כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    למה דווקא פיל?! אין לי מושג...

    36 תגובות   יום שני, 28/9/09, 19:13

     

    *התמונה הראשונה לקוחה מכאן*
     

     

    למה דווקא פיל?!  אין לי מושג...

    (משערת שלגבי ממילא ממשהו חייבים להתחיל... J )

     

     

     

     

    כשהייתי ילדה קטנה ממש ממש נתן לי אבי האהוב ז"ל פסלון קטן זעיר מברזל כזה של פעם של פיל, כדי "שישמור עלי" אני משערת אין לי מושג למעשה מדוע, נראה לי שזה היה ה"זרע" הראשון שנשתל ממנו צמחה אהבה גדולה לבעל חיים אדיר מופלא ומלא ניגודים זה.

     

    בניסיונותיי במשך השנים להבין מדוע מבין בעלי החיים הפיל הוא אחת מהחיות האהובות ביותר עלי נזכרתי בזה.

    עד היום מונח על מדף ליד הראש על המיטה שלי אותו פסלון. כמה פעמים כתבתי על פילים כאן וגם כאן , ועדיין אני מלאה סיפורים עליהם והתרגשות אדירה בכל פעם שאני רואה אחד מהם, בפעמים האחרונות בטבע, חופשי כמובן. 

     

    אחד הסיפורים שטרם סופר היה קטע מצחיק ומסוכן, קצר, על אחת האפיזודות המעורבת עם פיל באחד הטיולים באפריקה, לשם שינוי לא איתי....לא זוכרת באיזה מהטיולים ולאיזו מדינה, רק את המומנט הזה - וברור כאילו היה אתמול. 

     

    היינו קבוצת אנשים מעורבת שמוכנים לטיול מיוחד לא מלוקק כזה של תיירים, בתנאי שטח עם קצת קשיים כדי לחוות אפריקה וטבע אמיתיים, ובטיול הזה יצא אתנו צוות צילום שעשה על הטיול סרט טבע, מה שהתברר בדיעבד כמפריע ולא חוויה בכלל, גם בגלל אישיותו האגוצנטרית מעט של הצלם. 

     

    באחת החניות באחד ה"מחנות" (שהיה נראה יותר כמו בסיס צבאי נטוש) הייתה במרכז כמו בירזייה קטנה מעל שוקת, שם נהגנו לשטוף פנים, ידיים, שיניים, ושם התגלחו הגברים בחבורה.

    היה זה מוקדם בבוקר מיהרנו, ו"הצלם" התעכב כיון שסידר את ציוד הצילום, ולא הספיק להתגלח, ואתם מכירים ישראלים: על קשיים רבים הם יעברו ברוח טובה אך יום במזג אויר כזה בלי מקלחת או תגלחת יכול להוציאנו מדעתנו, אי אפשר הרי לתאר דבר כזה... 

     

    הבחור עומד שם מתגלח, ולמרות מחאותינו  לא שם לב שפיל זכר צמא קרב לברזיה כדי לשתות מים. הפיל כנראה היה עושה זאת מדי פעם, וזו הייתה העונה השחונה לאחר בצורת והוא היה ממש צמא.....והוא מתחיל להתקרב, הצלם מתעכב עם הגילוח שלו, ואינו מבין שאנו צועקים לא כדי לזרזו אלא כדי להתריע על הסכנה, והוא הקוץ ב - - - הזה כמובן שלא שם לב אלינו ועושה מה בראש שלו, ושום דבר לא עוזר.... 

     

    כשלבסוף הוא מתעשת, מבין את המצב, אתם מכירים צלמים - במקום להיסוג ולתת לפיל את מבוקשו, את הכבוד הראוי, הוא גם מתעקש אחרי שעיצבן אותו לצלם....

     

    אי אפשר לדבר אתו, הוא מצלם, מסריט, נסוג מספר צעדים בודדים, לא מספיק לכל הדיעות.

     

    הפיל כבר pissed off לגמרי, שימו לב למרות זאת עדיין לא תוקף, לא עושה לו דבר, והצלם כפרד עיקש ממשיך להסריט, כשהוא אינו מבין שבגלל הזום וציוד הצילום הפיל אינו רק נראה קרוב הוא ממש קרוב, קרוב מדי, כמה צעדים בודדים ממנו.....

     

    עמיתו, איש הסאונד מתחיל בהיסטריה למשוך אותו לאחור עם כבל הסאונד כיון שהפיל כבר הראה סימנים ברורים מאד ש"נמאס לו" והתחיל בשעטה קלה של אזהרה לכיוון הצלם - שממשיך בשחצנותו לצלם ומסרב לתת לפיל מנוחה ולשתות בשקט. 

    לבסוף עקב משיכת כבל הסאונד הוא נפל לאחור עם המצלמה שנפלה עליו.

     

    עצרנו נשימה.  הפיל הפסיק את השעיטה לעברו, לא התקיף, לא דרך עליו למרות שיכול היה הרי לעשות זאת בקלות..... כל מה שהוא רצה לשתות, והפריעו לו, אז כעת הוא ניגש לשתות סוף סוף קצת מים.... 

    הצלם התחיל לצעוק על כולם שבגללם כמעט נשברה לו המצלמה כשהוא אינו מבין את חומרת המצב בו היה שרוי, ואני עומדת מהצד אובדת עצות, נפעמת כמו כולם אבל כל מה שאני יכולה לחשוב עליו כעת זה איך הפיל המסכן סוף סוף שותה קצת מים אבל עם קצת קצף גילוח, ויוצאים לו בלונים בגלל הסבון מהחדק, ואני דואגת שהוא לא ינזק מכך, ורוצה שישתה מים נקיים, הוא כל כך צמא מסכן.

     

    כולם היו עסוקים בחוויה של איך הצלם למרות הכל הצליח לצלם את הפיל מסתער לעברו, מתגודדים סביבו, הוא מתפעל מעצמו ומתסקרן איך כל זה יצא בסרט ואם הצליח לקלוט את הכל, ואני כנראה היחידה שלא חושבת על הסרט שלו אלא על הפיל והבלונים שיוצאים לו מהחדק.....ואיזה מזל היה לקוץ ב - - - הזה אתו נאלצתי לנסוע לטיול כזה מקסים חודש שלם יום יום.... 

    ולסיום בנימה מבודחת במיוחד, משהו שאולי לא ידעתם על .....קקי של הפיל:

     

    הוא גדול מאד כמו קציצה ענקית שטוחה ויבש מאד. עד כדי כך יבש שהקופים והבבונים אוכלים ממנו את מה שלא התעכל....ולא, לא להזדעזע אין בכך כל סכנת זיהום כי הוא מאד יבש ולבבונים לא קורה כלום. הקיבה של הפיל אינה הכי יעילה, מה שמכריח את הפיל לאכול כמעט ללא הפסקה.

     

    אפשר להשתמש בזה כחומר בעירה ולעוד שימושים.

     

    שתי "קציצות" ענק כאלה שפעם פיל עשה בפתח אוהל אחד המטיילים בטיול שלנו מנעו ממנו את האפשרות לצאת החוצה בבוקר מבלי שהמסכן הבין למה אינו יכול לפתוח את האוהל ולמה אנו עומדים מגחכים בחוץ..... ואם פיל אחד עושה את המנה על המנה של הפיל השני....יוצאת ערימה חביבה ומרשימה בהחלט... 

    טיולים באפריקה - פילים שותים מהנהר האדום בשמורת סמבורו

     

    http://www.youtube.com/watch?v=ly2kLxsFO84  

     

     

    עדרי פילים בשמורת מסאי מרה בקניה - חברת עולם אחר

     

    http://www.youtube.com/watch?v=Uo8xyi7akK8  

     

     

     

    Elephants Mourning

     

    http://www.youtube.com/watch?v=TjtrdpSwEUY  

    Elephant Sanctuary

     

    http://www.youtube.com/watch?v=_tRS-c32aNc  

     

     

     

    קונגו: 14 פילים נורו למוות תוך שבועיים

     

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3539085,00.html

     

     

     

    Circus Elephant Suffering - Great British Circus  

     

    http://www.youtube.com/watch?v=UpgwLRO2XUY

      
      

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (36)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/10/09 12:21:


      לדעתי פיל היא החיה המקסימה מכון בתולדות האנושות...(:

      אז התפרצת כאן לדלת פתוחה בובון(:

      יופי של פוסט...יופי של פילים(:

        1/10/09 07:25:

      צטט: bonbonyetta 2009-09-29 23:14:48

      צטט: ליריתוש 2009-09-28 21:50:12


      היי, בונבונייטה, איזה פוסט מעניין, מחוויך ומשכיל!

