מתכון ליום כיפור: לפני שאוכלים את הכובע

בודקים עשר פעמים שלא טעינו,

מתווכחים בלהט על צדקת דרכנו,

מנסים לשכנע במלוא העוצמה,

וגם אם לא מצליחים, אז מה...

אומרים שבעצם התכוונו אחרת,

וזה  בעצם אדון ולא גברת,

נשבעים שלבן הוא בעצם שחור,

ושההר ממול הוא בעצם בור.

לשמש קוראים ירח בנחישות,

אפילו אם זה נשמעת ממש שטות,

עוטים על פנינו ארשת תמימה,

ולשמים קוראים אמא אדמה.

ואחרי שהעמדנו פני תם (זה יצליח),

נראה אם מישהו אותנו יכריח,

כפי שהבטחנו, את הכובע לאכול,

זה הרי יום כיפור וחייבים למחול...

או.קי. עכשיו הגיע מוסר ההשכל,

אז הנה הוא פשוט, מבלי להתבלבל...

מה בעצם למדנו מהסיפור ?

שכל מה שנעשה ונבטיח יתאפס ביום כיפור...