משיכת קולמוס
מכתב למ.א.
חללי מלחמות נשארים בני עשרים. אתה לא היית חלל. אתה נשארת אי שם וקיווינו לחשוב שאתה גדל עם השנים. בכל שנה שאחרי המלחמה ההיא ובמהלכה, התקווה, היא שהצעידה אותנו.
המסתורין לא נתנו מנוח, איכה זה קרה? היכן אתה? מה עובר עליך? מתי תשוב?
עד ש...כעבור מספר שנים, משלא הופעת, משלא התגלית, משלא נגלית, הוכרזת חלל.
רק כעבור מספר שנים, כשהיית כבר כבן שלושים, התחוור שנשארת בן עשרים.
אתה מבין?
ואנחנו? אנחנו, קמטים חורצים בנו ושערנו מלבין. זה שלושים ושש שנים שאני רוצה לספר לך מה הפסדת.
את השטח בו נפלת, סיני, החזרנו למצרים תמורת שלום. השלום קר אבל עדיין שלום לו.
אבל לא, הארץ לא שקטה ואינה שוקטת.
את המלחמה ההיא, ממנה לא שבת, נצחנו. הוקמה ועדה בראשות השופט אגרנט לחקור כיצד היא קרתה. דדו התפטר, אח"כ נפטר משברון לב. גולדה, The old lady כפי שסאדאת אהב לכנותה, הלכה לעולמה. התחולל מהפך ובגין עלה לשלטון. בגין, שמינה את דיין לשר החוץ בממשלתו, כרת ברית שלום עם אנואר סאדאת, תמורת נסיגה מסיני. אח"כ סאדאת נרצח. בגין נפטר משברון לב בעקבות מלחמה אחרת.
אחרי המלחמה ההיא באו עוד. מבצע שלום הגליל, מלחמת לבנון הראשונה, אינתיפאדה 1 מלחמת המפרץ 1 אינתיפאדה 2, מלחמת המפרץ 2, אוטובוסים וקניונים מתפוצצים, טילי קאסאם על ישובי הנגב המערבי, נסיגה מכל הישובים שהקמנו ברצועת עזה פינוי כל המתיישבים והריסת בתיהם, מלחמת לבנון 2 מלחמת עזה 1(מעיזה למספר אותה, ודאי יהיו עוד).
גורודיש הושעה מתפקידו בעקבות ועדת אגרנט, אח"כ הוחזר אך הוא פרש ועקר לדרום אפריקה שם נפטר. רבין נרצח ע"י יהודי. רחבעם זאבי, גנדי, נרצח ע"י ערבי. רפול טבע בים באשדוד. אריק שרון שרוי בתרדמת מזה למעלה משלוש שנים.
אילן רמון, טייס מצטיין של חיל האויר שלנו, הצטרף לטיסה אמריקאית לחלל, במעבורת. המעבורת התרסקה עם שובה לכדור הארץ. בנו, אסף רמון, התרסק לפני כשבועיים בטיסת אימון במטוס קרב של חיל האויר.
ואני, כן, סיימתי את הלימודים בבליך, שהיום הפך לביה"ס התיכון הכי מפורסם בארץ. ביה"ס היסודי "עליות" עדיין עומד על תלו. אימי עדיין גרה בבית שאתה מכיר. גם רחוב סנהדרין נשאר אותו הרחוב. אני עו"ד ויש לי נכדה, אתה מתאר לעצמך?
פגשתי את אנימו לא מזמן באינטרנט, (לא יודעת להסביר לך מה זה בעצם) בפורום חמישים פלוס בתפוז. אנימו, שהייתה המדריכה שלך בפנימיה הצבאית. דברנו עליך.
יש לנו היום שני שבויים שעדיין לא שבו הביתה. רון ארד וגלעד שליט.
יכול להיות? רק יכול להיות שאתה גם? שבוי?
--------------------------------------------- יצרתי קשר עם אנימו הבאתי את שכתבה היום בבלוג שלה בתפוז, ראה בתגובות שלי לפוסט הזה.
|
תגובות אחרונות
-
הנץ דואה
בתגובה על רִיק ואימה
-
גלי?פטר
בתגובה על - - - - -
-
פלג קטנה
בתגובה על צ'יקיטיטה - לאחותי הקטנה
-
טומי טומי
בתגובה על The lonely shepherd
-
שיחה עם עצמי
בתגובה על אם החתן
-
יוסיפור
בתגובה על קראו לזה חלה
תגובות (35)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כן אסנת...
ותודה על הבקור
כן...הבטחנו יונה
נקווה שבסוף יקלו המים
איזה אובדן,
איזו החמצה
ו..הלב נחמץ!
