0

זו כפרתך

14 תגובות   יום שני, 28/9/09, 22:55

אתמול, ערב יום כיפור ביקרתי את אמא.

בכל ערב יום כיפור אמא הייתה 'עושה לי כפרות'.

עם מעות.

"זו כפרתך זו חליפתך זה הכסף ילך לצדקה ואתה תלך לחיים ארוכים טובים ולשלום"...

וככה שלוש פעמים תוך סיבוב המעות והנחת היד השניה על ראשי.

זה עשה לי טוב, נסח בי בטחון.

אני לא אדם מאמין, אבל כשבקרתי את אמא אתמול החלטתי שאני אעשה לה כפרות.

אספתי 18 מטבעות, שמתי בשקית ונסעתי.

אמא הייתה אישה מרשימה, חזקה, חכמה, יפה, עם כישורים חברתיים ואינטלגנציה רגשית שרק מעטים זוכים לה.

אבל אתמול, ערב יום כיפור, אמא שכבה חיוורת, עצומת עיניים, מלמלת דברים חסרי פשר, תוך שמכשיר אלקטרוני מטפטף תרכובת הזנה נוזלית דרך זונדה הישר לקיבתה.

"אמא, זו כפרתך זו חליפתך זה הכסף ילך לצדקה ואת תלכי לחיים ארוכים טובים ולשלום"...

בסוף נתתי לאמא נשיקה במצח.

בדיוק כפי שעשתה בילדותי.
דרג את התוכן: