שירים וסיפורים
ארכיון
חול
קרה לי משהו על-טבעי... הסתיו כבר מסיע עננים ורוחותיו מערבלות עלי שלכת. הים מסוכסך עם עצמו וגלים קטנים מקציפים מפה לשם. השמש אדומה לעת ערב, כאילו התעטפה בצעיף הודי קל. אבל לא בגלל כל זה אני אוהב את הים בעונה הזו, לא. מה שאני אוהב זה לעמוד קרוב אל קו המים ולהניע קלות את אצבעות הרגליים. וכך, אני שוקע אט, אט בחול הרך והרטוב. ובעונה הזו, ממש עכשיו, בסתיו, החול מתאים ביותר למשקלי ותנועותיי ומקבל אותי אליו כמו רחם גדולה. וכשיצא יום כיפור אל עבר הלילה, יצאתי אני, לבדי, אל החוף, לנענע אצבעותיי ולשקוע בחול ובהזיותיי המימיות. הים נצבע כתום כמו נחושת מבריקה ורוח ערבית ליטפה. פלמחים, היפה שבחופים. עורבים שחורים גדולים מנסרים בקולם את המיית המים. מצאתי חלקת חול מתאימה והחלתי להניע קלות את האצבעות תוך נדנוד קל, קדימה ולאחור. כאילו הייתי קורא את התפילה בבית הכנסת. החול היה מושלם והוא בלע אותי עמוק יותר ויותר. לרוב, תהליך השקיעה נעצר בסביבות אמצע השוק. צפיפות הגרגרים והלחות שלהם מאפשרת חדירה כזו ולא עוד. הפעם, המשכתי ושקעתי, הברכיים כוסו בחול, הרגשתי רטיבות בכפות הרגליים והמשכתי לצלול. גם במחשבות. שהחול החל ללטף לי את הביצים התחלתי לקלוט שמשהו לא טבעי מתרחש. לא טבעי בהחלט, אבל קוסם ומפתה. במקום להתקומם מול התופעה המדאיגה נכנעתי לה והמשכתי פנימה. החול התהדק סביב החזה שלי וחידד את מחשבתי. כשהחול החל חודר אל פי החלטתי לצאת רק ש... פתאום הרגשתי שאין לי יותר רגליים. החול פעפע אל גופי ורגלי הפכו לחול. גם איבר מיני התפורר והפך חולי ופריך, מדולדל ומצומק. דגים של חול החלו שוחים מהסביבה וחודרים אלי דרך כפות רגלי לשעבר. הם מילאו לי את הראות ונשמו עם זימי החול שלהם. כל זה היה מדהים. חוויה מיוחדת במינה. אבל אז החלו מחשבות דגיות למלא לי את המוח וקשקשים כיסו את עורי החשוף. כבר הייתי בטוח שזה הדין שלי בכיפור הזה והייתי שלם איתו. רק החלק האוהב בנפש שלי לא רצה להיפרד ממושא אהבתו ולהפוך לדג חול. ולכן, מתת הכרתי וללא התערבות של המחשבות הרצוניות, החלה הנפש האוהבת שלי לשדר אותות מצוקה. ואהבתי, שיותר מכל היא קשובה, שמעה את האותות ובאה. בשעה זו נותרו רק אפי ומעלה מחוץ לחול. היא חפרה קצת עד שנחשפו שפתיי. היא נשקה לי ארוכות ורכות ואז נשפה פנימה נשיפה ארוכה ואחידה. דגי החול הבינו שלא הפעם ושחו לאחור איבר מיני התמצק והתקשה רגלי הפריכות חזרו לגשמיותן יצאתי מחול לקודש לאהבה גדולה
תחת השפעה הופעה יוצאת דופן וחוץ גופית יום שני ה - 5.10 (חול המועד סוכות) הדלתות יפתחו ב - 22:00 ויקבלו את פניכם בשמחה 'בלה שלומקינס' ליין ההופעות של עמוסס נוח מוזס 13, תל אביב
|
תגובות (43)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הזוי...??
זה יכול להיות מאוד מציאותי!
אני גם אוהבת את פלמחים
רק שהאנשים
יקחו איתם את זבלם
אז יהיה יותר כייף
כבעבר.
