"למה אתה לא לבוש?" שואלת אותי חברה שלי בעוד יום סגרירי בעת ששנינו יושבים בטלים בבית. אני מסתכל ,שוב, על העור שלגופי ורואה שהוא מכוסה לפחות בתשעים האחוזים שלא נדרשים לנשימה.
"נשים מנוגה וגברים ממאדים" כתב ד"ר ג'ון גריי, ומכר המוני עותקים של ספרו לנשים רבות. הוא לא הראשון כמובן. לפניו כתבו אחריו יכתבו וברגעים אלו ממש נכתבים עמודים רבים על ההבדלים שבין אלו עם הביצים ואלו המסורסות. יש מי שיטענו בקציוניותו של ד"ר גרין, ויש מי שימתנו אותה. ד"ר עידו לנדאו מאוניברסיטת חיפה אמר לי פעם שהתכוון לכתוב ספר על אותם הבדלים שייקרא "גברים מכדה"א נשים מכדה"א".
אותם הבדלים הם אלו היוצרים לפחות פרדוקס עכשווי אחד : פרדוקס השאיפה לשיוויון בין המינים. הצד הנשי המקופח טוען מצד אחד כי הוא רואה לשלילה את התרבות וההתנהלות הגברית המוכלת על כולנו (גברים ונשים), ומצד שני מבקש להיות חלק ממנה. הנשים המודרניות רוצות להראות את יתרונן וחזונן השונה, ומצד שני להתאים אותו לאותה שפה שבה מתנהלים חזונם של מתנגדיהם. אישה מצליחה היום היא דווקא אותה אחת ששואפת לאותם דברים אליהם שואף גבר מצליח. היא איננה ייחודית בשאיפותיה. מצד שני - כניעה לטרמינולוגיה הישנה, לתפקידים הישנים הנכפים על נשים תהיה ויתור על ההתפתחות המבוקשת על ידי הקבוצה המדוכאת. זהו כמובן הפרדוקס בקיצור נמרץ. ישנם תופעות לוואי והסברים מרובים ושאלות המשך לכל אחד מהנתיבים שהפרדוקס פותח.
שאלת המשך שיכולה להיות נסיון מחשבתי מעניין יכולה להיות : "לאילו שינויים מחשבתייים, תרבותיים ואחרים יכולים או יירצו הגברים המודרנים לשאוף?" תשובה לשאלה זו אולי לא תפתור את בעיית הפרדוקס הקודם אבל אולי תצליח להציב מראה מכוננת למולו. בכך, היא תעמיד אותו בפרופורציות ההבדלים בין המינים. |