אמונה

לוקחים סיר גדול, אבל ממש גדול

אחד כזה שיכול להכיל הכל,

ואם אפשר שמים באמצע הפרדה קטנה,

כדי לקבל לפחות שני טעמים של אמונה. 

עכשיו נעבור למצרכים הדרושים,

מה שיש יש, על מה שאין מוותרים,

מכניסים מלוא הכוס "סביבה",

חשוב שהיא תהיה מגניבה,

אפשר לבחור בקיבוץ נהלל,

או לחילופין בבני ברק למשל,

אם הראשון רחוק והשני קיצוני,

אפשר גם לבחור במקום דמיוני.

עכשיו מוסיפים ממש כזית,

ערכים, נימוסים וחינוך מהבית,

אם רוצים להוסיף לא כזית אלא בכוס,

צריך לבקש אישור של הבוס.

עכשיו צריך למזוג קצת בית ספר,

אפשר "ישיבה", ניתן גם "חדר",

ועכשיו התבשיל מתחיל להריח...,

וחשוב להיות מרוכז כדי להצליח,

שכחתי לבקש את האש להדליק במטבח,

ביום חול, בשבת, לפי אמונת הטבח.

להוסיף קמצוץ של מחשבה עצמאית,

את היכולת לבחור, לחשוב, להחליט.

לערבב, לבחוש, לתבל, חשוב להפנים,

זמן הבישול יכול לקחת שנים.

אי אפשר לדעת מה יהיה הטעם העיקרי,

צירוף וכמויות החומרים הם משתנה מקרי,

צריך להיות מוכנים לקבל כל מה שיצא,

גם אם זה לא מה שהטבח רצה...

ואז מקבלים תבשילים שונים

בטעמים רבים, שונים מגוונים.   

יש כאלו שחוזרים בתשובה ויש שחוזרים בשאלה,

הכי חשוב להיות פתוח כי הכל "כאילו קבוע" אבל הרשות נתונה...