזק מאוד, יגאל, וגם את עיצוב הצבע וההדגשות כאן בכתב אני אוהב מאוד

      מותר להדפיס, למסגר ולתלות !

        20/8/08 08:58:

      חזק מאוד, יגאל, וגם את עיצוב הצבע וההדגשות כאן בכתב אני אוהב מאוד
        29/8/07 10:21:

       

      צטט: yodanp 2007-08-28 18:53:44

      יפה, מצמרר ונוגע ללב.

       

      יודן

      תודה. החתימה שלך עוררה אצלי לשנייה תהייה - הו' עם חולם או שורוק ? טוב שיש איות לועזי, כמעט ותהיתי.

       

        29/8/07 10:20:

       

      צטט: galyan 2007-08-28 09:22:40

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-27 12:38:59

       

      צטט: galyan 2007-08-27 12:07:30

      מרגש ומרתק. מוזר יש באקוודור, בקהילה, משפחת קון, שם שהזכרת בפוסט

      מרגש ומרתק גם לשמוע את התגובות... אילני המשפחות שציינתי כמעט ונשמדו כליל, אך בודדים, כסבי החכם, נפוצו לאקוודור ואוסטרליה מצד אחד. לצ'ילה מצד שני. בכל משפחה יש גם מקרים של שורדים לא ידועים, אצלנו זה הדוד קורט שנשאר במסתור בגרמניה כל העת ובצאתו חזר לחיים תקינים פחות או יותר והיה מנהל בחברת "שארפ" בפרנקפורט, עם הזמן אני מניח שנמצא עוד שארי בשר פה ושם, יש לך אולי מתכון טוב ? כיום משפחתינו חיה בעיקר בסנטיאגו שבצ'ילה, גרמניה ובישראל וכניירות ומסמכים בארכיונים שונים.

      אני יכולה לסדר מתכוני סביצ'ה ומרק קינואה אינדיאני מסורתי...מבטיחה לחפש במגרות ולשלוח

      מחכה כאן מורעב, תני לפחות להסניף איזה שורת קמח ?

        29/8/07 10:18:

       

      צטט: mania-nim 2007-08-27 22:40:18

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-27 22:39:01

       

      צטט: mania-nim 2007-08-27 22:00:27

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-27 19:55:37

       

      צטט: mania-nim 2007-08-27 19:40:09

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-27 16:51:51

       

      צטט: mania-nim 2007-08-27 16:45:00

      סיפור מדהים יגאל... יד אלוהית מכוונת כנראה היתה שם.

       

      תודה ! אם כי, אני לא סבור שמראדונה סייע לי, הוא בכלל מארחנטינה.

      ואני חשבתי שהמומחיות של מראדונה היא ברגל ולא ביד... (-:

      מסתבר שלא רק... מראדונה תירץ את העובדה שקבוצתו ניצחה כתוצאה מכך שהבקיע שער בידו והיתל בשופטים, במשחק רבע הגמר של אליפות העולם בכדורגל בין אנגליה וארגנטינה ב 1986 בכך שהייתה זו "יד אלוהים". כן ?

       תודה יגאל.... המידע יהיה לי מאד שימושי בפעם הבאה שארצה להרשים גבר אוהד כדורגל.... אגב, טרם הבנתי אם "שתיים" הוא שם המשפחה שלך, או שזה תואר כבוד, או במילים אחרות - יש יגאל "אחד"? ואני לא צוחקת עכשיו. רצינית לאללה. ואני יודעת שיגאל שתיים יש רק אחד, אז תענה לי משהו אחר ...(-:

      שתיים הוא אכן שם המשפחה שלי - עברות משלוּש !

       אין עליך!

      מבטיח לספר לך בקרוב, אם אדע בעצמי :-)

        28/8/07 18:53:

      יפה, מצמרר ונוגע ללב.

       

      יודן

        28/8/07 09:22:

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-27 12:38:59

       

      צטט: galyan 2007-08-27 12:07:30

      מרגש ומרתק. מוזר יש באקוודור, בקהילה, משפחת קון, שם שהזכרת בפוסט

      מרגש ומרתק גם לשמוע את התגובות... אילני המשפחות שציינתי כמעט ונשמדו כליל, אך בודדים, כסבי החכם, נפוצו לאקוודור ואוסטרליה מצד אחד. לצ'ילה מצד שני. בכל משפחה יש גם מקרים של שורדים לא ידועים, אצלנו זה הדוד קורט שנשאר במסתור בגרמניה כל העת ובצאתו חזר לחיים תקינים פחות או יותר והיה מנהל בחברת "שארפ" בפרנקפורט, עם הזמן אני מניח שנמצא עוד שארי בשר פה ושם, יש לך אולי מתכון טוב ? כיום משפחתינו חיה בעיקר בסנטיאגו שבצ'ילה, גרמניה ובישראל וכניירות ומסמכים בארכיונים שונים.

      אני יכולה לסדר מתכוני סביצ'ה ומרק קינואה אינדיאני מסורתי...מבטיחה לחפש במגרות ולשלוח

        27/8/07 22:40:

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-27 22:39:01

       

      צטט: mania-nim 2007-08-27 22:00:27

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-27 19:55:37

       

      צטט: mania-nim 2007-08-27 19:40:09

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-27 16:51:51

       

      צטט: mania-nim 2007-08-27 16:45:00

      סיפור מדהים יגאל... יד אלוהית מכוונת כנראה היתה שם.

       

      תודה ! אם כי, אני לא סבור שמראדונה סייע לי, הוא בכלל מארחנטינה.

      ואני חשבתי שהמומחיות של מראדונה היא ברגל ולא ביד... (-:

      מסתבר שלא רק... מראדונה תירץ את העובדה שקבוצתו ניצחה כתוצאה מכך שהבקיע שער בידו והיתל בשופטים, במשחק רבע הגמר של אליפות העולם בכדורגל בין אנגליה וארגנטינה ב 1986 בכך שהייתה זו "יד אלוהים". כן ?

       תודה יגאל.... המידע יהיה לי מאד שימושי בפעם הבאה שארצה להרשים גבר אוהד כדורגל.... אגב, טרם הבנתי אם "שתיים" הוא שם המשפחה שלך, או שזה תואר כבוד, או במילים אחרות - יש יגאל "אחד"? ואני לא צוחקת עכשיו. רצינית לאללה. ואני יודעת שיגאל שתיים יש רק אחד, אז תענה לי משהו אחר ...(-:

      שתיים הוא אכן שם המשפחה שלי - עברות משלוּש !

       אין עליך!

        27/8/07 22:39:

       

      צטט: mania-nim 2007-08-27 22:00:27

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-27 19:55:37

       

      צטט: mania-nim 2007-08-27 19:40:09

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-27 16:51:51

       

      צטט: mania-nim 2007-08-27 16:45:00

      סיפור מדהים יגאל... יד אלוהית מכוונת כנראה היתה שם.

       

      תודה ! אם כי, אני לא סבור שמראדונה סייע לי, הוא בכלל מארחנטינה.

      ואני חשבתי שהמומחיות של מראדונה היא ברגל ולא ביד... (-:

      מסתבר שלא רק... מראדונה תירץ את העובדה שקבוצתו ניצחה כתוצאה מכך שהבקיע שער בידו והיתל בשופטים, במשחק רבע הגמר של אליפות העולם בכדורגל בין אנגליה וארגנטינה ב 1986 בכך שהייתה זו "יד אלוהים". כן ?

       תודה יגאל.... המידע יהיה לי מאד שימושי בפעם הבאה שארצה להרשים גבר אוהד כדורגל.... אגב, טרם הבנתי אם "שתיים" הוא שם המשפחה שלך, או שזה תואר כבוד, או במילים אחרות - יש יגאל "אחד"? ואני לא צוחקת עכשיו. רצינית לאללה. ואני יודעת שיגאל שתיים יש רק אחד, אז תענה לי משהו אחר ...(-:

      שתיים הוא אכן שם המשפחה שלי - עברות משלוּש !

        27/8/07 22:00:

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-27 19:55:37

       

      צטט: mania-nim 2007-08-27 19:40:09

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-27 16:51:51

       

      צטט: mania-nim 2007-08-27 16:45:00

      סיפור מדהים יגאל... יד אלוהית מכוונת כנראה היתה שם.

       

      תודה ! אם כי, אני לא סבור שמראדונה סייע לי, הוא בכלל מארחנטינה.

      ואני חשבתי שהמומחיות של מראדונה היא ברגל ולא ביד... (-:

      מסתבר שלא רק... מראדונה תירץ את העובדה שקבוצתו ניצחה כתוצאה מכך שהבקיע שער בידו והיתל בשופטים, במשחק רבע הגמר של אליפות העולם בכדורגל בין אנגליה וארגנטינה ב 1986 בכך שהייתה זו "יד אלוהים". כן ?

       תודה יגאל.... המידע יהיה לי מאד שימושי בפעם הבאה שארצה להרשים גבר אוהד כדורגל.... אגב, טרם הבנתי אם "שתיים" הוא שם המשפחה שלך, או שזה תואר כבוד, או במילים אחרות - יש יגאל "אחד"? ואני לא צוחקת עכשיו. רצינית לאללה. ואני יודעת שיגאל שתיים יש רק אחד, אז תענה לי משהו אחר ...(-:

        27/8/07 19:55:

       

      צטט: mania-nim 2007-08-27 19:40:09

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-27 16:51:51

       

      צטט: mania-nim 2007-08-27 16:45:00

      סיפור מדהים יגאל... יד אלוהית מכוונת כנראה היתה שם.

       

      תודה ! אם כי, אני לא סבור שמראדונה סייע לי, הוא בכלל מארחנטינה.

      ואני חשבתי שהמומחיות של מראדונה היא ברגל ולא ביד... (-:

      מסתבר שלא רק... מראדונה תירץ את העובדה שקבוצתו ניצחה כתוצאה מכך שהבקיע שער בידו והיתל בשופטים, במשחק רבע הגמר של אליפות העולם בכדורגל בין אנגליה וארגנטינה ב 1986 בכך שהייתה זו "יד אלוהים". כן ?

        27/8/07 19:52:

       

      צטט: ברביבר 2007-08-27 19:27:32

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-27 16:35:10

       

      צטט: ברביבר 2007-08-27 16:23:33

      תודה על שקראת והגבת. הסברים רבים יש, אך מציאות יש אחת. רגע, בעצם הנה עוד אחת, איזה קטע ! לא, לא חזרתי מאז לדבר גרמנית באופן שוטף, למעט בעת צפייה בסרטים גרמניים מהסוג שיש באוסף של הפיה השחורה, או-אז אני חש התמצאות אינטואיטיבית מפליאה וטבעית במתרחש, למרות דלות השפה (של השחקנים).

      מעניין מאד שאתה אומר זאת, גם אני למען האמת מצליחה להבין את המתרחש בסצינות מסוג זה למרות שמעודי לא דיברתי או שמעתי גרמנית בסביבתי הקרובה...מוזר מאד! אולי זה נובע  מאחד הגלגולים הקודמים :)

      אוי יוי יוי, אנחנו היהודים....

       רק רואים ערימת גופות ופתאום הגרמנית קולחת (ודי להומור השחור).

        27/8/07 19:40:

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-27 16:51:51

       

      צטט: mania-nim 2007-08-27 16:45:00

      סיפור מדהים יגאל... יד אלוהית מכוונת כנראה היתה שם.

       

      תודה ! אם כי, אני לא סבור שמראדונה סייע לי, הוא בכלל מארחנטינה.

      ואני חשבתי שהמומחיות של מראדונה היא ברגל ולא ביד... (-:

        27/8/07 19:27:

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-27 16:35:10

       

      צטט: ברביבר 2007-08-27 16:23:33

      תודה על שקראת והגבת. הסברים רבים יש, אך מציאות יש אחת. רגע, בעצם הנה עוד אחת, איזה קטע ! לא, לא חזרתי מאז לדבר גרמנית באופן שוטף, למעט בעת צפייה בסרטים גרמניים מהסוג שיש באוסף של הפיה השחורה, או-אז אני חש התמצאות אינטואיטיבית מפליאה וטבעית במתרחש, למרות דלות השפה (של השחקנים).

      מעניין מאד שאתה אומר זאת, גם אני למען האמת מצליחה להבין את המתרחש בסצינות מסוג זה למרות שמעודי לא דיברתי או שמעתי גרמנית בסביבתי הקרובה...מוזר מאד! אולי זה נובע  מאחד הגלגולים הקודמים :)

        27/8/07 16:51:

       

      צטט: mania-nim 2007-08-27 16:45:00

      סיפור מדהים יגאל... יד אלוהית מכוונת כנראה היתה שם.

       

      תודה ! אם כי, אני לא סבור שמראדונה סייע לי, הוא בכלל מארחנטינה.

        27/8/07 16:45:

      סיפור מדהים יגאל... יד אלוהית מכוונת כנראה היתה שם.

       

        27/8/07 16:35:

       

      צטט: ברביבר 2007-08-27 16:23:33

      יגאל, 

      הצלחת להעביר באופן מרגש את חווית חיפוש שרידי משפחתך בתוספת הפן המיסטי שהתלווה לכך. ידועים מקרים אחרי ארועים מוחיים שאנשים חוזרים לדבר בשפה שכלל לא השתמשו בה מעולם או שאולי רק נחשפו אליה כילדים. המוח אחרי ארוע טראומטי כנראה מחפש דרכים עוקפות ומשתמש בקשרים שכל החיים השוטפים האדם לא נזקק להם ובעת מצוקה מצליח להגיע לאמצעי תקשורת אלטרנטיביים. המצב בו היית ללא יכולת תקשור בסיסית עם אותה פנסיונרית הביא אותך כנראה לצורך או יותר נכון את מוחך להשתמש בקשרים העוקפים ולהגיע לפתרון אלטרנטיבי ואכן הצלחת. אכן מסתוריים הם דרכי המוח והמדענים עדיין רחוקים מהבנת כל קשריו, תפקודיו והסתעפויותיו.

      מעניין מה קורה עכשיו, אתה מצליח להמשיך ולדבר גרמנית כפי שדיברת שם?

       אנסה להתעדכן בנוגע לתערוכה ושיהיה בהצלחה!

      תודה על שקראת והגבת. הסברים רבים יש, אך מציאות יש אחת. רגע, בעצם הנה עוד אחת, איזה קטע ! לא, לא חזרתי מאז לדבר גרמנית באופן שוטף, למעט בעת צפייה בסרטים גרמניים מהסוג שיש באוסף של הפיה השחורה, או-אז אני חש התמצאות אינטואיטיבית מפליאה וטבעית במתרחש, למרות דלות השפה (של השחקנים).

        27/8/07 16:23:

      יגאל, 

      הצלחת להעביר באופן מרגש את חווית חיפוש שרידי משפחתך בתוספת הפן המיסטי שהתלווה לכך. ידועים מקרים אחרי ארועים מוחיים שאנשים חוזרים לדבר בשפה שכלל לא השתמשו בה מעולם או שאולי רק נחשפו אליה כילדים. המוח אחרי ארוע טראומטי כנראה מחפש דרכים עוקפות ומשתמש בקשרים שכל החיים השוטפים האדם לא נזקק להם ובעת מצוקה מצליח להגיע לאמצעי תקשורת אלטרנטיביים. המצב בו היית ללא יכולת תקשור בסיסית עם אותה פנסיונרית הביא אותך כנראה לצורך או יותר נכון את מוחך להשתמש בקשרים העוקפים ולהגיע לפתרון אלטרנטיבי ואכן הצלחת. אכן מסתוריים הם דרכי המוח והמדענים עדיין רחוקים מהבנת כל קשריו, תפקודיו והסתעפויותיו.

      מעניין מה קורה עכשיו, אתה מצליח להמשיך ולדבר גרמנית כפי שדיברת שם?

       אנסה להתעדכן בנוגע לתערוכה ושיהיה בהצלחה!

        27/8/07 14:20:

       

      צטט: איילת2501 2007-08-27 13:46:54

      עצוב ומתארת לי שקשה

      לפעמים דרוש לנו זמן להבשיל להתמודד עם דברים שקרו

      צריך חוזק פנימי.

      אולי בפעם הבאה תוכל לחזור לאותה תחנה

      בקרוב אגיע רחוק !

        27/8/07 13:46:

      עצוב ומתארת לי שקשה

      לפעמים דרוש לנו זמן להבשיל להתמודד עם דברים שקרו

      צריך חוזק פנימי.

      אולי בפעם הבאה תוכל לחזור לאותה תחנה

        27/8/07 12:38:

       

      צטט: galyan 2007-08-27 12:07:30

      מרגש ומרתק. מוזר יש באקוודור, בקהילה, משפחת קון, שם שהזכרת בפוסט

      מרגש ומרתק גם לשמוע את התגובות... אילני המשפחות שציינתי כמעט ונשמדו כליל, אך בודדים, כסבי החכם, נפוצו לאקוודור ואוסטרליה מצד אחד. לצ'ילה מצד שני. בכל משפחה יש גם מקרים של שורדים לא ידועים, אצלנו זה הדוד קורט שנשאר במסתור בגרמניה כל העת ובצאתו חזר לחיים תקינים פחות או יותר והיה מנהל בחברת "שארפ" בפרנקפורט, עם הזמן אני מניח שנמצא עוד שארי בשר פה ושם, יש לך אולי מתכון טוב ? כיום משפחתינו חיה בעיקר בסנטיאגו שבצ'ילה, גרמניה ובישראל וכניירות ומסמכים בארכיונים שונים.

        27/8/07 12:31:

       

      צטט: שחרונת 2007-08-27 10:21:24

      מרגש ומצמרר. לעולם לא עוד!

      אוקיי, מבטיח לא להעלות עוד סיפורים שכאלה :-)

        27/8/07 12:07:
      מרגש ומרתק. מוזר יש באקוודור, בקהילה, משפחת קון, שם שהזכרת בפוסט
        27/8/07 10:21:

      מרגש ומצמרר. לעולם לא עוד!

        27/8/07 08:13:

       

      צטט: ema67 2007-08-27 01:13:54

      חזרתי עם הכוכב ה-14

      אי אפשר פוסט כזה להשאיר על 13.

       

      תודה לך בשם לואי ה- 14.

        27/8/07 08:13:

       

      צטט: ליאת זנד 2007-08-26 21:05:01

       

      יו...הצעה כזו חוטפים מיד. משעמם לא יהיה - בטוח.

      ותביאי גם את המשפחה והשכנים.

        27/8/07 01:13:

      חזרתי עם הכוכב ה-14

      אי אפשר פוסט כזה להשאיר על 13.

       

        26/8/07 21:05:

       

      יו...הצעה כזו חוטפים מיד.

       

      משעמם לא יהיה - בטוח.

        26/8/07 20:38:

       

      צטט: ליאת זנד 2007-08-26 19:21:54

       

      יגאל יקירי,

       

      תמיד מעניינת אותי התגובה של מי שמבקר בברלין עם רקע רגשי-רוחני של דור שני.

       

      משפחתי לא מגרמניה. חלקים אחרים של הענף הנאצי חיסלו אותם אבל המשמעות של הבירה הגרמנית, כשורש, היא בלתי נמנעת.

       

      למשפחתי חברים גרמנים בברלין. כמו משפחה הם בשבילנו. פיטר עבד בארץ וכך הכיר את אבא שלי והקשר בניהם הוא חברות נפש אמיתית של 30 שנים. אבא של פיטר היה פולני בצבא הנאצי. אמא שלו ברחה ממנו, ממש מהסיבה הזו, עם שני ילדים ושרדה איכשהו כפליטה. פיטר לא זוכר את אביו ואינו יודע את שעלה בגורלו. הוא חי כילד פליט בסיפור מעניין בפני עצמו. קרבנות המלחמה, כמובן בלי להשוות כלל.

       

      אבי ומשפחתו החליטו מזמן על סליחה מוחלטת, למרות כל שעברו. החברות הזו מופלאה בעיניי. לנו יש חברים שהם משפחה, שמגיעים לכאן כמה פעמים בשנה בגלל שהם אוהבים להיות כאן ואם זה לא סמל לפיוס, אני לא יודעת מה כן.

       

      עשרה ימים בברלין גרמו לי לרצות עוד ואת הקונוטציות שלה, פשוט אי אפשר לבטל.

      אדרבה, תצטרפי אלי בפעם הבאה לטיול שורשים. בתכנית: חמצון כל הראש תוך אכילת מרק גזר סלרי ותפודים.

        26/8/07 19:21:

       

      יגאל יקירי,

       

      תמיד מעניינת אותי התגובה של מי שמבקר בברלין עם רקע רגשי-רוחני של דור שני.

       

      משפחתי לא מגרמניה. חלקים אחרים של הענף הנאצי חיסלו אותם אבל המשמעות של הבירה הגרמנית, כשורש, היא בלתי נמנעת.

       

      למשפחתי חברים גרמנים בברלין. כמו משפחה הם בשבילנו. פיטר עבד בארץ וכך הכיר את אבא שלי והקשר בניהם הוא חברות נפש אמיתית של 30 שנים. אבא של פיטר היה פולני בצבא הנאצי. אמא שלו ברחה ממנו, ממש מהסיבה הזו, עם שני ילדים ושרדה איכשהו כפליטה. פיטר לא זוכר את אביו ואינו יודע את שעלה בגורלו. הוא חי כילד פליט בסיפור מעניין בפני עצמו. קרבנות המלחמה, כמובן בלי להשוות כלל.

       

      אבי ומשפחתו החליטו מזמן על סליחה מוחלטת, למרות כל שעברו. החברות הזו מופלאה בעיניי. לנו יש חברים שהם משפחה, שמגיעים לכאן כמה פעמים בשנה בגלל שהם אוהבים להיות כאן ואם זה לא סמל לפיוס, אני לא יודעת מה כן.

       

      עשרה ימים בברלין גרמו לי לרצות עוד ואת הקונוטציות שלה, פשוט אי אפשר לבטל.

        26/8/07 18:35:

       

      צטט: ifat_l 2007-08-26 17:01:41

      לא לחינם אילן יוחסין

      משום ששורשי הדורות משתרגים בתוך נשמותינו אנו

      בין אם בגלגול ובין אם בגנים

       

      וכמו שההסטוריה זועקת לנו את העתיד אם רק נקשיב לה

      כך גם אבותינו, מלחששים את היותם, את היותנו אנו

      וכשאנו מאזינים

      אנו מבינים את השפה הנצחית, הבינלאומית המאחדת אותנו

      שפת האהבה.

       

      אני מאמינה שאהבת אמת בלתי מותנית, העוברת כחוט השני בינך לבין משפחתך, רקומה במרבד הקסמים של ההישרדות

      היא זו שאיפשרה למחשב המשוכלל ביותר ביקום- המוח, להיזכר בשפה הטמונה בנבכי הגנים שלך.

       

      מדהים. פשוט מדהים. תודה על השיתוף.

      תודות... מדהימה את בעצמך. יש לך עוד פוסטים כמו התגובה הזו ? אני רץ לבדוק !

        26/8/07 18:34:

       

      צטט: oritall 2007-08-26 17:00:36

      ראיתי הכל בדמיוני .. גם את צילום  סורגי החלון דמוי מגני דוד .. חבל שלא קישרת לכאן. תיאור מאוד יפה ומרגש של מה שעברת שם ...

        

      אורית

       

      תודה אורית, אולי היית איתי שם וזה עוד לא קרה שוב ?

        26/8/07 18:32:

       

      צטט: קארין ארד 2007-08-26 16:49:30

      הר שתיים היקר,

      דאס איסט תענוג. איש בין מתמוגגת מכשרון כתיבה ומייחודיות של אישיות של אתה

      כל פעם שמוציא קופף מתוכעס של תקנונים ועוולות ציבוריות וכותב מרגש ונהיה פרידריך גתה.

      בברכה

      פרוייליין ארד

       

       

      פרוייליין ארד, את הספה הגרמניט שלך, יו, את  קורט מאוד יפה, אונט אני מקיר את שלך, יא ? צוהלת ליבי שאט לי הכתיבה קורט. אפפלשטרודל בגסוסטרא ! אני בוש להציע,יו, אולי אצל מרגוט ומקס שופנהאושר, בלי שלאפטונדה בערף חג..

        26/8/07 17:01:

      לא לחינם אילן יוחסין

      משום ששורשי הדורות משתרגים בתוך נשמותינו אנו

      בין אם בגלגול ובין אם בגנים

       

      וכמו שההסטוריה זועקת לנו את העתיד אם רק נקשיב לה

      כך גם אבותינו, מלחששים את היותם, את היותנו אנו

      וכשאנו מאזינים

      אנו מבינים את השפה הנצחית, הבינלאומית המאחדת אותנו

      שפת האהבה.

       

      אני מאמינה שאהבת אמת בלתי מותנית, העוברת כחוט השני בינך לבין משפחתך, רקומה במרבד הקסמים של ההישרדות

      היא זו שאיפשרה למחשב המשוכלל ביותר ביקום- המוח, להיזכר בשפה הטמונה בנבכי הגנים שלך.

       

      מדהים. פשוט מדהים. תודה על השיתוף.

        26/8/07 17:00:

      ראיתי הכל בדמיוני .. גם את צילום  סורגי החלון דמוי מגני דוד .. חבל שלא קישרת לכאן.

      תיאור מאוד יפה ומרגש של מה שעברת שם ...

        

      אורית

       

       

       

       

       

       

       

        26/8/07 16:49:

      הר שתיים היקר,

      דאס איסט תענוג. איש בין מתמוגגת מכשרון כתיבה ומייחודיות של אישיות של אתה

      כל פעם שמוציא קופף מתוכעס של תקנונים ועוולות ציבוריות וכותב מרגש ונהיה פרידריך גתה.

      בברכה

      פרוייליין ארד

       

       

        26/8/07 16:21:

       

      צטט: הדר בר-אל 2007-08-26 16:14:19

      כיקית אל יקה, עם הסטוריה מפוארת, אני רק יכולה לחוש קירבה אל הסיפור.

      קצת ספוקי העניין של השפה....והגילוי המהיר של סבך.

      חשים היטב שהנושא , שממילא לא פשוט, מטייל בראשך היטב.

      היה מעניין. תודה.

      תודה לך, שמח שהגעתי.

        26/8/07 16:20:

       

      צטט: ili - ili 2007-08-26 16:11:20

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-26 00:39:47

       

      צטט: ili - ili 2007-08-26 00:35:55

      מצמרר... כל מילה נוספת מיותרת.

      סליחה שהצטמררת :-)

      בנסיבות האלה זה מותר ואף רצוי :-(

      שמעת כבר שפתחתי בית חרושת לטוויית צמרר ? יש הנחות לנשות מצילים.

        26/8/07 16:19:

       

      צטט: איתזז 2007-08-26 15:40:58

      יגאל  שתיים

      סוף  אוגוסט

      צהריים.

      קר  לי.

      אבי  ז'ל  היה אומר  עכשיו:

      הגרמנים  יימח  שמם.

      אני  קר  לי  מאוד.

      אני קורא אותך וממליץ לכולם לקרוא אותך, אבא שלך - אתה זוכר אותו.

        26/8/07 16:18:

       

      צטט: nookie 2007-08-26 15:25:15

      קיבלת בברלין משהו חד פעמי ונדיר. נכון, בברלין קורות כל מיני הפתעות לא צפויות, זה מאנרגית הלוקיישיין, אבל, "משהו אחר" לקח עליך אחריות.

      יש אלוהים....

      תודה. אם כי אני אף פעם לא מבין את הרצף הזה שמוביל אנשים למסקנה הסתומה הזו, שיש אלוהים. אחרי שתוקעים גול - מילא, זה רגע שבאמת ברור שיש אלוהים.

        26/8/07 16:15:

       

      צטט: הפיה השחורה 2007-08-26 15:10:24

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-26 11:18:51

       

      צטט: הפיה השחורה 2007-08-26 11:16:08

      אני למדתי מהסרט הדוקומנטרי "מוצצות רטובות 2" את המשפט:

      איך בין אינסטלטור!

      טוב טוב, אז יש לך מקור גרמני ללימוד לשון. למה את זועקת ? ויש לי חשש ש... לא קראת כלל את גוף המאמר, הא ? :-)

      ברור שלא. אתה שולח לי כל הזמן, אני עובדת בשתי משרות מלאות, אני אמורה להגיב לכל החברים שלי, אז כנראה שעשיתי פה פאדיחה גדולה..

      לא שלחתי דבר מזה שבועיים, את מבלבלת אותי עם שרברב מסרט אחר.

        26/8/07 16:14:

      כיקית אל יקה, עם הסטוריה מפוארת, אני רק יכולה לחוש קירבה אל הסיפור.

      קצת ספוקי העניין של השפה....והגילוי המהיר של סבך.

      חשים היטב שהנושא , שממילא לא פשוט, מטייל בראשך היטב.

      היה מעניין. תודה.

        26/8/07 16:14:

       

      צטט: חבצלת בעיר 2007-08-26 14:46:54

      יגאל,

      פתאום גיליתי שאתה יקה.. לא ידעתי(-:

      יגאל אני מברכת אותך על ההתקרבות החשובה שאתה עושה אל מי שאתה,

      אל שורשיך. אכן מסע מרתק. הן חיצוני, והן פנימי.

      הרווח שלנו בוודאי תהייה תערוכה.

      בהצלחהמחייך חיבוק 

      תודה, חבצלת AKA סמדר ...

        26/8/07 16:11:

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-26 00:39:47

       

      צטט: ili - ili 2007-08-26 00:35:55

      מצמרר... כל מילה נוספת מיותרת.

      סליחה שהצטמררת :-)

      בנסיבות האלה זה מותר ואף רצוי :-(

        26/8/07 15:40:

      יגאל  שתיים

      סוף  אוגוסט

      צהריים.

      קר  לי.

      אבי  ז'ל  היה אומר  עכשיו:

      הגרמנים  יימח  שמם.

      אני  קר  לי  מאוד.

        26/8/07 15:25:

      קיבלת בברלין משהו חד פעמי ונדיר. נכון, בברלין קורות כל מיני הפתעות לא צפויות, זה מאנרגית הלוקיישיין, אבל, "משהו אחר" לקח עליך אחריות.

      יש אלוהים....

        26/8/07 15:10:

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-26 11:18:51

       

      צטט: הפיה השחורה 2007-08-26 11:16:08

      אני למדתי מהסרט הדוקומנטרי "מוצצות רטובות 2" את המשפט:

      איך בין אינסטלטור!

      טוב טוב, אז יש לך מקור גרמני ללימוד לשון. למה את זועקת ? ויש לי חשש ש... לא קראת כלל את גוף המאמר, הא ? :-)

      ברור שלא. אתה שולח לי כל הזמן, אני עובדת בשתי משרות מלאות, אני אמורה להגיב לכל החברים שלי, אז כנראה שעשיתי פה פאדיחה גדולה..

        26/8/07 14:46:

      יגאל,

      פתאום גליתי שאתה יקה..

      לא ידעתי(-:

      יגאל אני מברכת אותך על ההתקרבות החשובה שאתה

      עושה אל מי שאתה,

      אל שורשיך.

      אכן מסע מרתק.

      הן חיצוני, והן פנימי.

      הרווח שלנו בוודאי תהייה תערוכה.

      בהצלחהמחייך

      חיבוק 

        26/8/07 14:13:

       

      צטט: anat_buaron 2007-08-26 13:34:15

      יגאל יקירי.

      נכון שחוויות מיסטיות הן משוללות בסיס ואינן מגובות בעובדות ומספרים.

      אבל תת מודע קולקטיבי זה משהו שיש לכולנו. כחלק מהמין האנושי, כחלק מתושבי המזרח התיכון והתפוצות הים תיכוניות וכחלק מהעם הישראלי על כל גלויותיו ונדודיו.

      פוסט מאלף. ומצמרר. ומרגש. שוב הצליח לך.

       

      תודה, יקירתי .... הידעת ? לורי אנדרסון שרה: "שפה היא וירוס" ! .

        26/8/07 13:34:

      יגאל יקירי.

      נכון שחוויות מיסטיות הן משוללות בסיס ואינן מגובות בעובדות ומספרים.

      אבל תת מודע קולקטיבי זה משהו שיש לכולנו.

      כחלק מהמין האנושי, כחלק מתושבי המזרח התיכון והתפוצות הים תיכוניות וכחלק מהעם הישראלי על כל גלויותיו ונדודיו.

      פוסט מאלף.

      ומצמרר.

      ומרגש.

      שוב הצליח לך.

       

        26/8/07 12:55:

       

      צטט: ניצה צמרת 2007-08-26 12:32:24

      אני אוהבת לחזור. לקרוא את התגובות על פוסטים מענינים ומיוחדים. כך הפעם.

      קיבלת המון  חיזוקים לחוויה המעצימה שלך. יפה, נכון?

      מותר לעשות כאן U TURN ... בהחלט נעים. אלא ש...עומדת כבר בקנה התעלומה הגדולה מכולן - "חצאי המכתבים של אלזה".... ואני עדיין מחכה לאותו קשר אל עולמותיי האחרים..

      אני אוהבת לחזור. לקרוא את התגובות על פוסטים מענינים ומיוחדים. כך הפעם.

      קיבלת המון  חיזוקים לחוויה המעצימה שלך. יפה, נכון?

        26/8/07 12:13:

       

      צטט: תעלומה ושמה אישה 2007-08-26 11:51:47

       

      צטט: הפיה השחורה 2007-08-26 11:16:08

      אני למדתי מהסרט הדוקומנטרי "מוצצות רטובות 2" את המשפט:

      איך בין אינסטלטור!

      אין

      את פשוט משוגעת!

      אני יושבת בעבודה, קודחת מחום, ופשוט נקרעת מצחוק בגללך!!!

      אכן פיה שחורה, בכל מקום היא מרפרפת ומשאירה שובל דקיק של פורנו רך.. אפילו אם הנושא הוא שואה :-)

       

      צטט: הפיה השחורה 2007-08-26 11:16:08

      אני למדתי מהסרט הדוקומנטרי "מוצצות רטובות 2" את המשפט:

      איך בין אינסטלטור!

      אין

      את פשוט משוגעת!

      אני יושבת בעבודה, קודחת מחום, ופשוט נקרעת מצחוק בגללך!!!