מועדים לשמחה
רון יקירי
איזה סיפור. חשבתי שהפסקנו לעשן :-)
אתה גדול! יצאת מקודש לחול - חחחחחחחחחח
ביום שני אתה מופיע בבלה שלומקינס, ולצערי לא אוכל לבוא מכיוון שכמדי יום שני אנחנו מופיעים בפרנדס בבן-יהודה.
אשמח לבוא להופעה שלכם ביום פנוי לנו. מזמן לא שמעתי את ההרכב.
על כל פנים אם אחרי המופע שלכם יבוא לך לשיר בציבור, קפוץ אלינו ותחווה חוויה רוחנית בשירה בציבור.
אשמח מאוד אם תצטרף לסדנת הכתיבה שלי שנפתחת ב 2.11.09 בשעות הערב בתל אביב.
רון, הבאת אליי כרגע את הים, המים, התחושה ........חייבים גם את החול??
(רק סיימתי לנקות)
נהניתי לקרוא אותך.......נסחפת .......נרטבת ואופס ........
ופתאום קפצת.........
אכן תחת השפעה.
בהצלחה בהופעה ..
חג שמח
היית תחת השפעה?
של הים בטח...
הוא הכי נוח בימים אלו רק חבל שזה קצר.
בחורף קר
באביב עדיין קר
בקיץ מדוזות
מה נישאר חודש וחצי לפני החורף
התקופה הכי יפה כשהים שקט צלול ורגוע.
שיהיה לך כיף במופע
(:
בהצלחה , וחג שמח
כתבת...
מ ק ס י ם...
בהצלחה!!!
סורי אזלו כוכבי...)-:
רון הכנסת אותי לסרטים הכל בסדר?
חח כנראה שכן כי יש הופעה מהסרטים בהצלחה!
מי שלא בא מפסיד!
ארבעת המינים.
מעשה בארבעת המינים מעולם הצומח שבאו
לאחל לעם ישראל חג סוכות שמח.
אמר האתרוג:
אני הוא מעץ הדר
ולכן אני כה מהודר
יש בי גם טעם וגם ריח
ועל זה אין מה להתוכח.
הצטרף הלולב
אני כף של עץ תמרים וגאה
שאבותי גבוהיים ותמירים
יש בי טעם ואין בי ריח ומצטרף
לאחל לעם ישראל חג שמח
וגם ההדס רצה לאחל ואמר:
אני ענף של עץ עובות
נמוך קומה וללא יחוס אבות
אין בי טעם אך יש בי ריח
ורוצה אני לאחל לעם ישראל
חג שמח
והערבה לסיום,בענווה הראווה אמרה:
אני גדלה על פלגי מים
ונהנית מחסדי שמים
אין בי לא טעם ולא ריח
אך גם אני רוצה לאחל לעם
ישראל חג שמח.
אם לא היה לנו תמיד מישהו אוהב שקורה לנו היכן היינו בכל רגע ורגע...
זאת אהבה, משיבה אותנו הבייתה.
נהדר הקטע
מדהים!!!
זה מקסים, רון
רק באהבה אפשר
לצאת ככה מחול לקודש
כתבת נפלא
בברכת - דגים עפים , ציפורים רוקדות
גילי
בעיני אין דבר יפה מהים ובמיוחד בעונה זו.
אהבתי לקרוא את הפוסט הוא מעולה וסוחף
תודה
אלין*
גם אני אוהבת את הים
בכל עונה בכל מצב וצבע...
מעניינת הכתיבה שלך
לצערי לא אוכל להגיע אבל
זו בטח לא הפעם האחרונה
בטח יהיה כייף
מ ו ת ק
זה פשוט מדהים
וכל כך מתאים להוסיף לזה לחן עד כי אני ממש רואה אותך עושה את זה ב LIVE
!
קצת נלחצתי באיזה שהו' שלב, בסוף הכל היה בסדר.
בחמישי אני "עולה כיתה", כרונולוגית... (כיף לשננו.)
אהבתי...
יש בי אהבה מיוחדת למילים
ובעיקר מילים שיש בהן נפש,
נפש שכמעט חיה לה.
בדרכ אין בי סבלנות לקרוא
פוסטים....
אבל משהוא משך אותי ללא רשותי,
אהבתי(:
אין כמו הים להעניק תחושות של חופש
ונינוחות לשבת על החוף ולהזכר בתחושות נפלאות שעולות מהתבוננות במרחבים האינסופיים של הים...
