אני לא יודעת אם זה הזיכרון הקצר שלי או של כולנו אך תמיד -חום יולי אוגוסט נראה כחום שלא היה עדיין במקומותינו , זה כל שנה נעשה יותר גרוע, כך שומעת מסביב ואומרת לעצמי.

לא יודעת אם זה קשור לכל התחזיות האקולוגיות שמסבירות לנו כמה הסוף קרב וכמה אנו הורסים את כדור הארץ.

פעם עוד היתה אשליה של "עוד מיליארד שנים" ואנחנו מי יודע איפה נהיה עד אז. אך  החום המעיק מנסה כנראה ללמדנו שסוגיית הזמן יחסית היא.

בכל אופן אני פיתחתי תיאוריה משלי , הרי השנה החום המעיק ביותר נחת כבר ביולי כשבתחילת אוגוסט קצת הקל עלינו, וזה למה? למי שלא זוכרת או זוכר שנה שעבר נחתו עלינו טילים דווקא לפחות לנו החיפאים שלא לדבר על הצפונים . אז מה?

אז בשל הטראומה של שנה שעברה גל החום הקדים לאות הזדהות  ושלח גל חום לכל הארץ  ואת כל המקטרים על החום הוא השאיר אם השאלה המרגיעה, אז מה עדיף יותר טילים של נסראללה או חום של אללה יוסטר?

רק מה ששכח שאצלנו במדינה אם אין הרוגים ממלחמות אין ברירה , אז מסדרים לנו הרוגים מתאונות יש ברירה. אבל פה אני נכנסת לנושא יותר רציני וממש בחום הזה אין לי חשק לדון בו כעת. בעצם  בזה אני לא שונה  מחברי הכנסת  והממשלה.

בכל אופן מה קורה איך מדיבור על מזג אויר הגעתי למלחמות תאונות והרוגים.

נראה לי שהחום הזה שיגע אותי , אני שניה הולכת להדליק את המזגן( מה לעשות , לפעמים קצת חוסכת בחשמל למדינהו ולכיס שלי).

או כן כמה נעים וקריר, החיים יפים העולם מושלם , כוכב נולד כל יום והשתיה הקרה ביד, מה לי ולדעות מוזרות.

אוי המזגן הזה מקפיא, קצת חום לא יזיק..........