הכול עניין של טיימינג
המרכיב הדומיננטי במופע קומי כלשהו: מחזה, מערכון, מופע סטנד אפ, הוא טיימינג. הקומיקאי הווירטואוז,יודע להגות את השורה המוחצת ( הפנאצ' ליין) בדיוק בזמן. לא מוקדם, לא מאוחר, בול. פרץ הצחוק הנובט בקהל שוטף את האולם ברעש אדיר לחדוותם של השחקנים והקהל .
שחקנים קומיים הם אמני ההקשבה. הטקסט מנביט הצחוק שגור על לשונם. הם מרוכזים אך ורק בעולמם הרגשי של הפרטנרים שלהם ושל הקהל באולם. ג'רי סיינפלד במסגרת מופעי הסטנד אפ , כמו גם תוכניות הטלויזיה , הוא דוגמא מצוינת ליכולת נדירה לתזמן את הבדיחה.הטקסטים מתעופפים באוויר בקצב מתחלף, כאילו בלי משים.ברור לגמרי, שמתקיימת בג'רי ובעמיתיו התפנות מחודדת שכולה הקשבה . שורת המחץ נשלחת בדיוק אטומי, ממש כמו חללית בעת שיגור.
ככל שזה יישמע מוזר, לא כל שחקן נהדר, יכול להיות שחקן קומי מצוין. אבל ממש כמו שחקנים דרמטיים, גם השחקנים הקומיים חייבים להתאמן נואשות. מה שבא להם לכאורה בקלות תובע מסלול הכנה רצחני שלא מבייש טירונות בגולני.
בכל פעם שאני נוכחת במפגש בנות גרושות, עם ילדים, או פרודות באותו מצב, נושא הגברים בחיינו עולה מיד. וזה לא משום שכולנו בעצם שחקניות בהצגה הגדולה של "סקס והכפר הגלובאלי"פשוט כי כולנו נמצאות בשלב המבורך של לימוד מטעויות שלנו, של אחרות, כדי שהבחירה הבאה בנסיך החלומות תהיה מפוקחת ככל האפשר ( אנחנו אוהבות ללמוד מהניסיון הקולקטיבי)רוב השיחות מסתיימות בדרך כלל עם התובנה האלמותית: כל הגברים הם גרסה של אותה מערכת הפעלה או במילים אחרות ויברטורים אנושיים, רואים אישה, נדלקים ומתחילים לרטוט. בעוד שהנשים מחפשות עומק ביחסים,הרבה שכיות חמדה מילוליות. הן רוצות חיזור. רומיאו לא היה ויברטור.
מה מפריד בין סטוץ עם לב, התעלסות מאירה לבין משחק עם ויברטור. איזה פאנץ ליין. סוג של שורת מחץ שצריכה להופיע על שפתיו של הגבר ולעשות את כל ההבדל.
שורת המחץ,הפאנץ ליין, נשלחת תמיד בין הסדינים אצלו,אצלה, בבית מלון, על חוף הים, על מכסה מנוע,בשירותים שלדיסקוטק מרהיב, במטוס, במכונית, בכל מקום שחגיגת המין מקדשת אותו לצרכיה. הטיימינג המושלם ואיכות הפסוק הנאמר עושים אתכל ההבדל. דמיינו משפט :"את אלוהית". "אני כבר מתחיל להתגעגע למה שנוצר בינינו". דוגמאותלמשפטי המחץ ממש לא חסרים. אלה המשפטיםשיחזרו בשיחות הדיווח הטלפוניות לחברות על הפגישה העיוורת. וכשהחברה תתנשף בטלפון ותשאל:הוא באמת אמר לך את זה ? הפאנץ ליין שעושה את ההבדל חשובנורא. ממנו נמריא לדיונים מענגים מה יהיה מחר ואחר כך, ונזכר בערגה בכל הפרטים ההסטוריים החשובים שנשמעו בעת השיחה המקדימה.
מתי הוא שלח את הקו שמפריד אל העולם ? האם הוא פספס את הטיימינג המושלם ? או שבכלל לא דיבר, סתם חייך ולכי תביני למה הוא מתכוון ?
רובנו חיות בסדר דין מקוצר. תביעות קטנות. דרמות של הנהלת חשבונות. הסעיפים בהכנסות ובהוצאות מופיעים אוטומטית ובמהירות הבזק.גזר הדין, סך הכל מופיע בדקה שאנחנו נשארות לבד, כדי לבדוק מה היה לנו בעצם.אם המשפט האלוהי נאמר בתזמון מדויק, איפיוניו של הגבר כפי שהופיעו בכרטיס של אתר ההיכרויות: " גבר מיוחד עם המון זמן פנוי ואפשרויות לחיים טובים" (בן 60)"אני אדםאמיתי,אוהב את מנעמי החיים ואוהב גם אותך" (בן 52) "אדם רגוע משכיל אוהב חיים מעוניין בקשר מרגש"(53)" עדין מחפש את האהבה שאהבה נפשי" (51) "חמוד רומנטי וחבר טוב עורג לקשר עםעלמה" (50). זוכים לחיים ארוכים. אם התזמון הוחמץ, הכרטיס שקע בים הדמעות הקולקטיבי של כל הנשים הנהדרות והחוויה הפכה להיות סוג של משחק בכלים מלאכותיים.
אני הגעת ילמסקנה שיחס קומי לפגישה העיוורת ואפילו לשיחות טלפון מנבא גישה נכונה לחיים ולסטוץ. אם אני מרגישה שהפרטנר חסר כושר חיוך או צחוק, וברור לי ששחקן קומי הוא לא, הדרך להבין שפאנץ ליין הגיוני לא יהיה שם. אני מוותרת מראש.
|