מגניב כבר דאגתי מאד ...ציפ
היי היי היי רון
על ההתחלה כשקראתי...
רציתי לצעוק עלייך : למה הלכת למקום הקסום הזה ללא אהבתך...
אבל היא הגיעה גם ללא הבקשה שלך...
אז מוותר לך על הצעקות
וחוץ מזה אני עדיין "תחת השפעה" של כיפור
ועדיין מרגיש כבחור נחמד...
לפני שאחזור לסורי ולשנאות האדירות שיש לי כלפי כל הסובב אותי...
(-:
.
הזכרת לי סרט איטלקי מוזר שראיתי לפני שנים רבות בסינימטק בחיפה בימים שהייתי פריק טוטלי של סרטים...
קראו לו : "האספלט"
(אבל איני מצליח למצא זכר ממנו בשום מקום...)
הסרט היה על אדם "רגיל" שדורך על קטע כביש אספלט חם שזה עתה ייצקו
נעליו נדבקות והוא מתחיל לשקוע אטאט...
כל הסרט היה על אותו מקום ועל השיחות לא שיחות בין האיש ה"שוקע" לאנשים שעברו לידו במדרכה...
כמובן שאף אחד לא ממש עזר לו
לאט לאט הבור הלך והעמיק...
הוא שקע כל כולו למטה (כמו לתוך פתח של ביוב - אבל לא כמו צבי הנינג'ה...)
ולבסוף נעלם ולא היה...
.
מזל שאהובתך הגיעה...
אני מקווה שהיא לא פולניה...
אחרת היא תזכיר לך את זה כל החיים...
(-:
מקווה שיצא לי לראותך שנית מוציא אנרגיות חיובייות על הבמה...
אגב...
למה שלא תארגן לך במה מחול...
ותשיר יחף
אתה עוד עלול לשקוע בשידור חיי מול הקהל ההמום והלא מאמין למראה עיניו... ולמשמע אוזניו...
(-:
"הסיפור העל-טבעי-הסוריאליסטי הזה, מרתק."
אל תחדל.
אהבתי את ההזיה הנהדרת הזאת...
זה שאמ'שך צודקת, לא שייך להזיות האלה....
יופי של כתיבה.
מועדים לשמחה! (בלי מעידות... .)
הצלחה בהופעות,
רמי
נכון שקצת הגזמת? רק טיפה?
וזה לא ממש הגיע עד אתה- יודע -איפה?
נשמע כל כך משכנע.
להתראות בהופעה!
שלום בחורי השקוע, מוטב היה, אולי, אילו שקעת בדברים יותר מוצלחים מאשר בתוך החול החם על שפת הים. סתם. הסיפור העל-טבעי-הסוראליסטי הזה, מרתק. אבל ליתר ביטחון אני בעד שתחדל משקיעה בפנטסטיות ובהזיותיה. זה בוודאי יהיה יותר עדיף. אמ'שך.
WOW!!!!
שאבת אותי אל הפוסט הזה, יקירי
הרגשתי את החול ברגליים אפילו מפה...
שיהיה אחלה בהופעה....
סומכת עליך...:)
חיבוק ענק וכוכב
מתובלת
מה שאני אוהב זה לעמוד קרוב אל קו המים ולהניע קלות את אצבעות הרגליים. וכך, אני שוקע אט, אט בחול הרך והרטוב.
זה. בדיוק בדיוק מה שעשיתי אתמול.. בתוך יום הכיפורים.. והטבעתי תוך כדי כך את כל חטאי בים (:
כמה נפלאה התחושה הזאת (:
בהצלחה בהופעה.
יפה כתבת...לא משנה אם זו תופעה על חושית,או הזיתית או אחרת...
כנראה,לדעתי,הצורך בשחרור והרפיה מוחלטת מהכל מביא למצב כזה...
לשחרר האחזות..להרפות..לזרום לסמוך..אפשר כל הזמן.......אתי
"שיגעון המוסיקה"
חג שמייייח
בהצלחה בהופעה
אהבתי את הזרימה שלך עם הים
והתופעה האל חושית הזו מיוחדת .
עוד אשוב .
שנה טובה איש.
בהצלחה בהופעה.
רונית (בלי)
גם אני אוהבת ללכת בעונה הזאת ...
אהבתי לקרוא אותך
מקווה שאצליח להגיע ולשמוע אותך בהופעה
בהצלחה