הפרויקט של דה-מרקר לגבי פרטיות מזכיר לי את הסרט "אוייב המדינה" , בכיכובם של ויל סמית וג'ין הקמן.

בסרט מנצל מנהל מושחת בסוכנות הביון ה- NSA את כוחו ואת אנשיו כדי להשיג מידע פרטי אודות מישהו ולנצל אותו למעקב אחריו ולהריסת שמו ותדמיתו הציבורית והפרטית.

בזמנו הסרט נראה מעט דימיוני, אולם ניתן להניח שכיום המאורעות המתוארים בסרט יכולים לקרות בארה"ב, ובלי ספק גם אצלנו. אמנם הברווז של קובי אלכסנדר בסרי-לנקה כבר נותח, אבל גם בלי להיכנס לתחום האזנות הסתר, חשוב להבין שלרשויות, וגם לקבוצות תאגידים, יש יכולת איסוף רבה אודותינו, וכל מה שנותר כעת הוא לחבר אותה ולנתח אותה.