        26/8/07 11:36:

       

      צטט: נעמיnome 2007-08-26 11:19:11

      מדהים

      מניפלאות המוח האנושי

       

      כשהייתי ילדה קטנה דיברתי הולנדית שוטפת

      וכשחזרנו לארץ ועברו השנים שכחתי הכל

      ובפעמים האחרונות שנסעתי לבקר

      יצא יותר מפעם אחת שישבתי עם חבורת הולנדים

      שדיברו הולנדית בינם לבין עצמם

      והבנתי בלי להבין

      שזאת תחושה גם משונה מאוד

      לא ידעתי להסביר ממה אני צוחקת עוד לפני שכולם צחקו

      הבנתי בלי להבין

       

      וחוץ מזה

      כתוב מרגש

       

      תודה נעמי. כנראה שלכל יהודי יש חווית "שפת-רכבת" כלשהי.

        26/8/07 11:19:

      מדהים

      מניפלאות המוח האנושי

       

      כשהייתי ילדה קטנה דיברתי הולנדית שוטפת

      וכשחזרנו לארץ ועברו השנים שכחתי הכל

      ובפעמים האחרונות שנסעתי לבקר

      יצא יותר מפעם אחת שישבתי עם חבורת הולנדים

      שדיברו הולנדית בינם לבין עצמם

      והבנתי בלי להבין

      שזאת תחושה גם משונה מאוד

      לא ידעתי להסביר ממה אני צוחקת עוד לפני שכולם צחקו

      הבנתי בלי להבין

       

      וחוץ מזה

      כתוב מרגש

       

        26/8/07 11:18:

       

      צטט: הפיה השחורה 2007-08-26 11:16:08

      אני למדתי מהסרט הדוקומנטרי "מוצצות רטובות 2" את המשפט:

      איך בין אינסטלטור!

      טוב טוב, אז יש לך מקור גרמני ללימוד לשון. למה את זועקת ? ויש לי חשש ש... לא קראת כלל את גוף המאמר, הא ? :-)

        26/8/07 11:16:

      אני למדתי מהסרט הדוקומנטרי "מוצצות רטובות 2" את המשפט:

      איך בין אינסטלטור!

        26/8/07 10:31:

       

      צטט: -תמר- 2007-08-26 10:23:29

      לא כל דבר חייבים להסביר, אבל הנה נגעת...

      סע לשלום ותחזור בשלום.

      תודה תמר, תשמרי על הנוף.

        26/8/07 10:23:

      לא כל דבר חייבים להסביר, אבל הנה נגעת...

      סע לשלום ותחזור בשלום.

        26/8/07 08:51:

       

      צטט: annan 2007-08-26 08:49:26

      הסיפור מדהים, יגאל. מדוייק ומצמרר... נסתרות הן דרכי היקום!

      המון תודה, לפי התגובות פה אני עוד אקים בית חרושת לטווית צמרר.

        26/8/07 08:50:

       

      צטט: א.אילן 2007-08-26 08:41:38

      מרגש,

      חזרתי עכשיו מפולין מבדיקת העץ המשפחתי שלי

      לצערי, לא התחלתי לדבר פולנית ,,,,,,  חלק  מהתיעוד נמצא וזה סוגר מעגלים  ופותח מעגלים חדשים,

       

      בהצלחה בתערוכה

      תודה כפולה, א.אילן AKA אורבך. עזבי אותך מפולנית, היה לנו את אליעזר בן יהודה שיעזור לנו להתקרב לשורשינו השמים.

        26/8/07 08:49:

      הסיפור מדהים, יגאל.

      מדוייק ומצמרר...

      נסתרות הן דרכי היקום!

        26/8/07 08:41:

      מרגש,

      חזרתי עכשיו מפולין מבדיקת העץ המשפחתי שלי

      לצערי, לא התחלתי לדבר פולנית ,,,,,,

       חלק  מהתיעוד נמצא וזה סוגר מעגלים  ופותח מעגלים חדשים,

       

      בהצלחה בתערוכה

        26/8/07 08:38:

       

      צטט: פוקסי 2007-08-26 08:19:40

      וואו אין מילים יגאל

      תודה פוקסי, ככה הכי טוב: קצר. גם ככה גליל התגובות כמעט כבר ונגמר..

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-26 08:28:46

       

      צטט: תעלומה ושמה אישה 2007-08-26 07:11:17

      גם אני לא האמנתי בגלגול נשמות

      עד ש....

       

      חברה של חברה טובה שלי, שהיא חולת צליאק, עברה שחזור גלגולים בגלל משהו אחר שהטריד אותה. במהלך השחזור, הסתבר בדיעבד,שהיא היתה ילדה בשואה, שעבדה בתחנת קמח ובעל התחנה אנס אותה מספר פעמים. לגלגול הנוכחי היא הגיע עם המחלת הצליאק. במהלך השחזור היא עשתה "תיקון" ולאחר מכן, לאחר שכל חייה לא נגעה בקמח, לאחר השחזור היא יכלה לאכול. זה סיפור אמיתי - בחיי!!!

       

      לאחר ששמעתי את הסיפור, הרגשתי שאני חייבת לעשות שחזור גלגולים בעצמי. מדובר בחוויה קשה שמסבירה המון המון דברים שקורים לנו בגלגול הנוכחי - ואגב, את כל תהליך השחזור אתה זוכר לפרטי פרטים ואתה מספר על החוויות שלך. לי ולאקס שלי היה קשה להתנתק. כ-10 שנים בהם נפרדנו וחזרנו ללא הפסקה. לאחר השחזור נדהמתי לגלות על שעור חשוב שבכל פעם חוזר על עצמו (חזר לפחות ב- 2 גלגולים) ולאר התיקון שבוצע הצלחתי להוציא אותו מחיי סופית. הוא עדיין עובר תהליך אך מבחינתי מלפני כשנתיים הכל נגמר.

       

      יגאל, אתה לא מאמין בגלגול נשמות, אך הנשמה שלך זוכרת הכל, וכפי שבחרה להעלות לסדר היום את כל נושא השואה, בניגוד לדורות של ניצולי שואה שבחרו להתעלם, כך גם היא זוכרת את השפה ,וכך גם המקום מוכר לך ומרגיש בבית (מכיר את המושג דה ז'ה וו?).

       

      הכל נמצא בתת מודע שלך...

      הנשמה זוכרת הכל...

        

      תעלומה יקרה, איש באמונתו יחיה, אני עדיין סבור שפשוט אין לנו מושג. ההסברים שלי, שלך ושל אחרים אולי מסברים את אוזנינו, אבל אנחנו יודעים שאנחנו רק עושים רציונליזציה של המציאות שפשוט מתעלמת מאיתנו, עם הסברינו הזערוריים. תודה על החשיפה, החזרת לי כגמולי :-) רק אקרובטים בקרקס חווים באמת גלגול מהו.

      כאשר מיסטיקה ורוחניות הן חלק מהחיים שלך, הדברים ברורים יותר...

      גם אני לא האמנתי בעבר, אבל בתהליך טבעי והדרגתי גיליתי את העולם הזה, קראתי המון, התפתחתי בנושא, ומאז הדברים ברורים יותר...

      ממליצה לקרוא את הספר "מסע הנשמות" בו מאות אנשים עברו היפנוזה וכולם סיפרו את אותה חוויה ותהליך הגלגול של הנשמה שלהם... 

      הדברים שכתבת, רק מחזקים את העובדה שהנשמה שלך היתה שם. לא סתם אתה עובר את החוויות האלה בברלין...

      שיהיה בהצלחה בדרך לגילוי, למרות הקושי.

        26/8/07 08:37:

       

      צטט: ema67 2007-08-26 07:56:22

      ברוכים החוזרים


      כל פעם שאני נכנסת לפוסטים המדויקים האלו שלך כל כך ברור לי שקורה בהם כה הרבה יותר ממילים. סבתי היתה גרמניה ,בת אצולה ,מאיזו טירה ,יוקרתית בגרמניה.

      הצד השני של המשפחה היה ניצולי שואה. שילוב  מהגיהנום. ואני אהבתי אהבת נפש כל אחד מהסבים וסבתות.


      פצחתי בגרמנית שוטפת, כאילו אמי מעולם לא סירבה ללמדני גרמנית ולימדה אותי ספרדית תחתיה. לא אתפלא אם בעת שהתרחש הפלא התת-מודע הזה, נדדו עיני לתחתית ארובות עיניי והסתכלו בתימהון רב על פי.   

      הפוסט שלך מצמרר ולו בשל הדיוק הזה שסותר את המתרחש מתחת לפני השטח.

      ישנם דברים ששום היגיון לא יכול להסביר אותם.

      וטוב שכך. אחרת אולי הנפש לא היתה יכולה לעמוד בהסבר הלוגי.


