" רבותי, ניסיתי וניסיתי ואני לא יכולה למצוא בעצמי שום פגם.

27 שנה אני בודקת את עצמי ואני מגלה בי צדק כזה שאלוהים ישמור. וכל יום זה מפתיע אותי מחדש.

צודקת, צודקת, צודקת ושוב צודקת.

אני אומרת לעצמי: "אל תצדקי יום אחד, הרי בן אדם זה רק בן אדם, מותר לו לטעות פעם, זה טבעי, זה נורמלי."

אבל לא!

אני קמה בבוקר והופס!- אני שוב צודקת.

ולמחרת אני קמה בבוקר והופס!- אני שוב צודקת.

הופס!- וצודקת.

הופס!-וצודקת.

פעם נמנמתי קצת בצהריים, אמרתי לעצמי: אולי אעשה שטות מתוך נמנום?

אז עשיתי שטות מתוך נמנום?

מצאתם לכם מי שיעשה שטות מתוך נמנום!

לא נולדתי לעשות שטות, פשוט לא נולדתי לעשות שטות.

(פארפרזה, "מלכת האמבטיה", חנוך לוין 99-1943)