0
פיסגת שאיפותיו של הדרי בגיל שלוש היתה להיות נהג של אוטו זבל גדול ורועש, להפעיל צופרים של אמבולנס או ניידת, ואם אפשר לסירוגין נהג של אוטו מכבי אש, אדום גדול עצום עם סולם גבוה גבוה...גם טרקטור צהוב ענק זה בסדר, שלא לדבר על מכבש כבישים או עגורן... וכן, לנגן בגיטרה גדולה אמיתית... אבל גם לעזור לאנשים ולשאת דברי ברכה או סתם הגיגים פילוסופיים לעת מצוא, כן, כבר אז...
אחד הימים המסעירים בחייו היה כאשר סבא רבא שלו - אבי ז"ל בן 92 (ועדיין במלוא אונו) נפל בבית ולא ניתן היה להגיע אליו.. נעל את הבית מעד ולא יכול היה לקום.. אבא מיקי הגיבור.. מושא הערצתו של הדרי, שהיה קצין משטרה בזמנו.. הזעיק לשמחתו ולאושרו ללא גבול של הדרי שלנו, את כל הכבודה גם יחד...אוטו מכבי אש, כדי לפרוץ לבית.. אמבולנס, לפנות את הסבא לבית חולים וניידת משטרה.. כדי להשגיח (בכל זאת פריצה.. ולפי הנוהלים...) וכל אלה הגיעו לבית בו זמנית ובמלוא הצופרים, לשמחתו ולאושרו של הדרי נכדי... הוא היה בטוח לחלוטין שכל החגיגה למענו... התהלך כטווס בגן... רק לו יש "קשרים" שיכולים להפעיל את כל הצופרים..... כבר כפעוט החליט שהמשפחה המורחבת מאד... חמסה,, חמסה, חמסה....זקוקה לדובר ומנהל טכסים.. ומי אם לא הוא... בכל אירוע חברתי, חג, כינוס, שמחה.. הדרי קם מבקש שקט, בחלוף השנים חדל לעמוד על השולחן או הכסא, כפי שדרש וביצע אי אז בגיל 3, והוא מברך את היושבים, מזכיר את אלה שאינם עוד.. ומסכם את האירוע עבור כולם.. והאמינו לי מסביב לשולחן תמיד יושבים אנשים שיודעים, שרגילים, להרצות, להנהיג, לברך... לסכם... אך הדרי הוא, הוא שעושה זאת הכי הכי.... כיום הדרי גאון מחשבים, מנגן בגיטרה..מצייר קומיקס ובולע ספרים.. בידיוניים עבי כרס... לכשהגיע לחטיבה בחר במגמת צילום וקולנוע...עוסק ומעורב בפעילות ציבורית כנראה הDNA של אמו שרון מוביל אותו למחוזות אלה של מעורבות חברתית ותמיכה בחלש באשר הוא...הוא חונך כבר שנים לנער הזקוק לתמיכה והגנה... הדרי חבר טוב לגוני הג'ינג'ית המתוקה...(סליחה, לא חברים!!! ) אבל לא תמצא האחד בלי השנייה... הוא וגוני פלפלית ומבריקה, תמיד יחד, בלתי ניתנים להפרדה.. צמד חמד זוג יונים...הדרי פעיל ב"צמרת" תנועת נוער לפעילות חברתית ולמנהיגות צעירה.... בסופי שבוע ובחופשות עסוק בסימנריונים ומטלות חברתיות ציוניות.. הדרי כותב ומתבטא בעברית רהוטה ומשובחת כותב מאמרים המדהימים את כל המשפחה וכל מי שמכיר יודע וקורא.... שש עשרה ימלאו לו לנער, כולו מחמדים.. כמה אני גאה בו, נכדי שלי הבכור, החכם, הנבון, הרגיש ובעל חוש ההומור האדיר, המוכשר לנגינה וחד העין והמבע, מלח הארץ, דבשה, חלבה ויינה!...... |