כשילדתי את בני הבכור,,
הייתי בטוחה שכבר לא תהייינה יותר מלחמות,,,
26 שנים,,,,עברו מאז וכמובן מלחמות רבות,,,,)-:
יהי זכרו וזכר כל חללינו ברוך וחקוק לנצח בליבנו
וכל משפחה במדינה מזדהה עם הפוסט הזה,, *
היי הלו נסחפת קצת, לא?
תודה איש
ראי תשובתי לרני
ומה עם שכניה?
את, שלחם חוקך הוא הקאסאמים?
תודה מרקריסטמ צ מ ר ר. כתוב בכשרון אדיר. שעור בהסטוריה. לא מספיק שזה נכתב כאן. צריכה היית לשלוח למערכות עתוני סוף השבוע.
יפה ומרגש עד דמעות.
WOW, זה "שוס" לפרצוף.
זה תקציר מתומצת מצוין להיסטוריית-ישראל
בת-זמננו. התמצית, כמו כל תמצית,
היא חזקה, חורכת. נטולת כל מתיקות.
פוסט מעולה !
בדיוק כך
קשורים
אוהבים
לא מוותרים
נשארים
פה
אכן צרוב וצורב
למרות הכל
אנחנו קשורים
אוהבים
לא מוותרים
נשארים
פה
המלחמה ההיא... רק אמש דיברתי בה...
צרוב וצורב
לא מוצאת מילים להגיב
רק אומר לך שאצלי זה קורה בשעה שתיים בצהריים,
צמרמורת, רעד וחיל.
תמיד,
מאז,
בכל יום כיפור
בשעה שתיים בצהריים.
ומחר, בבית הקברות,
היטיבי לשמוע את ציוץ הצפרים.
אילו הייתי יכולה נפשית ..הייתי לוקחת את הפוסט שלך
וקוראת אותו מחר בבית הקברות.
קראתי גם את המשכו...
תודה ..ריגשת אותי מאד..
את יודעת ..תמיד הדמעות יותר חזקות בצאת יום הכיפורים..
מעניין אנימו, שגם אותי תפס היום הזה בירושלים
ויש לי תוספת אליך מ.
בעקבות הפוסט הזה חידשתי את הקשר עם אנימו.
מסתבר שגם היא לא יכולה היתה היום אלא לשחרר בכתיבה את טראומת היום ההוא.
ברשותה אני מביאה את שכתבה: -
היום שלא ישכח
פורסם ב-28 בספטמבר 2009, 22:45
(מתוך מפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור" לזכר הנופלים במערכות ישראל)
בחיי אוף
אנ'לואשמה, נשבת לך.
קמילת שושני הנוחם
ושכניה רני?
כן, ראיתי אותך ברמת הגולן
וראיתי את החיילים בסיני...
החיבוק הוא לכולנו,
למי שחווה, למי ששרד
ולמי שחלם...
אוף פלג.
יום כיפור תיכף יצא,
ואז אני מקווה לשמוע אותך אופטימית ושמחה, וקלה יותר.
דומעת כפי שאת בטח דמעת כשכתבת את הפוסט הכואב הזה.................
לא רק הארץ לא שקטה.
בעיקר יושביה, לא שקטו ולא נראה שישקטו.
וזה מה שיש, או אין.
דומעת...
המלחמה ההיא..
חיבוק
אכן כך, חומי.
אתה יודע,
הסתובבתי ברשת,
גיליתי שרוב בני דורנו כתבו בוכותבים בימים אלה על המלחמה ההיא..
הרוב גם מכנים אותה "המלחמה ההיא".
כנראה שאכן יום הכפורים מתחבר אצלנו לטראומה ההיא.
כי אני מבין את ההחמצה
כי גם לי כבר יש נכדים...
משפט שממצה את התקבעות הטראומה והתעצמותה.
מ.א ועוד 2758
ממיטב הנוער
...וחברי הטובים
שעכשיו ככל שהשנים עוברות אני מתאבל
עליהם יותר- כי אני מבין את ההחמצה
כי גם לי כבר יש נכדים
חגי
(
רגע, טרם הספקתי לערוך)
לא,
היו עוד כמה מלחמות לפני זה
שאני ומ.א. עמדנו דום לזכר חלליהן
במסדרי יום הזכרון.
מלחמת השחרור,
מלחמת סיני,
פעולות התגמול,
מלחמת ששת הימים.
במלחמת ההתשה מ.א. כבר נלחם
ויצא חי ממנה.
קיצור תולדות ישראל.
ובמידה רבה קיצור שברונות הלב של ישראל.