יצאנו אתמול בערב עם הילדים וטיילנו ברחובות הריקים מכלי רכב. מבית הכנסת, יצאו מתפללים לבושי לבן, חלקם עם טליתות עליהם. אני רואה וצוחק על הצביעות שיש לאנשים. כל השנה, לא מקיימים שום מצווה ולא שומרים שבת אבל בכיפור, כולם צמים ולובשים לבן כאילו נקיים מכל חטא. אחר כך, הם מטיילים עם הילדים הרוכבים באופניים ולאופניים יש נצנצים ופנסים. יש פטור מנצנצים בערב כיפור... לדעתי, הדת היא "שחור ולבן". או שאתה מאמין ומקיים את כל המצוות, או שאתה חילוני גמור. אין מצב ביניים. מה, אתה לא מדליק אש בשבת כי כך כתוב בתורה או כך חונכת אבל כן נוסע בשבת כי זה נוח? עורך קידוש בערב שבת אך לא מתפלל בבית כנסת כי למי יש כוח לקום בבוקר מוקדם ועוד בשבת?מותר לקלל, להלבין פני חבר, להתעלם ממצוות "ואהבת לריעך כמוך" אבל בערב כיפור, ללבוש לבן ולצום כדי שכולם יראו איזה בן אדם טוב אתה? אגב, הרפורמים, שינו את הדת כדי שתהיה נוחה להם. אחוז גדול מהאורתודוקסים בארץ (הדת בישראל, הרבנות, התפילות והמנהגים, הם אורתודוקסים), מטילים בשל כך, ספק ביהדותם אבל שומר מסורת, זה בסדר גמור. צביעות? בהחלט! אני חילוני גמור. לא מאמין ולא מקיים שום מצווה דתית. אומנם לא אעשה דווקא מול האנשים המאמינים אך בביתי, עושה הכל. אף אחד לא יראה אותי אוכל, לא יריח ריחות בישולים בכיפור ולא יראה אותי מחלל את יום כיפור כשהוא שומר וצם. אין לי צורך להראות לכולם שאני צדיק ונקי מכל חטא - כי אני לא ולא עושה שום הצגות. היתרון היחידי שאני מוצא ביום הכפורים, זה ערב כיפור שבו כל הרחובות מלאים באנשים וילדים עם אופניים. אגב אופניים וצביעות, בעודנו מהלכים ברחוב עם הילדים, חולפים מולינו אב ובן, רכובים על אופניים. הבן לבוש יפה עם קסדה ואילו האב, לבוש בבגדי רכיבה חדשים, נעלי רכיבה מבריקים, כפפות וערכת שתיה על הגב כאילו יוצא למסע ארוך באופניים. אם היו לי שערות בראש, הם היו עפות ברוח כשהוא עבר. אני משוכנע, שהוא לא רוכב אבל העיקר, שכולם יראו.... מי שמכיר אותי יודע, שלא ימצא ימצא עלי גאדג'טים וביגוד של שיא האופנה. אני לא צריך סממנים חיצוניים כדי להראות שאני עושה. |