      אל תכריח את עצמך לגבי הרכבת. אולי יש דברים שמספיק שדור אחד עבר.


      מחכה להמשכים..
      רוני שלס AKA הידועה בשמה ema67, תודה שקראת כל תו, אני חושב שפשוט אקנה לי רכבת חשמלית ואשים במרכז החדר שלי בברלין, נראה את החדרנית מפריעה לי.
        26/8/07 08:34:

       

      צטט: סיג 2007-08-26 07:50:29

      אז קודם כל ברוך שובך לארץ הקודש

      שנית ברלין עיר תרבות מדהימה (מבלי להתייחס למה שקרה שם)

      ולדבר הכי חשוב

      ריגשת אותי מאד

      כתוב נהדר

      כן מרגישים את מה שעבר עליך

      ריך לדעת לקרוא בין השורות והמילים

      מכירה את נושא השפה שפתאום יוצאת מפיך

      ללא הכנות מוקדמות

       

      נסעתי לרומניה מטעם העבודה פעם ראשונה אחרי 38 שנה

      בבית אני מדברת עברית עם הורי

      הם מכניסים מילים ברומנית לעיתים

      הרומנית קלחה מפי כאילו גרתי שם כל חיי

      וכשהלכתי לראות את בית סבי שבו גדלתי עד גיל 8

      התפרצתי בבכי היסטרי כשבידי הסלולר ואני מדברת

      עם אבי בישראל

      נקשתי על דלת הדירה

      ואיש זקן פתח את הדלת ונתן לי להיכנס

      כמובן אחרי שהסברתי לו שסבי וסבתי גרו שם

      והסתובבתי בבית והכל חזר אלי

       

      וכל הזמן שאלתי אותו

      איפה תנור הארובה הגדול של סבתא שלי?

      איפה שולחן האוכל הענק שהיה ליד החלון?

      הכל תוך כדי בכי היסטרי ועם אבי בטלפון הנייד

       

      ידעתי אפילו לכוון את הנהג שהוצמד לי מטעם העבודה

      והוא היה פשוט בשוק

      חוויה שלא אשכח כל חיי

      וכאן לא מדובר על משלוח אנשים ל.....

       

      אלא סתם לחזור לעיר הולדתי

      כל הכבוד יגאל

      אני בטוחה שתגיע גם לרציף 17 עם כל הקושי

       

      סליחה על אורך התגובה פתאם שמתי לב שנסחפתי

       

      תודה שנסחפת, מקווה שהגלים לא גרמו לך לגלגולי יתר. ייתכן שהתקינו בכל יהודי GPS מיוחד כדי שיוכל להתמצא בבית אבותיו השדוד, לדעת בעיניים עצומות איזה גוי היושב להקים מכסאו כדי לגלות את המרצפת תחתיה הוחבא בחופזה המפתח לדלת האסם, בתוכה קופסה קטנה מעץ עם היהלום של סבא רבא, או משהו.

        26/8/07 08:28:

       

      צטט: תעלומה ושמה אישה 2007-08-26 07:11:17

      גם אני לא האמנתי בגלגול נשמות

      עד ש....

       

      חברה של חברה טובה שלי, שהיא חולת צליאק, עברה שחזור גלגולים בגלל משהו אחר שהטריד אותה. במהלך השחזור, הסתבר בדיעבד,שהיא היתה ילדה בשואה, שעבדה בתחנת קמח ובעל התחנה אנס אותה מספר פעמים. לגלגול הנוכחי היא הגיע עם המחלת הצליאק. במהלך השחזור היא עשתה "תיקון" ולאחר מכן, לאחר שכל חייה לא נגעה בקמח, לאחר השחזור היא יכלה לאכול. זה סיפור אמיתי - בחיי!!!

       

      לאחר ששמעתי את הסיפור, הרגשתי שאני חייבת לעשות שחזור גלגולים בעצמי. מדובר בחוויה קשה שמסבירה המון המון דברים שקורים לנו בגלגול הנוכחי - ואגב, את כל תהליך השחזור אתה זוכר לפרטי פרטים ואתה מספר על החוויות שלך. לי ולאקס שלי היה קשה להתנתק. כ-10 שנים בהם נפרדנו וחזרנו ללא הפסקה. לאחר השחזור נדהמתי לגלות על שעור חשוב שבכל פעם חוזר על עצמו (חזר לפחות ב- 2 גלגולים) ולאר התיקון שבוצע הצלחתי להוציא אותו מחיי סופית. הוא עדיין עובר תהליך אך מבחינתי מלפני כשנתיים הכל נגמר.

       

      יגאל, אתה לא מאמין בגלגול נשמות, אך הנשמה שלך זוכרת הכל, וכפי שבחרה להעלות לסדר היום את כל נושא השואה, בניגוד לדורות של ניצולי שואה שבחרו להתעלם, כך גם היא זוכרת את השפה ,וכך גם המקום מוכר לך ומרגיש בבית (מכיר את המושג דה ז'ה וו?).

       

      הכל נמצא בתת מודע שלך...

      הנשמה זוכרת הכל...

        

      תעלומה יקרה, איש באמונתו יחיה, אני עדיין סבור שפשוט אין לנו מושג. ההסברים שלי, שלך ושל אחרים אולי מסברים את אוזנינו, אבל אנחנו יודעים שאנחנו רק עושים רציונליזציה של המציאות שפשוט מתעלמת מאיתנו, עם הסברינו הזערוריים. תודה על החשיפה, החזרת לי כגמולי :-) רק אקרובטים בקרקס חווים באמת גלגול מהו.

        26/8/07 08:22:

       

      צטט: הרטמנית 2007-08-26 06:46:13

      יגאל יקר.

      קודם כל הסרטון יפה מאוד. עניין אותי לקרוא על ביקורך בברלין, זה היה מרגש.

      מה גם שאני עוברת לגור שם עוד 4 ימים....אני קצת חוששת אילו רגשות יעלו....

      יש לך המלצות בשבילי  בברלין??............

      יעל

      בבקשה הרטמנית, יש לי ה-מ-ו-ן המלצות. התעדכני כאן במהלך החודש הבא, בכוונתי להביא כאן גירסה אינטרנטית של התערוכה בברלין - לך תהיה ההזדמנות להיות שם גם פיזית :-)

        26/8/07 08:19:
      וואו אין מילים יגאל
        26/8/07 08:19:

       

      צטט: לוטרה 2007-08-26 06:12:23

      היי יגאל, באמת מדהים ומרגש מאוד מה שכתבת.

      תודה רבה,

      לילי

      תודה, לוטרה לילי.

        26/8/07 08:18:

       

      צטט: יוסי_גור 2007-08-26 03:53:42

      יגאל, תודה על הסיפור שנגע והרטיט את הנימים הדקים החבויים בנשמותיהם של הקוראים.

      העובדה המדהימה שסבך הופיע בעמוד הראשון בספר הטלפונים שפתחת, ומבלי להזדקק לאמונה בגלגול נשמות, שגם בין המפרשים היהודים יש לגביה מחלוקת, מעידה על משהו אחר, לדעתי: על השגחה פרטית. כלומר, על זה, שיש יד מכוונת, גם במה שנראה לגמרי מקרי. אם כי לא תמיד זה נראה לעין.

      תודה יוסי, זה המעט שאני יכול לעשות תמורת הצוהר שאתה פותח אצלך עבורי, אני קורא קבוע שלך, כמה אנחנו דומים...אם יש לי השגחה פרטית, בטח אקבל חשבון רציני...

        26/8/07 08:14:

       

      צטט: ניצה צמרת 2007-08-26 03:08:23

      נבוך

       

      לילה טוב

      בוקר טוב, כבר הניצה החמה מעל צמרת הברוש.

        26/8/07 07:56:

      ברוכים החוזרים


      כל פעם שאני נכנסת לפוסטים המדויקים האלו שלך כל כך ברור לי שקורה בהם כה הרבה יותר ממילים.

      סבתי היתה גרמניה ,בת אצולה ,מאיזו טירה ,יוקרתית בגרמניה.

      הצד השני של המשפחה היה ניצולי שואה.

      שילוב  מהגיהנום.

      ואני אהבתי אהבת נפש כל אחד מהסבים וסבתות.


      פצחתי בגרמנית שוטפת, כאילו אמי מעולם לא סירבה ללמדני גרמנית ולימדה אותי ספרדית תחתיה. לא אתפלא אם בעת שהתרחש הפלא התת-מודע הזה, נדדו עיני לתחתית ארובות עיניי והסתכלו בתימהון רב על פי.   

      הפוסט שלך מצמרר ולו בשל הדיוק הזה שסותר את המתרחש מתחת לפני השטח.

      ישנם דברים ששום היגיון לא יכול להסביר אותם.

      וטוב שכך.

      אחרת אולי הנפש לא היתה יכולה לעמוד בהסבר הלוגי.


      אל תכריח את עצמך לגבי הרכבת.

      אולי יש דברים שמספיק שדור אחד עבר.


      מחכה להמשכים..
        26/8/07 07:50:

      אז קודם כל ברוך שובך לארץ הקודש

       

      שנית ברלין עיר תרבות מדהימה (מבלי להתייחס למה שקרה שם)

       

      ולדבר הכי חשוב

       

      ריגשת אותי מאד

       

      כתוב נהדר

       

      כן מרגישים את מה שעבר עליך

      צריך לדעת לקרוא בין השורות והמילים

       

      מכירה את נושא השפה שפתאום יוצאת מפיך

      ללא הכנות מוקדמות

       

      נסעתי לרומניה מטעם העבודה פעם ראשונה אחרי 38 שנה

      בבית אני מדברת עברית עם הורי

      הם מכניסים מילים ברומנית לעיתים

       

      הרומנית קלחה מפי כאילו גרתי שם כל חיי

      וכשהלכתי לראות את בית סבי שבו גדלתי עד גיל 8

      התפרצתי בבכי היסטרי כשבידי הסלולר ואני מדברת

      עם אבי בישראל

      נקשתי על דלת הדירה

      ואיש זקן פתח את הדלת ונתן לי להיכנס

      כמובן אחרי שהסברתי לו שסבי וסבתי גרו שם

      והסתובבתי בבית והכל חזר אלי

       

      וכל הזמן שאלתי אותו

      איפה תנור הארובה הגדול של סבתא שלי?

      איפה שולחן האוכל הענק שהיה ליד החלון?

       

      הכל תוך כדי בכי היסטרי ועם אבי בטלפון הנייד

       

      ידעתי אפילו לכוון את הנהג שהוצמד לי מטעם העבודה

      והוא היה פשוט בשוק

       

      חוויה שלא אשכח כל חיי

      וכאן לא מדובר על משלוח אנשים ל.....

       

      אלא סתם לחזור לעיר הולדתי

       

      כל הכבוד יגאל

      אני בטוחה שתגיע גם לרציף 17 עם כל הקושי

       

      סליחה על אורך התגובה פתאם שמתי לב שנסחפתי

       

      גם אני לא האמנתי בגלגול נשמות

      עד ש....

       

      חברה של חברה טובה שלי, שהיא חולת צליאק, עברה שחזור גלגולים בגלל משהו אחר שהטריד אותה. במהלך השחזור, הסתבר בדיעבד,שהיא היתה ילדה בשואה, שעבדה בתחנת קמח ובעל התחנה אנס אותה מספר פעמים. לגלגול הנוכחי היא הגיע עם המחלת הצליאק. במהלך השחזור היא עשתה "תיקון" ולאחר מכן, לאחר שכל חייה לא נגעה בקמח, לאחר השחזור היא יכלה לאכול. זה סיפור אמיתי - בחיי!!!

       

      לאחר ששמעתי את הסיפור, הרגשתי שאני חייבת לעשות שחזור גלגולים בעצמי. מדובר בחוויה קשה שמסבירה המון המון דברים שקורים לנו בגלגול הנוכחי - ואגב, את כל תהליך השחזור אתה זוכר לפרטי פרטים ואתה מספר על החוויות שלך. לי ולאקס שלי היה קשה להתנתק. כ-10 שנים בהם נפרדנו וחזרנו ללא הפסקה. לאחר השחזור נדהמתי לגלות על שעור חשוב שבכל פעם חוזר על עצמו (חזר לפחות ב- 2 גלגולים) ולאר התיקון שבוצע הצלחתי להוציא אותו מחיי סופית. הוא עדיין עובר תהליך אך מבחינתי מלפני כשנתיים הכל נגמר.

       

      יגאל, אתה לא מאמין בגלגול נשמות, אך הנשמה שלך זוכרת הכל, וכפי שבחרה להעלות לסדר היום את כל נושא השואה, בניגוד לדורות של ניצולי שואה שבחרו להתעלם, כך גם היא זוכרת את השפה ,וכך גם המקום מוכר לך ומרגיש בבית (מכיר את המושג דה ז'ה וו?).

       

      הכל נמצא בתת מודע שלך...

      הנשמה זוכרת הכל...

        

        26/8/07 06:46:

      אילן יקר.

      קודם כל הסרטון יפה מאוד.

      עניין אותי לקרוא על ביקורך בברלין, זה היה מרגש.

      מה גם שאני עוברת לגור שם עוד 4 ימים....אני קצת חוששת אילו רגשות יעלו....

      יש לך המלצות בשבילי  בברלין??............

      יעל

        26/8/07 06:12:

      היי יגאל,

      באמת מדהים ומרגש מאוד מה שכתבת.

      תודה רבה,

      לילי

        26/8/07 03:53:

      יגאל, תודה על הסיפור שנגע והרטיט את הנימים הדקים החבויים בנשמותיהם של הקוראים.

      העובדה המדהימה שסבך הופיע בעמוד הראשון בספר הטלפונים שפתחת, ומבלי להזדקק לאמונה בגלגול נשמות, שגם בין המפרשים היהודים יש לגביה מחלוקת, מעידה על משהו אחר, לדעתי: על השגחה פרטית. כלומר, על זה, שיש יד מכוונת, גם במה שנראה לגמרי מקרי. אם כי לא תמיד זה נראה לעין.

      נבוך

       

      לילה טוב

        26/8/07 02:34:

       

      צטט: ניצה צמרת 2007-08-26 02:23:16

      יש לי כל כך הרבה מה לומר על החוויה שלך. אבל בעיקר להתרגש אתך שחווית סוג מיוחד של התגלות באמצעות תקשור מהתת- מודע.

      צל"ש על התיעוד הנקי שהבאת, כמעט ללא רגשות, אף שאני בטוחה כי סערת עד מאוד.

      אני יכולה לספר לך על ניסים ונפלאות שקרו לי אבל הסיפור כאן הוא שלך ולא שלי.

      עושה רושם שהעבר ומורשת המשפחה שלך, אינם מרפים ממך. זה חזק ממך ויש כנראה עדיין הרבה מאוד שאלות שתצטרך להתמודד עם אופן קבלת התשובות עליהן. יש לי תחושה שכאשר אתה שם אתה גם מישהו אחר שנמצא אתך ומגיח ממך. 

      כשזה קורה אפשר להתייחס לכך גם כסוג של חווית חלימה בהקיץ.

      אם תרצה קצת יותר פרטים על עברך ממקום של היכרות עם כל הנפשות שהן אתה, אשמח לתת לך שם וטלפון לצורך זה.

      בהצלחה עם התערוכה.

      ואגב, אתה לא מוכרח להיות בתחנה. יכול להיות שזה יהיה קשה מדי. תחשוב על זה.

       

      ניצה תודה. רבות כבר נאמר בקפה על יכולתך לשבור לרסיסים את המדיום ולכתוב כאילו שזו שיחה אישית.... סיקרנת אותי: את מציעה לי שם וטלפון כדי לברר עוד פרטים ממקום של היכרות עם כל הנפשות שהן אני ? וואו. יש לי תחושה שאין מדובר באיזה ארכיון אלא הכדור בדולח שלך בכבודו ובעצמו...

       

      יש לי כל כך הרבה מה לומר על החוויה שלך. אבל בעיקר להתרגש אתך שחווית סוג מיוחד של התגלות באמצעות תקשור מהתת- מודע.

      צל"ש על התיעוד הנקי שהבאת, כמעט ללא רגשות, אף שאני בטוחה כי סערת עד מאוד.

      אני יכולה לספר לך על ניסים ונפלאות שקרו לי אבל הסיפור כאן הוא שלך ולא שלי.

      עושה רושם שהעבר ומורשת המשפחה שלך, אינם מרפים ממך. זה חזק ממך ויש כנראה עדיין הרבה מאוד שאלות שתצטרך להתמודד עם אופן קבלת התשובות עליהן. יש לי תחושה שכאשר אתה שם אתה גם מישהו אחר שנמצא אתך ומגיח ממך. 

      כשזה קורה אפשר להתייחס לכך גם כסוג של חווית חלימה בהקיץ.

      אם תרצה קצת יותר פרטים על עברך ממקום של היכרות עם כל הנפשות שהן אתה, אשמח לתת לך שם וטלפון לצורך זה.

      בהצלחה עם התערוכה.

      ואגב, אתה לא מוכרח להיות בתחנה. יכול להיות שזה יהיה קשה מדי. תחשוב על זה.

       

       

        26/8/07 02:21:

       

      צטט: עדנה ויסלר 2007-08-26 02:18:03

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-26 00:39:47

       

      צטט: ili - ili 2007-08-26 00:35:55

      מצמרר... כל מילה נוספת מיותרת.

      סליחה שהצטמררת :-)

      תבקש גם ממני... ואני עוד לבד בבית.

      תודה, ו... סלחי נא לי בת פוצ'ו, מי ייתן ולא תדעי צמרירות מהי.

        26/8/07 02:18:

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-26 00:39:47

       

      צטט: ili - ili 2007-08-26 00:35:55

      מצמרר... כל מילה נוספת מיותרת.

      סליחה שהצטמררת :-)

      תבקש גם ממני... ואני עוד לבד בבית.

        26/8/07 01:46:

       

      צטט: yafit/m 2007-08-26 01:44:36

      יגאל- קרה לי דבר דומה: אני למשל לא קוראת פוסטים כל כך ארוכים,

      אבל במקרה שלך הצלחתי לקרוא באופן שותף מהתחלה ועד הסוף וכל זאת הודות לסגנון המרתק שבו אתה כותב. קבל כוכב ירוק ממני מחייך 

       

      אכן נסתרות הן דרכן של האונות. תודה.

        26/8/07 01:44:

      יגאל- קרה לי דבר דומה:

      אני למשל לא קוראת פוסטים כל כך ארוכים,

      אבל במקרה שלך הצלחתי לקרוא באופן שותף מהתחלה ועד הסוף וכל זאת הודות לסגנון המרתק שבו אתה כותב.

      קבל כוכב ירוק ממני מחייך 

       

        26/8/07 01:23:

       

      צטט: אייל טרזי 2007-08-26 01:18:07

      ברלין העיר המדהימה. שני דברים לא "מוסברים" ההבנה של השפה הגרמנית והקטע שבו אתה מוצא כל כך מהר את מה שחיפשת, עדיין לא מובן בשום צורה מדעית הידועה לנו. אבל גם ספקן וגנוסטיקן כמוני מאמין לסיפור באופן מוחלט כי דברים כאלו קורים לכולנו. הרשה לי לצטט את יורם קניוק שכתב את הספר הענק "הברלינאי האחרון" : "מאות שנים ניסו היהודים להיות אהובים על-ידי הגרמנים, אבל הגרמנים לא אוהבים אותם..."

      גם אין לי הסבר, סיפור טוב לא"ש לילה, הא ? עוד דברים תמיד קורים לי שם. קראתי את קניוק, יש גם את "ישראלים, ברלין" של פניה עוז-זלצברגר

        26/8/07 01:19:

       

      צטט: כש-רונית 2007-08-26 01:16:10

      היי יגאל, לא מפתיעים אותי דברים כאלה כלל ועיקר, הם קורים לי כל העת...

       

      חוץ מזה הרגע הדפסתי סיפור בפוסט שלי שקשור גם הוא בנושאים הללו למה שלא תתאמץ ותקרא גם את שלי

       

      אודה לך

       

      רונית

      בהחלט אטרח, לא בפעם הראשונה :-)

        26/8/07 01:18:

      ברלין העיר המדהימה. שני דברים לא "מוסברים" ההבנה של השפה הגרמנית והקטע שבו אתה מוצא כל כך מהר את מה שחיפשת, עדיין לא מובן בשום צורה מדעית הידועה לנו. אבל גם ספקן וגנוסטיקן כמוני מאמין לסיפור באופן מוחלט כי דברים כאלו קורים לכולנו. הרשה לי לצטט את יורם קניוק שכתב את הספר הענק "הברלינאי האחרון"  :

      "מאות שנים ניסו היהודים להיות אהובים על-ידי הגרמנים,אבל הגרמנים לא אוהבים אותם..."

        26/8/07 01:16:

      היי יגאל, לא מפתיעים אותי דברים כאלה כלל ועיקר, הם קורים לי כל העת...

       

      חוץ מזה הרגע הדפסתי סיפור בפוסט שלי שקשור גם הוא בנושאים הללו למה שלא תתאמץ ותקרא גם את שלי

       

      אודה לך

       

      רונית

        26/8/07 01:05:

       

      צטט: עדנוש 2007-08-26 01:02:11

      מסמך אנושי מרגש.

      בקשר לשפה,בשנה שעברה נסעתי להונגריה והדיבור חזר אלי כאילו נולדתי שם.

      כשאמרתי שמעולם לא הייתי כאן, לא האמינו לי, חשבו שאני סתם צוחקת.

      יש כנראה משהו בתת מודע שלנו שזוכר.

      בקשר לתסמונט טוראט, מענין אותי לדעת למה נגעת דווקא בנושא זה כהשוואה?

      תודה עדנוש. אנחנו כנראה הרבה יותר מורכבים ממה שאנחנו מבינים. לגבי הטייס בעל תסמונת הטורט - מעבר לכך שזה מקרה מדהים ומשעשע כאחד, כנראה שהתכוונתי שמוזרויות המדע מהוות אצלי את התחליף הקרוב ביותר לטקסטים נפוצים של הוקוס פוקוס פסאודו רוחני.

        26/8/07 01:02:

      מסמך אנושי מרגש.

      בקשר לשפה,בשנה שעברה נסעתי להונגריה והדיבור חזר אלי כאילו נולדתי שם.

      כשאמרתי שמעולם לא הייתי כאן, לא האמינו לי, חשבו שאני סתם צוחקת.

      יש כנראה משהו בתת מודע שלנו שזוכר.

      בקשר לתסמונט טוראט, מענין אותי לדעת למה נגעת דווקא בנושא זה כהשוואה?

       

       

        26/8/07 01:00:

       

      צטט: gbr001 2007-08-26 00:57:43

      יגאל, התרשמתי מאוד מהכתיבה החסכנית המדוייקת, ומאופן הסיפור ששותק יותר מאשר הוא אומר.

      תודה.

       

      גיל

       

      גיל, תודה לך.

        26/8/07 00:57:

      יגאל, התרשמתי מאוד מהכתיבה החסכנית המדוייקת, ומאופן הסיפור ששותק יותר מאשר הוא אומר.

      תודה.

       

      גיל

       

        26/8/07 00:50:

       

      צטט: אורדן, חגי אורדן 2007-08-26 00:49:02

      מדהים מה קריאת פוסט כזה עושה בלי להתכוון.  הדמיון שלי עסוק בדמות עצמי במקום שבו היית, מחפש את השמות של משפחת אבי מרחוב אלכסנדרשטרסה , ברלין.

      אין לי אלא להמליץ לך לעשות זאת. תגיע למחוזות מפתיעים, בברלין ובתוך ראשך :-)

      מדהים מה קריאת פוסט כזה עושה בלי להתכוון.

       הדמיון שלי עסוק בדמות עצמי במקום שבו היית, מחפש את השמות של משפחת אבי מרחוב אלכסנדרשטרסה , ברלין.

        26/8/07 00:43:

       

      צטט: קרן המעצבתתת 2007-08-26 00:38:08

      זה מדהים ומטורף.

       

      לאור אילן היוחסין הברלינאי המפואר - אתה מצליח להגיע לברלין וסתם ככה לבלות, להנות - או שמסורת האבות יושבת על צווארך בכל צעד ברחובות?

       

      תעלה את תמונת הבוגונביליה?!

      בביקורי הקרוב בברלין אני מציג תערוכת צילום, מן הסתם את יתרת הזמן אבלה בשמיעת מוסיקה מקלאסית ועד אלקטרונית, פגישה עם חברים שלא ראיתי מזמן ו...נבירה בארכיונים של "מנהלת ההחרמות" בו אני מחפש איזה פסנתר כנף אבוד. תמונת הבוגונביליה נמצאת אי-שם בפרוייקט התיעוד המשפחתי. אולי בקרוב...

        26/8/07 00:39:

       

      צטט: ili - ili 2007-08-26 00:35:55

      מצמרר... כל מילה נוספת מיותרת.

      סליחה שהצטמררת :-)

        26/8/07 00:39:

       

      צטט: כרמה 2007-08-26 00:33:56

      יפה!

      תודה !

        26/8/07 00:38:

      זה מדהים ומטורף.

       

      לאור אילן היוחסין הברלינאי המפואר - אתה מצליח להגיע לברלין וסתם ככה לבלות, להנות - או שמסורת האבות יושבת על צווארך בכל צעד ברחובות?

       

      תעלה את תמונת הבוגונביליה?!

        26/8/07 00:35:

      מצמרר...

      כל מילה נוספת מיותרת.

        26/8/07 00:33:
      יפה!

      zappa (-

      כמה אנשים מתו כתוצאה מהכתוב בקאמה סוטרה, ביחס לאלה שמתו כתוצאה מהכתוב בתנ\"ך ?