| תמיד ידעתי שאין פרידות שמחות יש התחלות שמחות אבל פרידות תמיד מלוות בעצב ומוות. לפעמים הפרידה נכפית עלינו משמיים, תמיד מלווה בעצב שלא הספקנו לפעמים הפרידה היא בחירה שלנו והיא קלה יותר אבל עצובה לא פחות. חשבתי להמציא תרופה לעצב, תרופה לעצב של פרידות מין גביע קדוש כזה שלוק קטן והעצב נעלם, פניתי אפילו לכמה משקיעים בנושא, אמנם הייתה בעיה קלה של המצאה כי הרי לא יתכן שאלפי שנות פרידה לא הובילו לפריצת דרך בנושא. אחד המשקיעים שנראה טרוד בנושא אמר לי לפתע, קח גביע זמן ותן לעצמך לבכות. כסף לא ראיתי ממנו אבל בכיתי נורא. תמיד ידעתי שאין פרידות שמחות, גם שהן נכונות עבורי גם שהן כורח מציאות. לפעמים אין ברירה אלא להפרד מאנשים שאוהבים בכדי לתת מקום לאנשים חדשים לתת מקום להזדמנות שחסרה וכל מה שאני צריך היום זה כתף אוהבת וחברה טובה שתלחש לי באוזן שאני חזק ואין פרידות שמחות ולמרות העצב הזין שלי יעמוד איתן והיא תמצוץ חזק כמו שלא מצצה אף פעם שתמצוץ לי את העצב עד כלות הנשימה |