      ולטיפוס ההוא, האם הצליחו התמונות?

      "עור של פיל" - עד כמה ששמעתי עורו של הפיל דווקא דק ורגיש-

      ולא מתאים לביטוי המקובל- זה נכון?

       

      כן, התמונות הצליחו, אך את יודעת סרט טבע זה לא מה שחושבים. עשו על הטיול שלנו סרט, ומתוך חודש צילומים יצא סרט של 10 דקות,אז את מתארת כמה מזה נכנס, כמה פעמים התעכבנו בטיול כי הוא היה צריך לתפוס את בעל החיים באיזו פוזה, וכמה פעמים הוא השתיק אותנו בחוצפתו ואסר עלינו לזוז כי זה מזיז לו את המצלמה או מבריח את בעל החיים.....

      לגבי הביטוי על עורו של הפיל, אני יודעת שיש לו עור עבה גס ומחוספס, באמת עור של פיל, הוא חייב שהעור שלו יהיה כזה כדי להגן עליו בתנאים הקשים היכן שהוא גר....

      מה שכן החושים שלו, והוא עצמו כל כך עדינים שזה פשוט מדהים הניגוד הזה. יש לו שיער קצת על הגוף שמשמש כחיישנים במיוחד בסוף החדק, והוא עצמו בעל חיים רגיש מאד, ועדין - זה נראה הרבה יותר בשל הניגוד של גודל וגסות המראה שלו.

      אני מאוהבת בחיה הזו, יכולה להתסכל עליה שעות.

       

      היי, בונבונייטה, תודה, למדתי! מסתבר אם כך, שהעדינות היא באופיו של הפיל, לא בעורו.

      אגב, בדיוק קיבלתי סרטון מדהים מיוטיוב על לידה של פיל, לשלוח לך?

       

        1/10/09 05:33:


      יש לך תמיד סיפורים מעניינים...

        30/9/09 23:35:

      מקסים ומרגש

       

      אני אוהבת פילים מאוד

       

      פוסט מדהים!!

       

      אשוב מחר עם כוכב יקירה

       

      שנה טובה

       

      רינה 

        30/9/09 22:18:
      חומד, לא הרשיתי לשמוליק להשתמש במלכודות דבק בכלל... אני לא ידעתי שזה מצב העכברים אצלי בבית.. ראיתי חריונים וחשדתי שאולי יש עכבר אחד... לו ידעתי שהתנחלו אצלי מאות, הייתי עוברת לגור באוטו שלי....אמרתי לשמוליק שאני חושדת שמא ואולי... ואז הביא מלכודות, הרבה.. למען האמת לא היתה ברירה.....פניתי לעיריה והם לא מצאו לי פתרון.. אני אישית לא יכולה לטפל במצבים כאלה.. (מודה, בחולשתי..) ואילו שמוליק איש זקן.. לא יכולה להריץ אותו עם למעלה ממאה עכברים לשדה רחוק וחזרה.. ס"כ עשה לי טובה ענקית...ק3שה לי אפילו להזכר באותה תקופה.. היה לול אצל השכנים ולאחר שסגרו אותו..היתה מכת עכברים בכל הרחוב.. ולא רק אצלי.....חוויה איומה.....באמת.
        30/9/09 20:07:

      צטט: רומפיפיה 2009-09-30 11:40:37

      צטט: bonbonyetta 2009-09-29 23:19:10

      צטט: רומפיפיה 2009-09-28 22:52:11

      בונבונייטה יקירה,

       את כל כך מיוחדת,

       אוהבת וחיה בהתאם...

      אני אוהבת טבע,

       אך לא אצא למסע שבו

      אני עלולה להתקל בתולעת

      , ורמשים אחרים.

      . לא פוחדת מפילים

      אריות ונמרים..

      אך לא,!! לא רמשים..

      אהבתיך יקירה..*

       

      תודה חברה   ~חיבוק~

       

      אם את אוהבת טבע חבל שדברים כאלה מרתיעים אותך. גם אני האמת לא אוהבת חרקים,מה לעשות ....אבל לא הייתי מוכנה לוותר.

