כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עתליה שחר

    רקמה וקליגרפיה באמנות העכשוית בישראל

    10 תגובות   יום שני, 28/9/09, 15:53


    מדובר בתערוכה ייחודית, שיזם פרופ' חיים מאור והסטודנטיות שלו
    בקורס אוצרות במסגרת המחלקה לאמנויות באוניברסיטה,
    בה הם יצרו מארג עשיר המורכב מריבוי של סגנונות ודימויים.

     

     4 הצילומים העליונים: אקריליק על נייר ,2007, עתליה שחר


    האמנים המשתתפים בתערוכה הם: בות'ינה אבו מלחם, פאטמה אבו רומי,
    פאריד אבו שקרה, אניסה אשקר, לינדה בר-און, הודא ג'מאל,
    חאדר ואשח, אבנר זינגר, נידאא חורי, גיא כהן, מוחמד סעיד כלש,
    סוהיר כנאענה, אחמד כנעאן, סימה מאיר, מנל מורקוס, דניאלה מלר,
    שרה נסים, אסד עזי, מירוות עיסא, ראובן קדים, אילנה רווק, עתליה שחר,
    רקמות בדואיות ושמלות פלסטיניות.
     בתערוכה הקבוצתית רקמות: רקמה וקליגרפיה באמנות העכשווית בישראל מוצגות עבודות אמנות של אמנים עכשוויים בישראל –
    נשים וגברים, יהודים/יהודיות וערבים/ערביות – המנהלות דיאלוגים.
    דו-שיח ערני ומשמעותי מתקיים בין המטען התרבותי האישי של כל אחד מהאמנים והאמניות
    המשתתפים בתערוכה לבין דימויים ומוטיבים נפוצים של רקמה ואריגה פלסטינית,
    שמלות או מקטעים של בדים, כתב ערבי ואראבסק המתבססים בעיקר על המורשת של אוּמנוּת הנשים הפלסטיניות, הבדוויות והדרוזיות.
    זהו דו-שיח תרבותי בעל זרימה דו-סיטרית: אמנים ערבים ויהודים משוחחים בו עם תרבותם שלהם ועם תרבותם של "האחרים".
     לצד העבודות העכשוויות, העשויות באמצעים מגוונים: ציור, רישום, צילום, פיסול, קרמיקה, אריגה, רקימה ומיצב -
    מוצגים פריטי לבוש ועבודות אומנות מן המורשת הפלסטינית מקומית.
    אלה הם תוצרי עבודתן של נשים שזהותן אינה ידועה, מן האוספים של חאלד מָחָרִיק וחאדר ואשח.
     בשני העשורים האחרונים זוכה "הקול הערבי" לחשיפה הולכת וגוברת בשדות-האמנות בישראל ובעולם.
    חשיפה זו קשורה, ללא ספק, לשיח הפוסטמודרני העירני ביחס ל"אחר" בכלל ול"אחר" המוסלמי והפלסטיני בפרט.
    הרקע הוא מאבקי הכוח והשליטה על שוק הנפט העולמי; ההגירה ההמונית של מוסלמים לאירופה; הטרור האיסלמי-פונדמנטליסטי; הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
     התערוכה רקמות משתלבת בשיח זה, אך מתרכזת בהיבט מסוים, שמשמעויותיו רחבות מן העיסוק בדקורציה ובאורנמנטיקה.
    "לדעתנו,   אומר פרופ' חיים מאור "השימוש במרכיבים ובדימויים אלה הוא אמצעי לעיסוק בזהות המורכבת של כלל אזרחי ישראל ובתוכם גם של הערבים- פלסטינים אזרחי ישראל.
    עבודות האמנות בתערוכה זו מאפשרות לנו לבחון שאלות הנוגעות ליחסם של האמנים, גברים כנשים, אל: א. המסורתי והחדש; ב. אמנות ומלאכה; ג. מזרח ומערב;
    ד. המקבל והשולל, או המבקר והמוחה; ה. הגלוי והמוצפן; ו. התרבותי והבין-תרבותי/רב-תרבותי".
     התערוכה יוצרת רבי-שיח כפולים ומכופלים באמצעות מפגש מרתק בין העבודות המסורתיות

    לבין העבודות העכשוויות
    וכן בין העבודות העכשוויות השונות של האמנים והאמניות מן התרבויות השונות.
    מגוון הקולות השונים הללו יוצר מארג עשיר, שכוחו בשונותו.

     

    הטקסט   הנ"ל פורסם כהודעה לעיתונות  מטעם האונברסיטה.

    התערוכה התקיימה באפריל 2007  בגלריה האונברסיטאית באונברסיטת בו גוריון בנגב

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/11/09 20:10:


      סידרת עבודות מרשימה

      מלינה גברעם


      איזה חבל שלא ידעתי על התערוכה הזו

      גם אני רוקמת כבר זמן מה במקום לצייר או לכתוב..

      השיבה למלאכה וכל כיו"ב

      וגם מתקשר לקעקועים ..דרך המחט..

      מעניין מאד

        29/9/09 17:03:

      צטט: סטודיו אמן 2009-09-29 13:47:27


      העבודות מעניינות, הנושא לצערי עדיין רלוונטי כמו שהיה לפני 20 שנה ויותר...

      אשלח לך בקרוב את הקישור לסרט הדוקומנטרי, "זהות הרהורים וחזון" ותאריכי התערוכות שהתקיימו בארה"ב.

      אנטון

       

      כדברי אנטון...

       

      תמר

        29/9/09 13:47:


      העבודות מעניינות, הנושא לצערי עדיין רלוונטי כמו שהיה לפני 20 שנה ויותר...

      אשלח לך בקרוב את הקישור לסרט הדוקומנטרי, "זהות הרהורים וחזון" ותאריכי התערוכות שהתקיימו בארה"ב.

      אנטון

        29/9/09 07:51:

      מעניין , אהבתי !!!
        29/9/09 00:25:

      העבודות המצולמות כאן יפהפיות.

      לגבי האפקט הכללי של התערוכה והאם היא מספקת את מה שהאוצר כותב- זה אי אפשר לדעת ממעט הצילומים המוצגים.

      נדמה לי שהעיסוק האמנותי במוצרי הפולקלור והאסטטיקה הפלסטינית קצת נדוש היום. חלק מהאמנים ששמם מוזכר , ואחרים כמו ציבי גבע,עושים זאת כבר עשרים שנה ויותר.

      בהקשר זה נזכרתי, כי בתחילת שנות השמונים, עם הגעתו של גל ה"שימור", ה"מקומיות" והפוסטמודרניזם,תכננתי כאדריכל מספר בניינים בשכונת עג'מי ביפו בהם יש יישום כזה או אחר של האורנמנטיקה הערבית, ושל אלמנטים ארכיטקטוניים אופייניים למקום, כמו בלוקי תחרה, טיח פיגמנטלי וכיו"ב אלמנטים שלא היו מקובלים עד אז בענף הבניה.

      חג שמח!

        28/9/09 23:02:

      נושא   מעניין

       

      אכסנייה   ראוייה  לעבודות ראויות

       

       

       

      שנת  צמיחה אור ואהבה


      סתיו קסום-חורף סוער-אביב של פריחות  וקייץ  של שמש  ים ובריזות.

      רקטוף ולהת'

      צביקה

        נשיקה

      אשמח  לבקשת חברות בפייס..

       

      http://www.facebook.com/profile.php?id=100000187593543&ref=profile

       

        28/9/09 22:48:


      נראה מקסים עתל יקירתי...(:

      שתהיה שנה נהדרת(:!

        28/9/09 22:42:


      "המורכבת של כלל אזרחי ישראל ובתוכם גם של הערבים- פלסטינים אזרחי ישראל."

      משפט בעייתי, מדגים ת'הבעייה.

      כי אם זה כלל אזרחי ישראל מדוע ראה צורך להמשך ובתוכם... כאילו מה יש בנו שהברור לא ברור לנו? עד מתי? 

        28/9/09 22:36:

      עתל מעניין מאוד, הרעיון מיוחד והעבודות המצולמות בקלוז אפ אכן מרשימות

      לגבי הצילומים מהשלישי ומטה קשה להתרשם, אולי

      תוכלי להביא צילומי תקריב טובים יותר שאפשר יהיה 

      למשל להתרשם מהשפעות בציור או בתחומים נוספים.

      הרקמות העליונות מדהימות ביופין.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      עתליה שחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין