אחרי מותו של אדם, תמיד מחפשים את הצדדים החיוביים באישיותו של אותו אדם. ככל הנראה זוהי צורת  התנהגות ספונטנית וטבעית, אלא שהבעיה הגדולה היא שלפעמים החיפוש אחרי הצד החיובי  מוחל סבאופן גורף ללא הבחנה. הדברים מכוונים כלפי זה שחנק אתצ בתו וגרם למותה באופן אכזרי. עתה אחרי שהתאבד מבשרים הכותרות כי דווקא התאבדותו מלמדת על היותו  בעל מצפון. בקרב ארגוני הטרור מי מבצע פיגוע מוכרז במותו כשהיד, מסתבר שאצלינו גם קיימת תופעה כזו. כל מי שמעוול ופוגע בזולת ואחר כך מתאבד מיד זוכה להיכנס במשבצת של מעלה מוסרית. אלא שבכל זאת יש קצת הבדל אצלינו נוהגים להקפיד שהרוצח לא מתאבד עם פעולת הרצח אלא רק אחרי שנתפס,ייתכן  שזהו התנאי כדי לזכות לחסות תחת כנפי ההמרה מרוצח לקרבן