       

      העניין הוא שעד שאת לא יוצאת עד לא יודעת על מה את מוותרת.....ונשארת עם הרתיעה שלך.

      החוויות המראות אינם עומדים בקנה אחד לשום בית מלון, טיול, או רתיעה זו או אחרת.....

       

      אם היית יודעת איזה סיפור אחר יש לי מהאזור מאפריקה על התולעים השחורות הענקיות היית מתה...  :-)

       

       

      בונבונייטה יקרה שלי, לכן אני מוחברת לנשיונל גיאוגרפיק ועוד תכניות שכאלה.. דיי אינסנט.. מאד נקי.. בלי מעורבות של ממש..

      אבל מצד אחד מרחמת על הדב הלבן המורעב.. ומצד שני אפילו בוכה כאשר הוא מוצא טרף ומשביע את רעבונו...(בוכה על הנטרף) וברור לי שככה זה בשרשרת המזון.. אבל.. מאד קשה לי ריגשית..(קצת מפגרת) ... האמביוולנטיות הורגת אותי.. יש לי לב של מרגרינה.. ועם כל אהבתי לך, יש מאמרים שלך שאני לא מסוגלת לקרוא כי אני בוכה ואחר כך לא ישנה שבוע .. בחיי, לא מגזימה...

      מתה על הסיפורים הנהדרים שלך, את שכל כך אמיצה בעיניי,אז ספרי לי סיפורים נהדרים על פילים ואריות, נמרים, בבונים, איילות, ואבל תולעים??? לא לא קיימים אצלי.. (בת יענה, קוברת ראשי בחול.. ומתעלמת.. ...)היתה לי מכת עכברים בבית, ובא שמוליק, אחד ששסיפרתי עליו וכתבתי פוסט לכבודו, הקים מלכודות ופיזר רעל.. נלכדו המונים בחיי.. (127 עכברים, ספור..) באיזה שלב ביושבי על הכורסא ראיתי עכברון קטנטן.. עומד על מסעד הספה.. ומביט בי בעיניו הקטנות....לבי נכמר בי עליו....למוחרת נמצא מת מתחת לכורסא בה ישבתי... לעולם, נראה לי, לא אשכח את העיניים הקטנות האלה  מבקשות ממני רחמים.. ולא  אספר לך איזה אסוציאציות עורר בי  אותו מבט שביקש ממני על חיו של עכבר אחד קטן ומסכן.....

      .

       

      רומפיפיה

      אני עונה לך עם המון חיבה, חיבוק, והמון כאב....הצלחת הפעם "להחזיר לי" (לזעזע אותי), עם סיפור תפיסת והרעלת העכברים, והתיאור של העכבר הקטן.

      אולי מוטב להבא לדאוג לא להגיע למצב כזה של מכת עכברים, ומיד כשרואים את הראשון לדאוג להרחיק אותו בצורה הומנית, והחלט יש ברירה ויש דרכים אחרות.

      צר לי, לא מסוגלת להשלים עם האכזריות הזו של ההרעלה והמלכודות המחרידות הקיימות, אין דבר כזה שאין ברירה, מי שמחפש ברירה מוצא אותה יקרה  :-)

      אני זוכרת שהגעתי יום אחד לאמא שלי בלי הודעה כזה (כי אם היתה יודעת היתה מסתירה זאת ממני) וראיתי מלכודת דבק איומה כזו לעכבר. התחלתי לצעוק ולמחות ואמא שלי היתה די מסכנה ממני...

      איך שאני הולכת למלכודת ראיתי שנלכד בה עכבר תינוק. תפסתי עצבים, בעדינות כמה שיכולתי כדי לא לפגוע חפנתי אותו באצבעותי (שהתכלכו בדבק האיום הזה) לאט לאט הפרדתי אותו ממנו, מזל זה היה רק בהתחלה אם לא הייתי קורעת אותו, והלכתי רחוק מהבית שיחררתי אותו בחוץ.

        30/9/09 13:29:

      ואם בפילים עסקיינן  משהוא שירומם את נישמתך

      ולהמחיש לך שהפיל לא שוכח וכזה הוא  הטבע!!

       

       

      http://www.flix.co.il/showVideo.asp?type=1&m=1589803 : זיכרון של פיל ,

        30/9/09 11:40:

      צטט: bonbonyetta 2009-09-29 23:19:10

      צטט: רומפיפיה 2009-09-28 22:52:11

      בונבונייטה יקירה,

       את כל כך מיוחדת,

       אוהבת וחיה בהתאם...

      אני אוהבת טבע,

       אך לא אצא למסע שבו

      אני עלולה להתקל בתולעת

      , ורמשים אחרים.

      . לא פוחדת מפילים

      אריות ונמרים..

      אך לא,!! לא רמשים..

      אהבתיך יקירה..*

       

      תודה חברה   ~חיבוק~

      אם את אוהבת טבע חבל שדברים כאלה מרתיעים אותך. גם אני האמת לא אוהבת חרקים,מה לעשות ....אבל לא הייתי מוכנה לוותר.

      העניין הוא שעד שאת לא יוצאת עד לא יודעת על מה את מוותרת.....ונשארת עם הרתיעה שלך.

      החוויות המראות אינם עומדים בקנה אחד לשום בית מלון, טיול, או רתיעה זו או אחרת.....

      אם היית יודעת איזה סיפור אחר יש לי מהאזור מאפריקה על התולעים השחורות הענקיות היית מתה...  :-)

       

       

      בונבונייטה יקרה שלי, לכן אני מוחברת לנשיונל גיאוגרפיק ועוד תכניות שכאלה.. דיי אינסנט.. מאד נקי.. בלי מעורבות של ממש..

      אבל מצד אחד מרחמת על הדב הלבן המורעב.. ומצד שני אפילו בוכה כאשר הוא מוצא טרף ומשביע את רעבונו...(בוכה על הנטרף) וברור לי שככה זה בשרשרת המזון.. אבל.. מאד קשה לי ריגשית..(קצת מפגרת) ... האמביוולנטיות הורגת אותי.. יש לי לב של מרגרינה.. ועם כל אהבתי לך, יש מאמרים שלך שאני לא מסוגלת לקרוא כי אני בוכה ואחר כך לא ישנה שבוע .. בחיי, לא מגזימה...

      מתה על הסיפורים הנהדרים שלך, את שכל כך אמיצה בעיניי,אז ספרי לי סיפורים נהדרים על פילים ואריות, נמרים, בבונים, איילות, ואבל תולעים??? לא לא קיימים אצלי.. (בת יענה, קוברת ראשי בחול.. ומתעלמת.. ...)היתה לי מכת עכברים בבית, ובא שמוליק, אחד ששסיפרתי עליו וכתבתי פוסט לכבודו, הקים מלכודות ופיזר רעל.. נלכדו המונים בחיי.. (127 עכברים, ספור..) באיזה שלב ביושבי על הכורסא ראיתי עכברון קטנטן.. עומד על מסעד הספה.. ומביט בי בעיניו הקטנות....לבי נכמר בי עליו....למוחרת נמצא מת מתחת לכורסא בה ישבתי... לעולם, נראה לי, לא אשכח את העיניים הקטנות האלה  מבקשות ממני רחמים.. ולא  אספר לך איזה אסוציאציות עורר בי  אותו מבט שביקש ממני על חיו של עכבר אחד קטן ומסכן.....

      .

        29/9/09 23:33:

      אוהבת פילים.....

      רק לא ממש את הערמות שלהם צוחק

        29/9/09 23:26:

      צטט: רוןארזי 2009-09-29 22:47:25

      חרם על מוצרי שנהב!!!!

      מוכרים אותם עדיין?

      רון

       

      כן רון

      יפה שזכרת והעלית את הנקודה.

      עדיין נטבחים פילים ובאכזריות נוראה בשל השנהב שלהם, עדיין מוכרים זאת בעיקר במזרח הרחוק, עדיין יש חרם אך בעיקר במערב, זה יותר נתון למצפון האישי, לא בטוחה שיש ממש אכיפה.

      אני זוכרת שאז בזמנו כשהייתי בטיולים הללו, הראשון והשני לפחות כשעדיין לא הייתי מודעת דיי לדברים קניתי כמה דברים משנהב.

      אחר כך בטיולים הבאים כבר נכנסתי לזה עמוק יותר, הייתי מודעת יותר, ולא ענדתי את הדברים שקניתי.

       

      כמה שנים לאחר מכן למרות המחיר הרב בו רכשתי אותם ריסקתי אותם עם פטיש.

       

       

       

        29/9/09 23:22:

      צטט: ארזעמירן 2009-09-29 10:14:38


      כשהבת שלי היתה ממש קטנה, היא היתה יוצאת מהשרותים ואומרת "יצא לי קקה של פיל"

      (עכשיו אני רואה, שזה בכלל לא דומה)

       

      אבל ארז היקר.....

      בודאי שזה דומה, יחסית לגודל אז של הבת שלך היא נתנה ביטוי לזה שהיא עשתה חבילה רצינית, קקה גדול כמו של פיל....קצת דמיון.....   :-)

        29/9/09 23:20:

      צטט: ענף 2009-09-29 08:28:00


      תזכירי לי לספר לך סיפור משעשע על פיל

      וזיכרון.

      קריצה

       

       

      אני מזכירה לך !  מבקשת סיפור עכשיו .....   

      כאן, שכולם יהנו.......

      תודה   :-)

        29/9/09 23:19:

      צטט: רומפיפיה 2009-09-28 22:52:11

      בונבונייטה יקירה,

       את כל כך מיוחדת,

       אוהבת וחיה בהתאם...

      אני אוהבת טבע,

       אך לא אצא למסע שבו

      אני עלולה להתקל בתולעת

      , ורמשים אחרים.

      . לא פוחדת מפילים

      אריות ונמרים..

      אך לא,!! לא רמשים..

      אהבתיך יקירה..*

       

      תודה חברה   ~חיבוק~

      אם את אוהבת טבע חבל שדברים כאלה מרתיעים אותך. גם אני האמת לא אוהבת חרקים,מה לעשות ....אבל לא הייתי מוכנה לוותר.

      העניין הוא שעד שאת לא יוצאת עד לא יודעת על מה את מוותרת.....ונשארת עם הרתיעה שלך.

      החוויות המראות אינם עומדים בקנה אחד לשום בית מלון, טיול, או רתיעה זו או אחרת.....

      אם היית יודעת איזה סיפור אחר יש לי מהאזור מאפריקה על התולעים השחורות הענקיות היית מתה...  :-)

       

        29/9/09 23:14:

      צטט: ליריתוש 2009-09-28 21:50:12


      היי, בונבונייטה, איזה פוסט מעניין, מחוויך ומשכיל!

      ולטיפוס ההוא, האם הצליחו התמונות?

      "עור של פיל" - עד כמה ששמעתי עורו של הפיל דווקא דק ורגיש-

      ולא מתאים לביטוי המקובל- זה נכון?

       

      כן, התמונות הצליחו, אך את יודעת סרט טבע זה לא מה שחושבים. עשו על הטיול שלנו סרט, ומתוך חודש צילומים יצא סרט של 10 דקות,אז את מתארת כמה מזה נכנס, כמה פעמים התעכבנו בטיול כי הוא היה צריך לתפוס את בעל החיים באיזו פוזה, וכמה פעמים הוא השתיק אותנו בחוצפתו ואסר עלינו לזוז כי זה מזיז לו את המצלמה או מבריח את בעל החיים.....

      לגבי הביטוי על עורו של הפיל, אני יודעת שיש לו עור עבה גס ומחוספס, באמת עור של פיל, הוא חייב שהעור שלו יהיה כזה כדי להגן עליו בתנאים הקשים היכן שהוא גר....

      מה שכן החושים שלו, והוא עצמו כל כך עדינים שזה פשוט מדהים הניגוד הזה. יש לו שיער קצת על הגוף שמשמש כחיישנים במיוחד בסוף החדק, והוא עצמו בעל חיים רגיש מאד, ועדין - זה נראה הרבה יותר בשל הניגוד של גודל וגסות המראה שלו.

      אני מאוהבת בחיה הזו, יכולה להתסכל עליה שעות.

       

        29/9/09 22:47:

      חרם על מוצרי שנהב!!!!

      מוכרים אותם עדיין?

      רון

        29/9/09 22:17:


      עשית מזבוב פיל.....

      אבל גם אני ....יש לי בבית שני פסלוני אריות שהביאו לי מתנה מאפריקה. חולה על פילים!!! חיות אצילות ומלאות הוד!!!

      אלומה

        29/9/09 12:27:

      אוהבת את סיפוריך

      תמיד קורנת מהם אהבת בעלי החיים

        29/9/09 10:14:


      כשהבת שלי היתה ממש קטנה, היא היתה יוצאת מהשרותים ואומרת "יצא לי קקה של פיל"

      (עכשיו אני רואה, שזה בכלל לא דומה)

        29/9/09 08:28:


      תזכירי לי לספר לך סיפור משעשע על פיל

      וזיכרון.

      קריצה

        29/9/09 06:50:

      הילדים שרגילים לפיל פילון כחול וחמוד או לסיפורי בבר הפיל שאני גדלתי עליהם בצרפת תמיד מתפלאים כשהם רואים אתהדבר האמיתי. היה בגן החיות בירושלים הסיפור של הפיל צ'ומפי שהובא אליו כי אימו בספארי לא רצתה אותו. האכילו אותו במטרנה ושמו אותו עם 2 חמורים שלא ירגיש בודד. היינו מבקרים אותו עם הילדים כל שבוע. בסוףהוא גדל ולא היה מתאים לפילות בגן והוא הוטס לתילאנד שם קיבלו אותו בכבוד גדול.*
        29/9/09 06:27:


      חיוךחחח',,

      סיפור בהחלט משעשע בונבונייטה,,

      הוא אמנם ענק אך חביב במיוחד,,הפיל,,,

        29/9/09 01:37:

      פשוט מקסים

       

      פיני

        28/9/09 23:38:

      בילדותי היה לנו שכן שהיה נהג בספארי. יום אחד הוא זיבל את הגינה בזבל פילים שקיבל משם. אחר כך כל הגינה התמלאה בשיחי עגבניות.
        28/9/09 22:52:

      בונבונייטה יקירה,

       את כל כך מיוחדת,

       אוהבת וחיה בהתאם...

      אני אוהבת טבע,

       אך לא אצא למסע שבו

      אני עלולה להתקל בתולעת

      , ורמשים אחרים.

      . לא פוחדת מפילים

      אריות ונמרים..

      אך לא,!! לא רמשים..

      אהבתיך יקירה..*

        28/9/09 22:19:


      איזה יופי של סיפור

      אכן, הפיל היא חיה חכמה מאד

      והסיפור הזה ממחיש כמה

       

        28/9/09 22:14:


      איזה סיפור ...חחחחחחחחחחחחחחחחחיוך

      לא ידעתי עד כמה הפיל אינטילגנטי..

       

        28/9/09 21:59:

      כייף לפתוח איתך את השנה הטובה.

       

      אר יו פרי מיסטר האמפריז?

        28/9/09 21:50:


      היי, בונבונייטה, איזה פוסט מעניין, מחוויך ומשכיל!

      ולטיפוס ההוא, האם הצליחו התמונות?

      "עור של פיל" - עד כמה ששמעתי עורו של הפיל דווקא דק ורגיש-

      ולא מתאים לביטוי המקובל- זה נכון?

        28/9/09 21:42:

      פיל, חיה אדירה שלא דומה לכלום.
        28/9/09 21:37:
      *אהבתי
        28/9/09 21:34:

      גמר חתימה טובה שנה טובה,

       

       

      חתיכת ספור יש לך. ראוי לציין ולשבח את האינטלגנציה של הפיל. ואולי להוסיף שלפיל

      יש לו יכולת של אינטלגנציה רגשית.

       

       

      ברכות

      אילנה שקד

        28/9/09 21:07:

      מעניין ומשעשע

      אהבתי

      צפיתי בחלק-מחר אחזור להתבונן

      תודה!

        28/9/09 20:39:

      אהבתי את סיפור  שלך על הפיל  וגם עברתי על כמה מהסרטונים שהמלצת עליהם.

      את הקטעים של מיסיס סלוקומב לא לגמרי הבנתי כיוון שאין תרגום, אבל גם אני מאד מאד אהבתי את הסדרה.

      חבל שאין כבר היום סדרות כאלו.

        28/9/09 20:08:

      nechmad ve iafe

      achzor lekachev

      neshika

        28/9/09 19:27:
      איזה סיפור! צוחק*

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין