הזמן עובר מהר ומבלי שנשים לב. לעיתים אני מחכה בקוצר רוח לרגעים מסוימים בחיים שלי. רגעים כמו מסיבה שהוזמנתי אליה, פגישה או סדרת טלויזיה. אני ממתיה לרגע הזה בדריכות, וכשהוא מגיע, כי בעצם הכול בסוף מגיע, הרגע עובר לי כמעט בלי להרגיש אותו. וכשהוא נגמר, אני מגלה שלא נהניתי ממנו, או שלמעשה הרגע לא עמד בציפיות שלי. אפילו לא עצרתי לרגע כדי לחשוב שאני אכן נהנית. כמעט מתענגת יותר מזמן ההמתנה מאשר מהרגע עצמו.
בכל אופן, הכי חשוב זה ליהנות, קודם, תוך כדי הרגע או לאחר מכן. כי רק אם אני נהנית, אני מבטא את עצמי. כי אחרת, אבזבז את החיים בלי לשים לב. נכון שלפעמים אני עושה זאת בלי כוונה: אני מרגישה לא טוב ולא עושה שום דבר כדי שזה יעבור. להפך, אני אוהבת להרגיש קצת רע ולהתענג ברע שלי.
הזמן והרגשות מתערבים ומעייפים לי את לב, ומונעים ממני את הדבר הכי חשוב: החיפוש. אבל אני ממשיכה לחפש, גם כשמה שאני מגלה לא כל כך מוצא חן בעיניי. |
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
וההמתנה, הציפייה, החיפוש, הם למעשה הדרך,
ככה אני אוהב לחשוב... הדרך היא החשובה, המטרה- בונוס.
או לא.
לפעמים, ממש שווה לחכות, כי כמו הדברים הפחות טובים,
גם אלו הטובים באים בהפתעה.
מה בין גילוי נאות לגילוי עריות? ובין הנאה להונאה? ובין חיפוש לחינטרוש? ואולי בין אכזבה לכזבה.
לזה קוראים גילוי נאות..
תודה ששיתפת, כתיבתך שקטה ונעימה,,
כשהמגמה היא לחפש המטרה לא למצא. מצאת?- אז מה תחפש? ציפיה להנאה תמיד מאכזבת . ההנאה היא לצפות לנשגב וללא קיים. המטרה למצא את המושלם שאיננו קיים.
כטאתה שמח בחלקח. כל דבר מהנה ומרומם. וגם אשה מכוערת נראית יפהפיה.
זה קורה לכולנו
לכן חשוב להרחיב את הזמן וחיות אותו כאילו אין זמן אחר...
האמצעים מקדשים את המטרה
לכן כל נשימה חשובה
( :
קראתי שלוש פעמים...
רק כדי לוודא שאני באמת לא מבין.... לא מבין למה את מתכוונת...
ובאורח פרדוקסאלי -- נהנה לקרא ומתחברר משהו לכתוב...
אז למרות שאני לא מבין ו "הטריגר" לכתיבה נעלם מעיני...
יהודה אטלס כתב -- "כשאני נוסע למקום רחוק אני מתחיל להתגעגע עוד לפני שהגעתי..."
אין קשר ישיר בין ההתרגשות שלפני אירוע להרגשה או לסיפוק במהלך או אחרי האירוע -
- יהיה אשר יהיה....
צריך לדעת להפיק ת'מירב ממה שאנחנו עושים - ובמיוחד אם עושים משהו חשוב לנו...
ובעיקר -- ללמוד להנות מהדברים הקטנים -שוב יהיו אשר יהיו
אלו הדברים הקטנים העושים את מסכת חיינו...
"הדבר החשוב באמת--סמוי מן העין..."
לילה טוב!!!
החיפוש,המסע,הדרך,ההמתנה...(:
גם המתנה היא סוג של דרך דנה יקרה...גם המתנה...
אבל הכי טוב זה להסתכל החוצה,כשבפנים לא זז...(:
שיהיה בהצלחה.
יופי של פוסט.
תודה תודה
ההמשך יבוא... ;-)תודה יקירי
והכוכב השני ממני אלייך,על רגישותך ונשמתך העצומה...
מאוד אהבתי, מצפה לעוד....
הדרך
צריכה להיות מהנה
לא פחות
מהפסגה.
תודה יקירתי
ברוכה הבאה!!!
אני מכירה את זה טוב, שמחכים למשהו כלכך בציפייה וכשהוא עובר נשארים עם ריקנות כי הציפייה הייתה תמיד גדולה יותר.
אני לגמרי איתך שלהנות מכל רגע ולהיות בזמן הווה זה הדבר הכי חשוב.
כיכבתי :-)