אני בכלל לא טיפוס של כדורים. מקסימום אנטיביוטיקה, אם כבר אז שיהיה ברמה. ובכלל כבר מלא זמן לא הייתי מאושפז, אולי שלושה חודשים? כבר תשע בבוקר והגיע זמן לקום ולהביא אותה במרפסת עם קפה וסיגרייה. בזווית של העין אני קולט בקבוק זרוק שם ליד השולחן במרפסת, כי ככה זה שהמרפסת שלך היא הזונה של הבניין, ולחשוב שפעם הייתי גר באיזה דופלקס גג מפואר. נכנסתי בחזרה לבפנים של הבית ואכלתי ארוחת בוקר - אקטימל דיאט ומלפפון. מה יש?! זה גם מזין, גם בריא, גם דיאטטי וגם מגעיל.

עוד שעתיים התור שלי ונשבעתי שאני לא לוקח יותר שום כדור נגד כאבים. מעמיד מכונת כביסה אחת, מאכיל ת'דגים ונכנס למקלחת כי זה כבר יום שלישי. במקלחת אני מתכנן מה ללבוש לרופא שיניים וחושב לעצמי שאם אני אבוא עם בגדים של מסכן הוא יעשה לי הנחה? חש משמעית לא! אז לבשתי ג'ינס וטי שירט והלכתי לשוטט קצת בערבות הרשת עד שיגיע הזמן לרדת לאוטו. בסוף הזמן הזה הגיע, ירדתי לאוטו ונסעתי למרפאה. מצאתי חנייה ממש קרוב, ואם זה לא מצדיק טיפול שורש אני באמת כבר לא יודע מה.

זה השלב הזה שמרוב כאבים כבר לא ממש ידעתי את נפשי, בזה שאיפה שכולם ממתינים, כאילו חדר המתנה? לא, בעצם הלובי של המרפאה, שרק אני נוכח שם בינתיים, נצמדתי לעיתון הזה שכל הגברים שמחוברים לצד הנשי שלהם קוראים - 'לאישה'. דווקא מעניין הלאישה הזה, ואיזה מזל שאני צמוד לווילון ורק אני שם ממתין לא? מנהלת המרפאה באדיבותה הציעה לי כוס מים, מה אכפת לי זה בחינם אז הסכמתי. זה לא שהרופא שלי יבוא פתאום באיזה קטע אלטרואיסטי ויגיד משהו כמו: "עזוב, עליי הטיפול השורש". לא.

"אתה יכול להיכנס" תודה, שיו כמה חיכיתי לרגע הזה. עכשיו ברגע של רצינות - יש לי באמת רופא מדהים, זה רומן חדש יחסית בינינו ובאמת סו פאר סו כואב ואני גם משלם על זה. "מה שלומך?" נו באמת, לשאול היפכונודר מה שלומו? זה כמו להגיע למוסך עם אופניים ולהגיד שיש לך נזילת שמן. עזבו אנ'לא כזה חזק באנלוגיות. גוללתי בפניו שאני כבר שבוע עם נורופן באיטרציות של שבע שעות וזה לא כולל ת'מעבר לשעון החורף. "דוקטור אני חושב שצריכים לעשות שם טיפול שורש" הוא מחייך ומרדים. תראו לי כמה אנשים יבקשו מהרופא שלהם טיפול שורש, כי ככה זה שאתה דביל. הסטלה של ההרדמה מתחילה והכאב נעלם. "נו, איך אתה מרגיש עכשיו?" הוא שואל, הבאתי לו חיוך כזה של אחד שהשן שלו כבר הפסיקה לכאוב, ואני מוכן ומזומן לקדיחות.

נכון שיש את האמונות התפלות האלה של אחרי רופא שיניים, נכון? אם זה ייכאב לי נורא ממש אחרי הסתימה כנראה שהסתימה הצליחה, ואם לא אז כנראה משהו לא בסדר. עזבו, סתם אמונות תפלות של היפוכונדרים כנראה או רק שלי. לא משנה מה ולא משנה איך, אני תמיד מאלה שאוכלים אותה מכל הכיוונים. כמו שכל הנחלים זורמים לים, ככה כל הסתימות שלי זורמות לכיוון טיפולי שורש. כל אחד והמזל שלו או שמא כל אחד והשיניים שלו? שלי קקה, נעים מאוד עמית.

הדוקטור חופר וקודח, קודח וחופר. "איך אתה מרגיש?" אמממם, לפעמים הם שואלים אותך כאלה שאלות קשות אבל אתה לא ממש יכול לענות? בפרט בואו נגיד שאני עם איזה כמה קיסמי נייר וקישוטים בתוך הפה? ומה זה כל המושגים האלה ברפואת שיניים? ואיך לעזעזל סייעת יכולה לזכור כל כך הרבה דברים שהוא מבקש ממנה להביא לו? תהיות כאלה שאתה על גבול הנרקוטיות. בסוף איך מודדים רופא שיניים טוב? אה, זה פשוט: אם לא כואב לך בכלל זה רופא בסדר, ואם אתה מתפוצץ מכאבים לאחר הטיפול, מדובר בעילוי של רופא, אחד כזה שגם שם לעצמו אתר באינטרנט עם רובריקה של 'צור קשר' וחיוך מחרסינה של מיליון דולר.

טיפול שורש לא נכלל בסל הבריאות מה גם שזה לא היה בתכנון של התוכנית המקיפה שהרכבנו ביחד. "איך אתה משלם?" בכמה שיותר תשלומים ללא ריבית ואם אפשר גם מכתב למנהל הבנק שלי אני אודה לכם. אבל מה שבטוח שהטיפול הצליח. השורשים בחוץ והכאבים בפנים. זה בסדר באמת, לא צריך שתרחמו עליי. קבענו עוד כמה תורים - "שיהיה" הוא הודיע לי שזה יהיה לי רגיש היום. ומתי שיבוא לי שוב טיפול שורש הם תמיד יהיו כאן בשבילי. את זה אני הוספתי.

עכשיו בבית. אט אט ההרדמה פגה והכאב חזר ביג טיים. יו זה הצליח! בכלל כל הסאגה ההזויה הזו התחילה מאיזו דלקת בשורשים ונסתיימה לה בשורה של הטבות שכללו עקירה כירורגית פלוס שתי טיפולי שורש מהצדדים. על כל זה עוד הבטיחו לי גשר ואמרו לי שזה יהיה לי ממש טוב. החיים דבש או מה?

מה שנשאר עכשיו זה לקחת עוד נורופן, רצוי עם דיאט קולה, לרדת לאוטו ולהזיז את השעון שעה אחורה, היות והייתי מסטול מדי לעשות כן ממקודם.

עמית