שנות טובות מזמן: לדן פגיס ז"ל

‎33

50 תגובות יום שלישי, 29/9/09, 09:16

דן פגיס ואביו (תמונה מהאינטרנט).

ככה הוא נראה כשהכרתי אותו, רק יותר גדול ובלי שיער

בחופש הגדול של שנת 1972 השתתפתי ב"מחנה ספרותי" השני באוניברסיטת חיפה. עשרה ימים אינטנסיביים של סדנת הכתיבה השנייה (למיטב ידיעתי) שנערכה בארץ. עמוס עוז, א.ב. יהושע, ט. כרמי ז"ל, דן פגיס ז"ל, יונת ואלכסנדר סנד, היו בין המנחים שלנו.

דן פגיס ז"ל היה איש מלא הומור עצמי וחיות, אינטלקטואל עם בייבי פייס, אף עדין להפליא, שפתיים מצוירות. קרחתו הוורדרדה הוסיפה למראה הילדי שהיה לאיש הרציני הזה. נוצרה בינינו מערכת יחסים חמה וחברית, עברו עלינו (יחד עם ט. כרמי ז"ל ועוד חברה) כמה שעות הזויות בבית קפה חיפאי אחד, ועל כך אולי עוד אספר.

דן היה ילד שואה, וחלק את הניסיון הזה בשיריו ואף איתנו, בסדנה. הברכה שכתבתי לו מתייחסת לכך.

כפרופסור לשירת ימי הביניים, הוא רווה עונג מקצועי מיוחד מהאקרוסטיכון

שנה מאושרת לדן

שֵׁיכָר עֲתִיק מֵהַשְׁבִילִים נִמְסָךְ -

נָדַרְתִי לְהָפֵר אֶת שְׁבוּעוֹתַי.

הַזְמָן הַהוּא אֶת כָּל אֲגָדוֹתָיו כְּבָר שַׂח.

מֵהַבְּרוֹשִׁים הָרְחוֹקִים נוֹשֵׁב עוֹד הֵד אֶחָד,

אָרוֹךְ עַרְבִּי הַמְצַפֶּה בְּדוּמִיָה לַלַיִל -

וְהֵם גָחִים אֶחָד אֶחָד כְּתִינוֹקוֹת מִבּוּעוֹתַי

שִׁירִים קְמוּטִים מוֹרֶשֶׁת בִּיעוּתַי

רֵאשִׁית לָהֶם בֵּין כּוּתָנוֹת פַּסִים וַתַיִל -

תְשׁוּבַת הַהֵד הַזָר וְהַסַכִּין הַחַד.

לֹא אַיַיחֵל לָהֶם, אוֹרִיד מָסָךְ,

דִינֵי מוֹתִי אָפֵר בִּתְרוּעוֹתַי -

נוֹפִי אֶל יוֹם חָדָשׁ אֶשָׂא בַּסַךְ.

דרג את התוכן: