צטט: מתחת לשיכון 2009-09-29 07:04:05

כשיש סליחה

פוסט כיפורים היא התקופה היחידה בשנה בה אני מהרהר על כך...

בניגוד לאחרים הטוענים אולי בצדק כי ימי הסליחות ויום הכיפורים מהווה יום בו מהרהרים..

חברים, אולי אני מוזר אבל כל יום הכיפורים אני מחכה שיגמר הסיוט

השעמום ההורג של אותו יום בשנה שבו אי אפשר לעשות כלום... 

לקרוא ולישון ללכת ולדאוג שאף ילד לא יפצע מהאופניים שלו או של ילד אחר..

אני יושב למחרת יום הכיפורים ומהרהר על מה על הסליחה...

אולי כשיש סליחה יש חטא..

נניח חברה בה אסור לטעות ועל כל טעות נניח מוציאים להורג.. האם היו טעויות (אני שואל את עצמי)

נראה לי כי בחברה בה יש הזדמנות לכפר  יש טעויות

אולי הסליחה מעודדת חטא 

כי מחשבה רציונלית פשוטה יכולה להציע את המשוואה הבאה - תחטא תבקש סליחה = הכל נסלח 

זוהי משוואה העשויה אולי לעודד חטאים, עיוותים וחוסר מוסריות ...

אולי המחשבה שלי קצת מעוותת כי כולם אומרים דבר מה אחר

אבל אימי הייתה אומרת לי תמיד "...שאם הרוב היה קובע אז כל העולם היה סיני..."

כלומר יכול להיות שכולם טועים ואני צודק כי צדק זה לא דמוקרטיה - מצביעים האם מעשה זה צודק או לא...

מכל מקום, נראה לי כי זה נכון יותר לבטל את הסליחה כדי לבטל את החטא.. 

כי המשוואה  חטאת = נענשת מפחיתה במספר העבריינים...

במיוחד כאשר כל הנדרים והחטאים שלנו יכולים להתמוסס בהכרזה פשוטה של שליח ציבור רגיל שאף הוא חוטא בעצמו.. (אחרת למה שיצום...)

 

"חיים" מתחילים בחטא  גם בחית אבל באמצע ישנם שני יודים יוד ראשון ליראה ויוד שני ליופי ומסתימים במים (סופית תרתי משמע) כלומר במוות

המוות הוא סופי ובלתי מתפשר ואין אחריו כלום המתים אינם חיים ורק להם ניתנת הסליחה לחיים כל עוד שהם חיים אין להם סליחה כי סליחה גוררת חטאים  ...

וחטאים גוררים סדר חברתי מעוות 

והעיקר 

שנה טובה שנה של בשורות נפלאות

באמת