כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    יום יומי

    כמו עוד כמה אחדים בקפה, מעולם לא כתבתי כלום חוץ מפרזנטציות, הצעות מחיר ומכתבים. אבל בא לי. כי יומן אישי או למגירה מעולם לא הסתדר לי, והקפה מרגיש לי כמו איזו מגירה משוכללת. אם תקראו ותהנו סבבה. אם לא, אז אולי בסוף אגיע למסקנה שאני בכל זאת לא צריך לכתוב.

    אנה שלנו איננה

    4 תגובות   יום ראשון, 27/9/09, 20:23


     



     



    היא אמנם כבר הייתה זקנה ואכן ידענו שהיא כבר לא ממש בריאה.

    אבל זה לא שראו את זה עליה.
    היא המשיכה לקפץ.
    היא המשיכה להגיש את הקרש שלה בגדי שיזרקו לה אותו.
    קבלת הפנים השמחה והילדותית כל יום, ולא חשוב כצה זמן לא התראנו 5 דקות או 15 שעות.
    קצת צלעה מידי פעם מאז הניתוח, אבל למי אכפת. אנחנו במצבה היינו זקוקים לפחות לפרוזק.

    תמיד שמחה.

    רק טוב לב.


    זו הייתה אנוצ'קה שלנו.


    עד שיום אחד בשבוע שעבר שנפרדנו בבוקר והיא הייתה מאוד מוזרה ולא שקטה.
    לפנות ערב כשעדי (הבת שלי) חזרה הביתה, היא צלצלה ואמרה שאנה ממש אדישה.
    כן וכך הבנתי גם יותר מאוחר שעל אף כל הגירויים היא ממש הייתה שונה.
    לא היה מנוס מלקחת אותה לבית החולים ומשלב זה אני אחסוך את הסיפור העצוב.
    בסוף. הרדמנו אותה שעיניה היו פקוחות ומתבוננות באותו מבט טיפוסי עצוב וטוב, עם זנב מקשקש וללא יכולת לזוז.

    זה כואב.

    זה חסר.

    זה עצוב.

    זה סופי.





     


    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/5/10 20:25:

      תנחומי
        29/9/09 12:07:

      תודה. תודה.

       

      שנה טובה

        29/9/09 09:58:

      אלי, באמת עצוב לשמוע. תנחומיי.

      היא ודאי בגן עדן של כלבים.

       

        28/9/09 16:39:

      אלי ממש מצטערת לשמוע. זה באמת מאוד עצוב. משתתפת בצערכם)-:

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      דרפיש
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין